קרית ספר/חובל ומזיק/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png חובל ומזיק TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מצות קצז לדון בחובל בחברו או מזיק ממונו שחייב החובל בחמשה דברים נזק וצער וריפוי ושבת ובשת ומשתלם מן היפה שבנכסיו כדילפינן בקמא ד"ה תחת נתינה ישלם כסף דכולן כאבות לשלם ממיטב כדכתיב בשן מיטב שדהו וגו' וארבע אבות גמירי כולהו משן ורגל והואיל וכתיב בחובל בחברו תחת דכתיב פצע תחת פצע כולהו חמשה דברים דידיה משור מועד ילפינן דכתיב ביה שור תחת השור מה התם ממיטב דגמרינן משן ורגל אף הכא נמי מיטב וחיוב נזק ילפינן מדכתיב עין תחת עין דהיינו ממון כדילפינן בריש החובל בגוונא טובא ותנא דבי רבי ישמעאל כן ינתן בו אין נתינה אלא ממון וקרא יתירא דרשי דמכדי כתיב ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו כן ינתן בו למה לי ש"מ ממון והרי הוא אומר ולא תקחו כופר לנפש רוצח וכו' ודרשינן לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי איברים ולחבלות ולא תחוס עינך הנאמר בחובל שלא תאמר עני הוא ושלא בכוונה עשה ולא ישלם וחבורה תחת חבורה שכתובה אצל עין תחת עין היינו ממון כדכתיב וכי יכה איש את רעהו וגו' רק שבתו יתן ורפא ירפא למדנו שתחת הכאה בחבורה הוא ממון וכן מה שנאמר בעין ובשאר איברים. ומנין שחייב בצער בפני עצמו דדרשינן התם ריש פרק החובל פצע תחת פצע ליתן צער במקום נזק וקרא יתירא דרשי דהא כתיב כויה תחת כויה ושבת ילפינן מדכתיב שבתו יתן ורפא ירפא ליתן רפואה במקום נזק כדאמר' רפ"ה ובשת דכתיב ושלחה ידו והחזיקה וגו' וכתיב וקצותה את כפה דהיינו ממון. ואינו חייב עד שיתכוין כדכתיב ושלחה ידה והחזיקה במבושיו מבושיו של זה שכוונה לו ולא של אחר שלא כוונה לו.

יא[עריכה]

אדם מועד לעולם אפילו שוגג אפילו ישן כדתנן ס"פ כיצד הרגל ובגמרא אמר קרא פצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון וקרא יתירא הוא דהא כתיב כי יתן מום בעמיתו וגו' והא מיבעי ליה ליתן צער במקום נזק כדאמרינן לעיל א"כ ליכתוב קרא פצע בפצע תחת פצע למה לי ש"מ תרתי כדאמרינן התם ובריש החובל. ואם בא לישן אצלו או שהניח כלי אצלו כשהיה ישן פטור שהרי זה שבא באחרונה הוא המועד כדאמרינן בירושלמי והרי הוא מזיק עצמו כיון דדרך הישן פשיט ומתהפך שלא מדעתו הוי דרכו להזיק. וכל המתכוין להזיק אף על פי שלא נתכוון לבייש חייב בבשת כדילפינן ס"פ כיצד ממשמע שנאמר ושלחה ידה איני יודע שהחזיקה מה ת"ל והחזיקה לומר לך כיון שנתכוון להזיק אף על פי שלא נתכוון לבייש ואם נפל מן הגג ברוח שאינה מצויה אינו חייב אלא בנזק דמרביה ליה אונס כרצון וכדאמרינן לעיל.

יג[עריכה]

שנים שחבלו באחד כאחד שניהם חייבים ומשלשין ביניהם ואם האחד לא כיון פטור מן הבשת.

יד[עריכה]

המתכוון לבשת קטן (ונעשה) [ובייש] גדול חייב בדמי מה שנתכוון וכדתניא התם פרק החובל דף פ"ו.

טו[עריכה]

נפלה אבן מחיקו והזיק או אפילו נתכוון לזרוק ב' וזרק ד' והזיק כשהוא ישן פטור מד' דברים דדוקא בנזק הוא דמרביה לעיל אונס כרצון ואע"ג דבהאי קרא דפצע תחת פצע מרבינן נמי צער כדאמרינן לעיל כל כמה דמצינו למיפטר שוגג פטרינן ועיקר קרא בנזק כתיב ולא בצער וכדאמרינן התם סוף פרק כיצד.

טז[עריכה]

נכנסו שנים אפילו שלא ברשות לחצר ונתקל זה בזה והוזק פטור וכל שכן אם הוזקו בבעל הבית דהא דמרבינן שוגג כמזיד אונס כרצון היינו כשמזיק בידים שלא במתכוון אבל נתקל בו האחר לא עשה דבר ואפ"ה נתקל בו בע"ה כשנכנס שלא ברשות חייב כיון שלא היה לו רשות ליכנס לשם וכדאמר' פרק שור שנגח דמ"ח.

יז[עריכה]

פרח עץ בקיעתו והזיק ברשות הרבים או לרשות היחיד אחר או אפילו נכנס בחנות הנגר שלא ברשות חייב בארבעה דברים דכיון שרגילין ליכנס שם הוי שלא ברשות כברשות וחייב לבד מבשת דאינו חייב במידי דלא מתכוון וכדאמר' פרק המניח דף ל"ב.

יח[עריכה]

יש אומד לניזקין אם היה החפץ שהזיק בו ראוי להיזק זה חייב ואם לאו אינו חייב כדפשטינן בהחובל דף צ"א מה אגרוף מיוחד (יש) שמסור לעדה ולעדים אף כל מיוחד שמסור לעדה ולעדים פרט ליצאה אבן מתחת ידי עדים שנאבדה ולא ראוה בית דין שהיא פטורה דאומדנא בעיא והכא בהאי קרא שבת וריפוי כתיבא שמע מינה יש אומד לניזקין שמע מינה וכמו שהוכיחו שם בהלכות וחייב על בשת בלבד כיון שנתכוון. ברזל אין לו אומד כדילפינן פרק הנשרפין ולענין מיתה מדכתיב ואם בכלי ברזל הכהו וימות וכוליה כדמייתי לה הרב ז"ל פרק שלישי מהלכות רוצח. זרק אבן ואחר כך הוציא אחד את ראשו מן החלון וקבלה פטור מכלום כדילפינן פרק המניח דף ל"ג מדכתיב ומצא את רעהו פרט לממציא את עצמו מכאן אמר רבי אליעזר בן יעקב וכו':


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.