קובץ על יד החזקה/שבת/יז

קובץ על יד החזקה ‏ שבת יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

ואין חוששין שמא יעלה הים שירטון. ה"ג רבינו בגמרא אבל רש"י גרס בהך דמרימר חיישינן שמא יעלה הים שירטון וכבר האריך למעניתו הט"ז באו"ח סי' שס"ג סעיף י"ט בתשובתו לעיר שטייניטץ ולענין דינא עי' בשו"ת מהר"י טראני ספר ראשון סי' צ"ד ובשו"ת שב יעקב סי' י"ח:

ז

אין המבוי ניתר בלחי או קורה. עי' ירושלמי עירובין דף כ' ע"א רנב"י בעי מבוא אין פחות משתי חצירות, חצר אין פחות משני בתים, ועי' מ"ש שם בספרי ש"י:

ט

מבוי שהכשירו בקורה. מה שחולק הראב"ד פה עם רבינו עי' ירושלמי עירובין דף ז' ע"ב מעתה מבוי שקורתו למעלה מעשרים וכו' ולפי פשטן של דברים שם מבואר כשיטת הראב"ד וכבר הארכתי בביאורו בספרי ש"י שלא יהיה סתירה משם לדברי רבינו:

יד

אבל אם היה לו צורת הפתח. כתב הה"מ כבר נתבאר במשנה הכשר צורת הפתח ברחב יותר מעשר והא דמשמע מדברי רבינו שה"ה לפחות מיו"ד שצורת הפתח מועילה בו ונחלק עליו וכוונתו מבואר שכ"כ רשב"א ולפחות מיו"ד לא מהני צורת הפתח ובס' אבן העוזר סימן שס"ג טרח ויגע לבאר דברי רבינו להסכים דעתו לשיטת רשב"א ולא ידעתי מי דחקו לזה דהמעיין בירושלמי רפ"ק דשבת משמע שם להדיא דגם לפחות מיו"ד מהני צורת הפתח:

יט

מבוי שהיה לו שבילין מצד זה ושבילין מצד האחר. כתב הה"מ כבר הזכרתי למעלה שדעת רבינו שאפי' המפולש משני צדדים ברה"ר די להכשירו בצורת פתח מכאן וקורה או לחי מכאן אבל הרשב"א ז"ל כתב שאם היו מפולשים כאן וכאן לרה"ר צריך דלת מצד א' ולחי או קורה מצד א', ועי' בהה"מ הלכה ג' גבי מבוי עקום דכתב הרשב"א דא"צ לעקמימותו כלום וכך נראין דברי רבינו ממה שלא פי' תיקון העקמימות וכ"מ פה מדברי רבינו וכ"כ בשו"ת מהר"י טראני ח"ר סימן צ"ד ותפס שם על הב"י שהרכיב דברי רבינו עם שיטת הטור ע"ש. ועי' ברמ"א סימן שס"ג דנוהגין האידנא לתקן כל המבואות בצורת הפתח דכל המבואות שלנו יש להם דין חצירות ועי' במג"א שם אות כ"ז ובשאלות ותשובות הר"י טראני שם הביא בשם שו"ת מהריב"ל שרצה להתיר גם במבוי מפולש שני פסין והוא ז"ל חלק שם עליו ומסיק שם אבל כשאנו באין להכשיר עיר א' שהיא נידונית כחצר א' ואין מבואותיה צריכין תיקון וכהא דתנן בסוף כיצד מעברין עיר של יחיד ונעשה של רבים מערבין את כולה. ופי' רש"י של יחיד שלא היו נכנסים לה ס' רבוא ולא חשיבא רה"ר מערבין את כולה בתחלה ואין מבואותיה צריכות תיקון שהרי היא כחצר אחת וכגון שאין בה רה"ר גמורה של ט"ז אמה ומיירי שם בסתם עיירות שאין מוקפות חומה ע"ש וברא"ש ומסתברא לדונה בכל עניניה כחצר שהכשירה בשני פסין וכמו שהעיד מהריב"ל שהיו עושין כן בסאלוניקי ולא שנא לן בין מוקפות חומה לשאין מוקפות חומה ע"ש בשו"ת שהאריך. והרואה יראה שם דבכה"ג אפי' ברחב מעשר אמות אם אין בין פס לפס יותר מעשר ג"כ א"צ צוה"פ, ואותן שני פסין יכול לעשות מסיד כמו שנתבאר בסימן שס"ב ובשעת הדחק ולעת הצורך אם לא יניחם העכו"ם לעשות צוה"פ בראש כל פינה אם אין הפרצה יותר מעשר יכול לסמוך ע"ז לעשות שני פסין, ואם נתקלקל צורת הפתח בשבת כבר התיר בשו"ת פנים מאירות ח"א הובא דבריו במחה"ש סימן שס"ה אות ט"ו לומר לנכרי לתקן אפי' ע"י מלאכה דאורייתא ולסמוך על דעת בעהע"ט שהביא רמ"א בסימן רע"ו דמתיר אמירה לנכרי במקום מצוה אפי' באיסור תורה וכאן הוא צורך גדול שלא יכשלו כיון שהורגלו לטלטל, וסיים שם בס' מחה"ש אם רק נפסק החבל אם אפשר שיקשור הנכרי ע"י עניבה מה טוב, ולפמ"ש אם הפרצה אין רחב עשר פשיטא דצריך לעשות בכה"ג שלא יעשה הנכרי מלאכה דאורייתא דהא לפמ"ש מצד הדין כיון שלא נפסק רק החבל ונשתיירו ב' פסין והוא פחות מעשר אמות די בזה ומה לנו לחלל את השבת באמירה לנכרי באיסור תורה דכל הטעם מפני שרבים נכשלים ובאופן זה אין כאן מכשול ועי' בט"ז סימן שס"ג אות י"ח:

כ

מבוי שצידו א' ארוך. כתב בהגמ"י אבל בתוך המבוי יכול להניח קורה באלכסון לכ"ע ואינו משתמש אלא עד הקורה בקצר נגד הקצר ובצד הארוך נגד הארוך, וכתב עליו בהגהות דוד ערמאה וז"ל מ"ש בהג"ה דבתוך המבוי יכול להניח הקורה באלכסון אפי' לרבא הוא דבר תימה כיון דרבא אמר קורה משום היכר היא והיכר באלכסון לא הוי היכר ומה לי בפנים ע"כ. ולי צ"ע דבריו דהא פי' רש"י שם דלא הוי היכר לבני רה"ר שמבחוץ ומבואר להדיא דדוקא לבני רה"ר לא הוי היכר אבל במבוי עצמו אין קפידא וכ"כ הרא"ש וכ"ה בש"ע סי' שס"ג סעיף ל' וע"ש בט"ז:

כה

היתה אחת למטה ואחת למעלה רואין את העליונה כאלו היא למטה. כתב הה"מ מתוך דברי רבינו נראה שכל שהן תוך כ' אמה ולמעלה מיו"ד אפי' יש ביניהם במרחק גבוה יותר מג' מצטרפין וקשה לי בזה שהרי רבינו פסק פ"ה מהל' סוכה כרבה פ' הישן כ"ב ע"ב ע"ש. ונלע"ד לתרץ דדעת הרב דגבי קורה הקלו ושינויא דרבא שינויא דחיקא ולפיכך איתא לדר"י ואיתא לדרבא וכו'. ומן הפשוט אצלי דאם הם זו כנגד זו ממש ואין בין שתיהם רוחב טפח כשמצטרפות ע"י חביט רמי וכו' דצריך להביא קורה אחרת, ד"ע:

כח

תל המתלקט עשרה מתוך ארבע אמות. עי' ירושלמי עירובין דף ב' ע"ב ושם בק"ע ד"ה וכמה תמצא מבואר:

כט

מותר להקיף ד' זויות. עי' מ"ש בספרי ש"י עירובין דף ח' ע"ג ד"ה אמר:

לה

אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בכולה. עי' הה"מ ועי' ירושלמי דף א' ע"ב ובק"ע שם ד"ה אכסדרה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.