קיצור שולחן ערוך/קכח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
|
< הקודם · הבא > |
יג[עריכה]
כשמשים ידו על הקבר יש לשים יד שמאלו דוקא ולא ימינו ויאמר את הפסוק ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. תשכב בשלום ותישן בשלום עד בא מנחם משמיע שלום (וכשמשים ידו יכוין בפסוק ונחך שיש בו חמש עשרה תיבות כמנין קשרי היד)[1].
- ↑ מקור הדברים בברכי יוסף (או"ח סימן רכד ס"ז) בשם מהר"א אזולאי בהגהות כתב יד. ובכף החיים שם (סקמ"ב) הביא דברי הקמח סולת שהקשה שפסוק זה לפי החשבון יש י"ז תיבות ולא ט"ו. ובספר עתרת החיים (סימן לד) יישב שאין כוונתו לומר שיש בפסוק ט"ו תיבות דווקא אלא שאין בו פחות מט"ו תיבות ומנין קשרי היד היינו עם הדופק, וע"ע בספר שערי צדק (קלד:). והיפה ללב נזקק אף הוא לקושיא זו וכתב שהוא ט"ס וצ"ל פסוק 'יחיו מתיך' (ישעיה כו) שבפסוק זה יש ט"ו תיבות בדקדוק, והביא כן מהמדרש תלפיות (ענף ברכות עו:) ז"ל: לכך משימים היד על ארון של מת או על הקבר כו' לפי שבידו של אדם יש ט"ו אברים כמנין ט"ו תיבות שבפסוק יחיו מתיך לרמוז לו שעתידים המתים להחיות. וכ"ה במעבר יבוק (שפתי רננות פמ"ג): ביד האדם ט"ו פרקים כמנין ט"ו תיבות שבפסוק 'יחיו מתיך' ואח"כ יאמר פסוק 'ונחך'.