קרית ספר/גזלה ואבדה/ח

קרית ספר ‏ גזלה ואבדה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הגוזל חברו ומת הנגזל יחזיר ליורשיו ואם נשבע לו ואח"כ מת מחזיר ליורשיו קרן וחומש וכדתנן התם דף ק"ג.

ב

הגוזל את אביו ונשבע לו ומת האב יעשה חשבון עם אחיו על הקרן ועל החומש וכדתנן התם דף ק"ח וכשהגזלה קיימת חייב להוציא הגזלה עצמה מתחת ידו אף על פי שאין לו אחים ואין לו בנים אין לו תקנה עד שתצא מתחת ידו ואפי' לארנקי של צדקה וכדאמר התם משום דכתיב והשיב את הגזלה וגו' דאף על גב דנגזל מצי מחיל כדתנן מחל לו את הקרן וכו' האי גזלן לנפשיה לא מצי מחיל כדאמ' התם.

ד

הגוזל את הגר שאין לו יורשים ונשבע לו ומת הגר חייב לשלם קרן וחומש לכהנים של אותו משמר ומביא אשמו ואחר כך יתכפר לו כדתנן דף ק"י שנאמר ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן מלבד חטאת הכפורים אשר יכפר בו עליו ובגר שאין לו יורשים הכתוב מדבר דבישראל אין ישראל שאין לו גואל אם אין לו בן או בת או אח יש לו קרוב עד יעקב אבינו הקרוב קרוב יורש אלא בגזל הגר ונשבע לשקר מיירי כדכתיב למעול מעל בה' ותניא התם האשם זה קרן המושב זה חומש וכתיב האשם המושב לכהן הקרן והחומש הוא לכהנים כשנשבע לגר ומת ואין לו יורשים כדאמ'. אבל אם הודה לגר עצמו והגר זקפו עליו במלוה דנפק מתורת גזל ולכי מיית גר זכה במה שבידו מן ההפקר אלא שאין לו תקנה עד שיוציא גזלה מתחת ידו לרבי עקיבא דפליג אדרבי יוסי הגלילי דף ק"ט דכיון דבנשבע לגר ומת הגר מיירי קרא כדכתיב למעול מעל בה' וכתיב ואם אין לאיש גואל וגו' משמע דאם הודה לגר ומת כיון שזכה הגר שזקפן עליו במלוה הוי הוא יורש נכסי הגר אלא דלרבי עקיבא אין לו תקנה עד שיוציא גזלה מתחת ידו כדאמ' לעיל בגזל אביו ומת אביו אבל לכהנים לא מיחייב כיון שהודה בחיי הגר כדאמרינן. המחזיר גזל הגר בלילה לא יצא כדאמר רבא התם מ"ט אשם קרייה רחמנא כדכתיב האשם המושב דאי תימא זה איל הא כתיב בתריה מלבד איל הכפורים וגו' וכיון דקרייה אשם הוי כוותיה [מה] (מאי) אשם אינו בא בלילה כדכתיב ביום צוותו ואינו בא לחצאין אף קרן. אין הכהנים חולקים גזל הגר כנגד גזל גר אחר כדפשטה התם דף ק"י רבא גופיה ואמר אשם קרייה רחמנא דכיון דאין חולקים קרבן כנגד קרבן כדנפקא בקידושין ובמנחו' פרק אלו מנחות מדכתיב לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו ה"נ בגזל הגר לכהנים דקרייה אשם כדאמ'. כל גזל שאין בו שוה פרוטה לכל כהן מאנשי משמר לא יצא ידי חובה כדאמר רבא התם מדכתיב האשם המושב עד שיהא השבה לכל כהן וכהן ולכך מוסיף משלו עוד להשלים ואיש דכתיב בקרא לאו לאפוקי אשה דתניא התם דף ק"ט אשה מנין כשהוא אומר המושב הרי כאן שנים תרי השבות כתיב להשיב המושב א"נ תרי אשמות כתיב להשיב האשם האשם המושב אם כן מה ת"ל איש איש אתה צריך לחזר אחריו ולשאול אם יש לו בנים קודם שתתנהו לכהן קטן אי אתה צריך לחזר אחריו בידוע שאין לו בנים ויתנהו לכהנים ומהכא נפקא לן דקטן לאו בר אולודי הוא בפרק בן סורר. כהנים מקבלי מתנות הוו בגזל הגר כדפשטי' התם ולכך אין מחזיר להם בפסח החמץ שגזל דעפרא בעלמא הוא ואינו נותן כלום. כהן שגזל גר ונשבע לו ומת אינו זוכה בגזל הגר כדתניא התם דף ק"ט דאם בשל אחרים זוכה בשל עצמו וכו' לא אם אמרת וכו' ודיו לבא מן הדין להיות כנדון מה בשל אחרים אינו זוכה אלא כפי חלקו כך בשל עצמו לא יזכה בו אלא כפי חלקו ומשום דכתיב ואיש את קדשיו לו יהיו דמשמע דגזל נמי דידיה הוא אמר אלא אתיא לכהן לכהן משדה אחוזה דילפינן מגזרה שוה דיוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכהנים כי התם. אם מת הגזלן קודם כפרה בני הגזלן יורשים את הגזלה והאשם ירעה כדתנן התם משום דכשמת הגר זכה הוא ביה אלא דבעינן למיעבד השבה כי היכי דתיהוי ליה כפרה אשבועתיה והשתא ליכא תו כפרה כיון דמית ליה והוי אשם שמתו בעליו דקי"ל כל שבחטאת מתה באשם רועה כדא' בדוכתי'.

יא

נתן הגזלן את הכסף לאנשי משמר ומת קודם כפרה אין יורשי הגזלן יכולין להוציא מיד הכהנים שנאמר ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה כדתנן התם דק"י ואפילו היה הגזלן קטן המשמרה שמקרבת האשם בשבתה מוציאה את הכסף מהמשמרה שלקחהו בלא שבתה כדתניא התם לה' לכהן קנאו ה' ונתנו לכהן שבאותו משמר כדכתיב מלבד איל הכפורים אשר יכפר דמשמע למי שהאשם ניתן שהוא למשמרה שהוא בא לכפר בו ניתן גם כן הכסף. ואין מקריבין את האשם עד שיחזור הקרן כדתנן התם הביא אשמו עד שלא הביא גזלו לא יצא כדילפינן בגמרא מאשר יכפר דכתיב בלשון עתיד ומשמע דכשהשיב לכהן את האשם דהיינו קרן הכסף עדין לא כפר כדכתיב האשם המושב לכהן וגו' אשר יכפר וגו'. אין החומש מעכב גבי נהנה מן ההקדש כדכתי' באיל האשם ונסלח לו איל ואשם מעכבים בהקדש ואין חומש מעכב ומה אשם דהבא בגזל הגר קרן כדילפינן לעיל אף אשם בהקדש קרן ומה הקדש אין חומש מעכב אף הדיוט נמי אין חומש מעכב דילפינן הקדש מהדיוט והדיוט מהקדש כדאיתא התם שלהי פרק הגוזל קמא.

יד

עבדים ושטרות וקרקעות אין בהם תוספת חומש כיון דאין נשבעין עליהם כדילפינן בדוכתא והכא נמי כל הכתוב בענין פקדון ותשומת יד וכו' הוו מטלטלין וגופן ממון ודרשי כללי ופרטי כדאיתא פרק הגוזל זוטא דף קי"ז יצאו קרקעות ועבדים שהוקשו להם ויצאו שטרות שאין גופן ממון ואם היו גזל גר שאין לו יורשין אין חוזרין לכהנים דכתיב ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו וגו' לכהן וגו' דהיינו מטלטלי כדאמר'. והקרקע אינה נקנית לעולם לגזלן דברשות בעליה עומדת כדאמ' פרק הגוזל זוטא דף קי"ז כרבנן דרבי אליעזר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.