קרית ספר/כלים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png כלים TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

יד דוד
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שבעה מיני כלים הם מקבלים טומאה מן התורה הבגדים וכלי עור והשקין וכלי עצם ומתכות ועץ וחרש דכתיב וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו ומרבינן סוף פרק קמא דחולין כלי עצם מכל מעשה עזים להביא דבר הבא מן העזים מן הקרנים ומן הטלפים שלהם דהא כלי עור בהדיא כתיב ברישיה דקרא שאר בהמה וחיה מנין תלמוד לומר וכל מעשה אם כן מה תלמוד לומר עזים פרט לעופות כצפרנים שעושים מהם כלים ואימעיטו נמי עופות ודגים מדכתיב והבגד משום דעור סתמא כתיב והוה אמינא בכל עור קאמר רחמנא ואיתקוש כלי עצם בהאי קרא לכלי עור ועץ וכולהו איתקוש לשק בפרשה ויהי ביום השמיני הילכך פשוטיהן טהורים דבעינן דומיא דשק דמיטלטל מלא וריקן ובכלי מתכות נאמר אך את הזהב ואת הכסף וגו' ובכלי חרש וגו' וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו וגו' וכל העשוי מן הגדל בים אפילו אורג בגד מצמר הגדל בים אינו מקבל טומאה כדתניא בת"כ או עור יכול אפילו עורות של ים יהו טמאים כיון שטימא עורות צבועים מה שאין כן בנגעים וכיון שטימא צבועים יטמא עורות של ים תלמוד לומר בגד מה בגד מיוחד מן הגדל בארץ אף עור מן הגדל בארץ יכול שאני מוציא את שחיבר לו מן הגדל בארץ כל שהו תלמוד לומר עור להביא את שחיבר ואפילו חוט או משיחה וכדתנן כלים פרק י"ז וילפי' לה התם בת"כ.

ז[עריכה]

פיל שבלע כפיפה טמאה והקיאה דרך בית הרעי הרי היא בטומאתה כדאמר' פרק רבי ישמעאל במנחות משום דאין עולה מטומאה אלא בשינוי מעשה והכא ליכא שינוי מעשה דשלימה הקיאה ואם בלע ואחר כך עשאן כלים הוי בעי' התם ולא איפשיטא והוי ספקא דאוריתא ולחומרא וכו'.

ח[עריכה]

פשוטי כלי חרס טהורים כדכתיב אשר יפול מהם אל תוכו יטמא כל שיש לו תוך וכו'. כלי מתכות אפילו פשוטין מקבלין טומאה כדתנן פי"א דכלים כדכתיב כל דבר אשר יבוא באש בין מקבל בין פשוט ולא איתקוש לשק כשאר כלים דפשוטיהן טהורים משום דאיתקוש לשק כדאמרינן לעיל וכיון דכלי מתכות לא איתקוש לשק אפילו גדולים המקבלים מ' סאה בלח או יתר מקבלין טומאה מדכתיב כל דבר אשר יבוא באש וגו' ושאר כלים דפשוטיהן טהורים מדאוריתא היינו בשאר טומאות חוץ מן המדרס של זב שמתטמא מן התורה כדכתיב כל המשכב אשר ישכב עליו הזב וגו' וכדאמרינן פרק על מומין אלו בהנך דחזו למדרסות ככסא וספסל דמקבלי טומאה על ידי מדרס ופשוט כלי חרס לא חזי שישבר אם ישב אדם עליו ובפרק רבי עקיבא אמרינן ואיש אשר יגע במשכבו מקיש משכבו לו מה הוא אית ליה טהרה במקוה אף משכבו לאפוקי כלי חרס דלית למינו טהרה במקוה דכתיב ישבר אין לו טהרה אלא שבירה ותנא דבי רבי ישמעאל כמשכב נדתה מקיש משכבה לה וכו' והכא מפיק ליה מכל כלי פתוח וגו' כדאיתא התם. כל ארוג מדבר שגדל ביבשה הוי בגד והלבדים כבגדים לכל דבר וכדילפינן בהלכות אלו פרק כ"ב. ושק הוא מחוטי שיער והחבלים והמשיחות אינם מקבלים טומאה בפני עצמן כדאמרינן פרק במה אשה יכול שאני מרבה חבלים ומשיחות מדכתיב כל ת"ל בגד ועור לגזרה שוה מבגד ועור האמור בשרץ דלא טימא אלא ארוג וטווי וחבל משיחה הוי קליעה ולא הוי טווי.

יג[עריכה]

כל הגדל מן הארץ הוא כלי עץ וכל שהוא מאי זה עפר מן העפרות שוה לכלי חרס כדתניא פ"ב דכלים:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.