קרית ספר/ביאת מקדש/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png ביאת מקדש TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
ר"י קורקוס ורדב"ז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כל המומין הפוסלין באדם ובבהמה חמשים דאף על גב דיבלת וחרוץ לא כתיבי באוריתא באדם ודק ותבלול לא כתיבי בבהמה מילף ילפי מהדדי בגזרה שוה דגרב גרב ילפת ילפת ליתן את האמור של זה בזה גרב לג"ש וילפת לגלויי עלה דגרב דמופנה הוא ולא הוה צריך למיכתב בתרוייהו כולהו מומין אלא בחד מינייהו ואתי אחרינא וגמר מיניה בג"ש דגרב גרב אלא דתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה והכא איכא חדוש בפרשה דאדם גבן וחרום דלא שייכי בבהמה ואיכא חדוש בבהמה קלוט וחטין דלא שייכי באדם הילכך הני חמשים דשייכי באדם ובבהמה ילפי מהדדי בג"ש מה דלא כתיב ביה.

ב[עריכה]

מומי האוזן חמשה נפגם נסדק ניקב יבש כפול וכולהו ילפי להו מגזרה שוה דגרב גרב מבהמה דכתיב בה וכי יהיה בו מום כלל פסח או עור פרט כל מום רע חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ואינו חוזר ולא תימא מה פרט בוטל ממלאכתו אף כל וכו' דכל מום רע כתיב רע רבויי הוא ולא דרשינן ליה כעין הפרט ממש ולא תימא כיון דריבוייא הוא אם כן אפילו מומין שבסתר נמי דמום רע בעינן ולא מיקרי מום רע אלא בגלוי שמנוולו ולא תימא מום עובר נמי דא"כ פסח ועור מאי אהני ליה דמשמע קבועין ולא עוברין.

ד[עריכה]

שלשה בריסי העין נפגם נסדק ניקב והוו בכלל חרוץ האמור בתורה ויליף אדם בגזרה שוה דגרב כדאמר'.

ה[עריכה]

שמנה בעין עור באחד או בשנים אינו רואה באחד או בשנים מחמת מים קבועים סנוירים קבועים עינב יתר מעורב והוא תבלול נקודה לבנה וזהו דק נקודה שחורה שוקעת בתוך השחור אף זה נקרא דק דכתיב במומי איש עור ועור משמע בין מעין אחד בין משנים ומריבוייא דאיש מרבינן מים קבועים וסנוירים קבועים עינב יתר מבולבל כולהו נפקי מתבלול והנקודות מדק דכתיב ויליף בהמה מאדם בג"ש דגרב.

ו[עריכה]

ג' בחוטם נפגם ניקב נסדק.

ז[עריכה]

ו' בפה ניקב שפתו נפגם נסדק עודף נבלם נטל כל הני מומין שבחוטם ושבפה אתו בכלל ובפרט וכלל דלעיל דהוו מומין שבגלוי ואינו חוזר והוו נמי בכלל חרוץ האמור בתורה.

ח[עריכה]

שנים עשר באיברי הזרע נמעך הגיד נכתת (נתך) [ניתק] נכרת נמעכו הבצים או אחד מהם נכתתו נתקו נכרתו או אחד מהם ביצה אחת כיס אחד טומטום ואנדרוגינוס דכתיב ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו וגו' בבצים ובגיד הכתוב מדבר ביצה אחת וכיס אחד הוו מום דכל בהמה יש לה ב' ביצים בשני כיסים ואיפשר דאתו בכלל ופרט וכלל דהוו מומין שבגלוי ואינו חוזר דהא ביצה נראית מבחוץ היא וכיס נמי ניכר מבחוץ שורה עמוקה אי נמי דהוי כנתוק וכרות כיון דליתיה כלל ביצה אחד בכיס אחת וילפינן לאדם בג"ש ואנדרוגינוס בריה בפני עצמה היא ואימעיט מדכתיב גבי בכור זכר למעוטי אנדרוגינוס דהוי בריה כדאמר' וילפינן לאדם נמי בגזרה שוה דהא כמום נמי הוי וטומטום לרבנן הוי משום ספיקא.

ט[עריכה]

ששה בידים וברגלים פסח ושרוע כתיבי באדם וגבוהה מחברתה נמי הוי בכלל שרוע האמור בתורה נשבר עצם ידו עצם רגלו דכיון שניכר הוי מום דכתיב גבי מומין או שבור וילפינן בג"ש דגרב לאדם. רגליו מבולמות נראה דילפינן בכלל ופרט וכלל דכתיב גבי בהמה וילפינן לאדם בג"ש דגרב גרב כדאמר'.

י[עריכה]

ארבעה בכל הגוף גרב יבש והוא האמור בכל התורה או גרב או ילפת והאי גרב הוי יבש מבפנים ומבחוץ כחרס כיון דכתיב גבי ילפת דהוי לח מבחוץ ויבש מבפנים דאי לאו הכי לא הוי מומא ובקללות הוי גרב לח מבחוץ מדכתיב בגרב ובחרס משמע דגרב לאו חרס הוי דהוא יבש מבפנים ומבחוץ אבל הכא דסמכיה לגרב אצל ילפת הוי גרב כחרס וילפת מגרב דקללות שהיא חזזית מצרית לח מבחוץ ויבש מבפנים דאין לה רפואה כדכתיב אשר לא תוכל להרפא.

יא[עריכה]

כל עצם שבגלוי שנחרץ בו חרץ הרי זה מום והוי בכלל חרוץ האמור בתורה דכתיב חרוץ גבי שבור מה שבור במקום עצם דבבשר לא מיקרי שבור אף חרוץ במקום עצם ודומיא דשבור דניכר הכא נמי חרוץ דניכר ואין הצלעות בכלל זה דאינם בגלוי. יבלת שיש בה עצם והיא האמורה בתורה ואיפשר דמשום דסמכיה קרא לחרוץ ושבור דלא הוו אלא עצם כדאמר' יבלת נמי לא הויא אלא אם כן יש בה עצם.

יב[עריכה]

שלשה מומין אחרים זקן וחולה ומזוהם דכתיב מן הצאן מן הכבשים מן העזים פרט לזקן ולחולה ולמזוהם וצריכי וילפינן להו לאדם כדאמר' אבל טרפה ויוצא דופן פסולה בבהמה ולא באדם דטרפה אסורה באכילה ואינה קרבה לגבי המזבח ויוצא דופן דכתיב כי יולד פרט ליוצא דופן וכהן המקריב לא מיפסיל בהני דלאו מום בגוף דנילף בג"ש אימעיטו נמי דכתיב אשר בו מום כדלקמן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.