קרית ספר/בית הבחירה/ז

קרית ספר ‏ בית הבחירה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קה ליראה מן המקדש דכתיב ומקדשי תיראו ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שצוה על יראתו וכתיב והיה מחניך קדוש קדשהו מכאן אמרו לא יכנס אדם להר הבית במקלו וכו' וכתיב של נעליך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא משמע דבמקום קדוש אסור להכנס במנעל וכן בכל כיוצא בו וכל הדברים שאמר שלא יעשנו במקדש הם ליראה מן המקדש ונראה דישיבה בעזרה נמי הוי בכלל יראת מקדש אלא שהותרה למלכי בית דוד כדכתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה'.

ז

ובזמן זה גם כן חייב אדם במוראו דהא קדשה לעתיד כדאמר' וכתיב הכא את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירת שבת לעולם אף יראת מקדש לעולם שאף על פי שחרב בקדושתו עומד ומה שאסור חוץ למקדש נראה דהוי דרבנן דאי מדאוריתא אפילו בזמן הזה אסיר דיראת מקדש לעולם כדילפינן ואיסור עשיית בית תבנית היכל וגו' איפשר דהוי נמי מדרבנן כל שלא איכוון לקדש.

יא

שלש מחנות היו במחנה ישראל שהוא ארבע מחנות של דגלים ומחנה לויה דכתיב סביב למשכן יחנו ומחנה שכינה והוא מפתח חצר אהל מועד ולפנים וכנגדן לדורות מפתח ירושלם עד הר הבית מחנה ישראל מפתח הר הבית עד שער ניקנור מחנה לויה ומן השער ולפנים מחנה שכינה.

יב

כל ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם והבכורים מה שאין מביאין כן משאר ארצות דכתיב בעומר וקצרתם את קצירה ולא קציר חוצה לארץ והבאתם את עומר וכתיב בשתי הלחם ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וכתיב בבכורים ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך.

יג

עיירות המוקפות חומה מקודשות משאר הארץ שמשלחין מתוכה מצורעין ואיפשר דילפינן לה מדכתיב והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר ודרשינן אתהן חוץ לעיר ולא אדם מצורע חוץ לעיר אלא חוץ לעיר המוקפת חומה משמע דמוקפת חומה קדשה לכך מדכתי' עיר סתם דלא הויא מוקפת חומה וכתיב אותם למעוטי ולהכי הוא דחשיב מחנה ישראל כיון דמוקפות חומה מימות יהושע הוו קדשי להא מילתא אבל לא לענין אכילת קדשים ונראה דכיון דמדאוריתא הוו מחנה ישראל עיירות המוקפות חומה אפי' לענין קדשים קלים הנאכלי' בכל מחנה ישראל נמי אי לאו משום דאיכא הפסק בין ירושלם לעיירות המוקפות חומה ונפסלין ביוצא אבל אי הוו סמוכות זו לזו הוו נאכלין כמחנה דמדבר דלא הוה הפסק מחנות והיו נאכלין בכל מחנה ישראל.

יד

ירושלם מקודשת משאר עיירות המוקפות חומה דאוכלים בה קדשים קלים ובמוקפת חומה לא דאי איפשר להוציאם כדאמרינן ומעשר שני דכתיב והבאתם שמה וגו' וכתיב לא תוכל לאכול בשעריך וגו' דמשמע דאפילו בעיירות המוקפות חומה דחשיבי מחנה ישראל לשילוח מצורעים אין יכולין לאכול שם מעשר שני ואין הבית נחלט בה דלא נתחלקה לשבטים ומאן קא מקנה ליה ואינה מטמאה בנגעים דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ארץ אחוזתכם מיטמאה בנגעים ולא ירושלם מיטמאה בנגעים ואינה נעשית עיר הנדחת ולא מביאה עגלה ערופה דכתיב עירך וירושלם לא נתחלקה לשבטים וכתיב בעגלה ערופה כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה (וירושלם לא נתחלקה לשבטים) ונראה דמהכא הוא דילפינן בעלמא דירושלם לא נתחלקה לשבטים לדידן דקיימא לן הכי דכיון דכתיב עירך וכתיב אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה משמע דאתא למעט מה שאינו עיר מיוחד לך ואינה ירושה מיוחדת לך אלא לכל ישראל והיינו ירושלם.

טו

הר הבית מקודש הימנה דהוה מחנה לויה שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסות לשם דכתיב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש וכתיב במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו שאין טמא אחר משולח שם זבים וטמאי מתים למדנו ששלוחו של מצורע קשה מכלן יכול יהו זבין משתלחין חוץ למחנה אחת תלמוד לומר מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה מדלא כתיב מחנם משמע מחנה לכל אחד ואחד דתרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחו ליתן מחנה שלישית למצורע ומדכתיב בדד ישב כדאמרינן משמע דמצורע חמור מכלן ומדכתיב מחניהם משמע תן מחנה לכל אחד מצורע וזב וטמא מת דכולן חמורין זה מזה בטומאותיהן מצורע ואחר כך זב ואחר כך טמא מת דאי כולהו שוין לענין שילוח לכתוב שלוח בקל ואנא ידענא כ"ש דחמור ומדכתבינהו כולהו משמע שילוח של זה לא כשילוחו של זה ומדכתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו במחיצתו דהוא מחנה לויה משמע דטמא מת עצמו אינו משולח אלא ממחנה שכינה אם כן זב דחמיר טפי משולח חוץ למחנה לויה ומדזב הוא במחנה ישראל משמע דמצורע משולח ממנו כדי שיהיה בדד כדאמר'.

יח

עזרת ישראל מקודשת ממנה דהוה מחנה שכינה ואין מחוסר כיפורים נכנס לשם כדילפינן מדכתיב וטהרה מכלל דלא נגמרה טהרתה וטמא שנכנס לשם חייב כרת דמשכן ומקדש כתיב מעלת עזרת כהנים נראה דהויא מדרבנן דאי מדאוריתא הא איפשר לזר לשחוט בעזרת ישראל ולא היה צריך ליכנס בעזרת כהנים.

כ

בין האולם ולמזבח מקודש מעזרה שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסין לשם דכתיב כל אשר בו מום לא יקרב וכתיב ראשיכם אל תפרעו לאהרן ולבניו שהיו במקדש.

כא

ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא רחוץ ידים ורגלים דכתיב בבואם אל אהל מועד ירחצו מים או בגשתם אל המזבח לשרת למזבח לשרת בעינן רחיצה אבל להיכל אפילו בלא שירות בעינן רחיצה אם נכנס להשתחויה ואפילו ברחיצה מיחייב אכתי אם נכנס ביאה ריקנית.

כב

בית קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכיפורים ד' פעמים כדילפינן בדוכתא.

כג

מקום שהיה בעליה מכוון על קדש הקדשים אין נכנסין לשם אלא פעם אחד בשבוע דאף על גב דעליות לא נתקדשו כדאמ' לעיל עליות היכל נתקדשו כדכתיב ועליותיו וחדריו וכתיב הכל מיד ה' עלי השכיל וקדושתה היא שלא יכנסו שם ללא לצורך דהא קדושת היכל נמי היא שלא יכנסו ללא לצורך. כשנכנסין להיכל להוציא את הטומאה ולתקן את ההיכל מצוה בתמימים אין תמימים יכנסו בעלי מומין דכתיב אך אל הפרכת לא יבא בבעלי מומין אך חלק דאכין ורכין מיעוטין דשרי לעיולי למלאכת ריקועין שמחפין בהם בית קדש הקדשים מתוכו וכן בשאר כיון דלא איפשר בלאו הכי דליכא אחריני נכנסין כדגלי קרא בבעל מום בעל מום וטמא יכנס טמא שהטומאה דחויה בצבור דכתיב מועדו ואפילו בטומאה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.