קרית ספר/גירושין/ו

קרית ספר ‏ גירושין ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שליחות נפקא לן מדכתיב ושלחה ואיש זכר יכול ליעשות שליח לבעל להולכה כיון דאיתרבי שליחות מקרא ושלחה ודאי זכר רבי להולכה שכן בעל עליו להוליך גט לאשתו ובמידי דאיהו כשר שלוחיה נמי (איהו) כשר. ושליחות דידה נמי נפקא לן מדכתיב ושלחה קרי ביה ושלחה לא מפיק הא ואשה אחרת הויא שלוחה לחברתה לקבלה מאחר דרבי קרא שליחות לקבלה שכן היא עצמה שהיא אשה מקבלת גטה ולהכי דין שיקבל גט חברתה. ואיש נמי הוי שליח אשה לקבלה שכן אב ראוי לקבלה בגט בתו הקטנה שהתורה זכתה לו לקבל קידושיה כדילפינן לעיל מויצאה חנם אין כסף ולקבל גטה דכתיב ויצאה והיתה לאיש אחר איתקש יציאה להויה הילכך בשליחות אשה לקבלה איש נמי כשר. ומ[ד]שליחות דאשה ל"ש אשה ל"ש איש כדאמרינן שליחות איש נמי להולכה ל"ש איש ל"ש אשה מצי לשוויי שליח להולכה דשלח דמרבינן שליחות לבעל דומיא דושלחה דמרבינן שליחות לאשה ושליח סתם דאיש הוי שליח הולכה דומיא דידיה דמוליך גט לאשתו ושליח סתם נמי דידה הוי שליח קבלה דומיא דידה דמקבלת גטה. ומשהגיע גט לידו תתגרש כמו אם הגיע לידה. ונראה דמן התורה אינה צריכה לעשותו בעדים דומיא דשליח דידיה אלא כיון שיוצא הגט מתחת יד שליח קבלה נתגרשה כיציאתו מתחת ידה.

ג

והבעל אינו יכול לעשות שליח לקבל גט לאשתו דחוב הוא לה אבל האשה יכולה לעשות שליח הבאת גטה דהיא עצמה נמי נעשה שליח הבאה או הולכה אם אמר לה בעלה הולך גיטיך ולא תתגרשי בו עד מקום פלוני ולהכי יכולה לעשות שליח הבאה ושליח סתם שנא' הוי שליח הבאה או שליח הולכה.

ו

הכל כשרים לשליחות הגט בין קבלה בין הולכה או הבאה חוץ מה' חרש שוטה וקטן ונכרי ועבד. נכרי דלאו בר היתירא הוא דאין להם קידושין ואין גיטין נוהג בהם ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי לאחריני למיעבד שליחותא א"נ מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית. ועבד נמי לאו בתורת גיטין וקידושין הוא. חרש שוטה וקטן לאו בני דעה נינהו. וגבי כל שליחות דעלמא איש בעינן ולא קטן דכתיב ויקחו להם איש שה לבית אבות אחד לוקח לכולן. ואם קבל או הביא א' מאלו אינו גט. אבל הנשים והקרובים כשרים נשים כדאמרינן לעיל וקרובים נמי דהוו בתורת גיטין והם בני דעת ואפילו פסולים בעבירה מן התורה נמי כשרים לשליחות גט מן התורה בד"א כשנתקיים הגט בחותמיו שאין אנו צריכין לעדותו אבל אם לא נסמוך בו אלא על דברי פסול בעבירה מן התורה אינו גט דכיון דהוי רשע פסול לעדות כדילפינן לעיל ואם לא היו אלו הה' בני דעת או בתורת גיטין בשעת שליחות אע"פ שהיו בני דעת בשעת נתינת הגט ליד האשה הגט בטל דבעי' בני דעת בשעת נתינתן ליד האשה נמי ואם היו תחלתם וסופם בני דעת אע"פ שבאמצע לא היו הרי זה גט כשר.

ט

אמרה לשליח טול לי שא לי יהא לי בידך כולן לשון קבלה הן כאומרת בפי' התקבל לי גיטי. ויש לה לעשות שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה דושלח ושלחה הוא דילפינן שליחות לאיש ולאשה ומשמע ואפילו בהדי הדדי. וקטנה אינה עושה שליח. דכי כתיב שליחות בין בגיטין בין בפסח איש כתיב בענין ויש לה חצר דחצר משום ידה איתרבאי דכתיב ונתן בידה וידה רשותה משמע דכתיב ויקח את כל ארצו מידו וכי היכי דאית לה יד דמשיודעת לשמור גטה מגורשת דלא מיעט רחמנא אלא שוטה שמשלחה וחוזרת וכתיב ושלחה מביתו יצתה זו שמשלחה וחוזר' והכי נמי אית לה חצר.

י

האשה שעשתה שליח קבלה ואמר לו הבעל הולך לה או הולך ותן לה עקר שליחות דהרשות בידו דלא עדיף שלוחה ממנה דאם לא רצה לתת לה גטה אלא שעשה שליח הרשות בידו כ"ש אם לא רצה לתתו לשלוחה בתורת שליח קבלה אלא בתורת שליחות הרשות בידו. ואם אמר תתקבל לה או זכה לה לא עקר שליחות הקבלה. שליח האשה שאמר לו שליח קבלה אני ואמר לו הבעל הילך כמו שאמרה היא והביאו ואמרה היא לא שליח קבלה שמתיך אלא שליח הבאה אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת שהרי עקר שליחותא כי אמר לו שמעולם לא נעשה אלא שליח קבלה והוא אדיבוריה הוא דקא סמיך והאי דקאמר כמו שאמרה דמהימנית לי דשליח לקבלה את הוא דקאמר הילכך אינה מגורשת דכי יהביה בעל ניהליה אדעתא דשליח קבלה יהביה והרי היא מכחישתו. ואם אמר שליח הבאה אני ואמר הילך כמו שאמרה והיא אמרה שליח קבלה שמתיך לא עקר שליחותה אלא גרע אותה ומגורשת ממה נפשך אי אדיבורא דידה קא סמיך הרי נתגרשה מיד שהגיע גט ליד השליח ואי אדיבוריה קא סמיך משהגיע גט לידה מיהת מגורשת וליכא למימר דילמא אדיבורא דידה קא סמיך ולא עשאו שליח הולכה ושליח קא עקר ושליחות האשה דאמרה שליח להובאה הוית לא לקבלה דהא מאן דניחא ליה למיטרח בהולכה כ"ש דניחא ליה להיות שליח קבלה הילכך מה נפשך משיגיע גט לידה מגורשת. הבעל ששלח גט ואמרה אשתו לשליח יהיה פקדון אצלך או הרי את שליח לקבלו לי מגורשת מספק אי בעינא דיחזור שליחות אצל הבעל כיון דניתק משליחותו או לאו דין שליח עם האשה כדין הבעל עם אשתו כדלעיל.

טז

בטל הגט שנתן לשליח קודם שיגיע לידה בטל הוא דלא עדיף מיניה דהיה יכול לעכב הגט אחר שכתבו שלא ליתנו ה"נ מבטל ליה דיד שליח דמדאוריתא מצי מבטל ליה עד דמטי לידה דכתיב וכתב ונתן בידה עד דמטי לידה לאו גיטא הוא ואם אחר שהגיע לידה תוך כדי דיבור בטלו בפני שנים דאין דבר שבערוה בפחות משנים לא הוו ביטול כדילפינן לעיל דאין תוך כדי דיבור בגיטין וקידושין ואע"פ שהיה מחזר ומבקש השליח קודם שיגיע לידה לבטלו אינו בטל. שלח הגט ביד שנים ובטל הא' בטל השני דשליחות שבטל מקצתו בטל כולו וכן אם אמר לב' גט שאני כותב לאשתי בטל הוא וכתבו ונתנו בטל וכן אמר כל גט שיכתוב פלוני או בב"ד פלוני הוא בטל הרי זה בטל וזו היא מסירת מודעא וכן אמר גט שאכתוב לאשתי בטל הוא וכל דבר שאבטל בו מודעא יהיה בטל וכתב ונתן לה הרי זה בטל אף על פי שבטל המודעא קודם נתינה דהא עשה מודעא על המודעא תקנת דבר זה שיבטל כל מה שמסר שגרם לבטל גט זה ואחר כן יכתבו ויחתמו ויתנהו מיד וטעמא דמודעא מבטלת הגט דכיון דאין האיש מוציא אלא לרצונו והוא מעיד על עצמו שאינו חפץ באותו גט לא מהני מה שכותבו ונותנו אח"כ.

כא

בטל הגט שביד שליח לא בטל אלא השליח ולא הגט אבל היה בידו ובטלו שאמר גט זה בטל הוא אינו מגרש בו לעולם ואם גרש בו אינה מגורשת וכן אם פירש בגט שביד שליח שמבטלו מהיות גט אינו מגרש בו לעולם דכיון שבטלו אחר שנכתב הוי כחרס וכאלו לא נכתב לשם גירושין. בטל הוא אי איפשי בו לא יועיל לא יתיר לא יעזוב לא ישלח לא יגרש יהא כחרס יהי חרס הרי הוא כחרס כל אחד מאלו הלשונות וכיוצא בהם הוו לשונות ביטול אבל אמר אינו גט פסול הוא אינו מועיל אינו מתיר אינו משלח אינו מגרש חרס הוא לא אמר כלום שאינו אלא כמודיע אמיתת הדבר והרי לא הודיע דבר שהוא כן כמי שאומר על מותר שהוא אסור. אמר גט זה בטל שמשמע פועל עבר כמו חמק עבר אם נתגרשה בו הויא ספק מגורשת אי בטלו קודם אי לאו.

כה

הגט שביד השליח נותנו לאשה לעולם אף על פי ששמע מן הבעל דברים שמשמען שאין בדעתו לגרשה עד שיאמר בפירוש לא תתן לה שהרי בטל שליחותו או יבטל בפירוש.

כז

אין אומרי' שמא בטל הבעל השליח אלא נותנין בחזקת שהוא כשר ותנשא בו דכיון דילפינן מקרא דמשוי שליח נראה דלא חיישינן להכי ואם נמצא אחר כן שבטלו תצא והולד ממזר כיון שנודע שבטלו קודם שהגיע לידה וכן לענין מודעא. וכן שליח שהניח הבעל זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים דהעמד דבר על חזקתו מדאוריתא וכדאמרינן במצוה דלעיל אבל גוסס רוב גוססין למיתה והוי ספק מגורשת דאין גט לאחר מיתה ולא אזלינן בתר רובא דנימא ודאי אינה מגורשת משום דאיכא חזקה דהיה קיים. וכן עיר שהקיפה כרכום וספינה המטורפת בים והיוצא לידון הם בחזקת חיים ויתן שליח הגט ותהיה בחזקת מגורשת אבל הקיפוה גייס והופקעה וספינה שאבדה בים ויוצא ליהרג בב"ד של גוים וגררתו חיה או שטפו נהר או נפלה עליו מפולת נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים והויא ספק מגורשת אם נתנה לה הגט השליח ואם יודע שמת הבעל קודם שיגיע הגט לידה אינו גט.

ל

הבעל ששלח גט לאשתו הוא חייב במזונותיה עד שיגיע גט לידה או לשליח קבלה דאכתי הויא אשתו וכתיב שארה וגו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.