קרית ספר/טומאת אוכלין/י

קרית ספר ‏ טומאת אוכלין י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

תולדות שבעה משקין כיוצא בהן כגון כל היוצא מן האדם כדתנן פרק ששי דמכשירין דמדכתיב וכל משקה אשר ישתה דרשי' בת"כ יכול מי תותים ומי רמונים תלמוד לומר אשר יבוא עליו מים מה מים שאין להן שם לווי אף כל שאין לו שם לווי יצאו אלו ומדלא ממעטינן אלא הני דאית להו שם לווי משמע דכל תולדות המשקין שאין למשקין שם לווי מתטמאין ומכשירין אע"פ שהתולדות יש להם שם לווי ואשכחן נמי בתולדות מים דאיקרו מים כדאמרינן בתוספתא דשבת מנין לדמעת העין דאיקרי משקה דכתי' ותשקמו בדמעות שליש ומי האף דכתיב ועפעפינו יזלו מים אבל היוצא מן הבהמה ומלח שנמחת הוו כמי פירות כדתניא שלהי תוספתא דמסכת מכשירין דם קילוח אינו מכשיר כדאמ' פרק ב' דחולין דף ל"ה ונתז דם על האוכלים ונתקנח בין סימן לסימן תולין לא אוכלין ולא שורפין כדאמרינן נמי התם דתולדות דדם הקז ודם שחיטת בהמה חיה ועוף טהורים השותת ולא המקלח וכן דם היוצא עם הליחה וכו' אינו מכשיר כדתנן לכולהו הני פרק ו' דמכשירין ודם שרץ כבשרו מטמא ולא מכשיר כדתנן נמי התם ופרק קדשי מזבח דמעילה וילפינן לה התם מדכתיב וזה לכם הטמא להביא דמו שיטמא כבשרו יכול יכשיר את הזרעים תלמוד לומר לכם לכם הוא מטמא ואינו מכשיר. מי החלב הוי תולדות חלב אע"ג דלענין בשול בשר בחלב אינן כחלב הכא תולדות הוו כמשקין כדילפינן וחלב שאין צריך לו וחלב זכר אינו מכשיר וכן חלב בהמה וחיה היוצא שלא לרצון כדתנן נמי התם פרק ו' דמכשירין וכו'.

ה

המשקין שיוצאין מן הטמאין שהן אבות הטומאה בזוב הזב ושכבת זרעו ומימי רגליו מטמאין בלא הכשר שהכשר והטומאה באין כאחד וכדילפינן פרק דם הנדה דהני משקין מטמאין וכדילפינן בדוכתיה ולענין הכשר לא גרעי מתולדות מים דאמרינן לעיל דמכשירין כמי רגלים והני אחריני.

ו

משקין היוצאין מטבול יום אינם מכשירין אלא לרצון הזיעה וליחה סרוחה ורעי ומשקין בן ח' והשותה מי טבריה אף על פי שיוצאים נקיים אין מכשירין ולא מטמאים כדתנן נמי התם.

ח

השותה שאר משקין ויצאו הרי הן משקין כשהיו דאין שאר משקין טהורים בטבילת הגוף דמים טמאים לחוד הוא דאם טבל והקיאן טהורים דנטהרו בטבילת הגוף כדתנן בסוף מקואות משום דמים יש להן טהרה במקוה מה שאין כן בשאר משקין שאפי' טבל והקיאן טמאים ומים טמאים נמי אם הקיאן קודם טבילה טמאים דאף על פי שטבלה טומאתן בתוך מעיו חזרו וטמאו במגע כשיצאו.

ט

בא במים שאובין והזיע זיעתו טמאה דמחמת המים היא וכדתנן פרק שני דמכשירין. זיעת בתים וכיוצא בהם אף על פי שהם טמאים זיעתן טהורה כדתנן ריש פרק ב' דמכשירין ומרחץ טמא זיעתה טמאה כדתנן נמי התם מרחץ טהור זיעתה מכשרת הפירות שהכניסו בה כיון שהיא טהורה שהיא ממי מעיין וכן מים שנתכנסו במים שהכניס בה זיעת הבית שמחמת הבריכה הטמאה טמאה. וב' ברכות בבית אחד טמאה ואחד טהורה המזיע בבית אזלי' אחר הקרובה לו כדתנן נמי התם.

יג

המוהל בשמן כדאמרינן בשבת פ' חבית ומשקין המנטפין מסלי זתים וענבים אינם משקה עד שיערה לכלים כדאיתא התם פ"ה דמכשירין.

יד

השוקל ענבים בכף מאזנים הנוטף אינו משקה עד שיכניסנו לכלי וכדתניא בתוספתא דפרק ששי דמכשירין הדורך ענבים של תרומה בחבית טהור אף על פי שהיין צף כיון שאינו נמשך וכן הגוי אינו חושש משום יין נסך כדתניא התם בתוספתא דמכשירין.

טז

משקה בית המטבחיים שבעזרה והוא דם הקדשים והמים שמשתמשין בהם בעזרה טהורין לעולם ואינם מתטמאים ולא מכשירין כדתנן פרק בתרא דעדיות משקה בית מטבחיים דכן דהיינו מטומאת משקין ושאין מכשירין ומייתי לה פרק קמא דע"ז ופרקא קמא דפסחים וכרב פפא דאמר אפילו למאן דאמר טומאת משקין דאוריתא משקה בית מטבחים הלכתא גמירי לה ואף על גב דהאי מימרא דרב פפא סלקא בקשיא אפילו הכי איפשר דהוי הלכתא שהרי כתוב בספר כריתות בשער ג' סימן ע"ב כל מקום שנאמר קשיא הדבר תלוי ועומד ע"כ וכן נראה מדכלל דם קדשים בהדי משקה בית מטבחים דכן ודם מדאוריתא הוא דאינו מכשיר כדילפינן ריש פרק כל שעה ובפרק ב' דחולין מדכתיב על הארץ תשפכנו כמים דם שנשפך כמים מכשיר ושאינו נשפך כמים אינו מכשיר וא"כ דם קדשים שנשחטו בעזרה אינו מכשירן עד שיפלו עליהם משקין חוץ לעזרה דלא מיקרו משקה בית מטבחים וכו'.

יז

פרת קדשים שעברה בנהר ונשחטה בעזרה אם עדיין משקה טופח עליה הרי זה מוכשרת כדאמר שמואל סוף פרק קמא דפסחים והיינו משום שאי אפשר שלא יפלו מן המשקה על הבשר כשהוא מפשיט א"נ דיש שומר להבשר ובכל העור באו מים כמו שפי' התוספות שם פרק קמא ולפיכך אם נמצאת מחט טמאה בבשר טמא. וכן אם היתה הפרה חסומה כשנכנסה לירושלם אף על פי שאין המחט ידועה הבשר טמא מפני שנגע בכלים שחוץ לירושלם דהוו להו ספק כלים של מקומות אחרים דגזרו עליהם טומאה מדרבנן כדאוקימנן סוף פרק קמא דפסחים. ואם נמצאת המחט בפרש הבשר טהור כדתנן נמי התם פרק שני דעדיות וכו' וחבת הקדש נמי מכשרת לטומאה וכתב הרב שהוא מדבריהם ובפרק שני דחולין ילפינן לחבת הקדש דמכשר מדכתיב והבשר כל טהור וגו' והאי והבשר יתירא הוא דהא רישיה דקרא בבשר משתעי לרבות עצים ולבונה דלאו בני אכילה נינהו אלא חבת הקדש מכשרתן ומשויא להו אוכל ואף על גב דחבת הקדש מכשרת מדאוריתא אפ"ה נפקא מיניה מהא דאמרינן משקי בי מטבחים דכן דאם לא דכן ומכשרי יש כמה דברים שמביאין בעזרה דלא שייך בהו חיבת הקדש כגון בבכורים או חולין שאוכלין בעזרה כדי לאכול המנחה או הזבח על השבע כמו שכתבו התוספות דפסחים ופרק ב' דחולין:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.