קובץ על יד החזקה/שבת/יב

קובץ על יד החזקה ‏ שבת יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מתקנין הן אצל יצרן הרע. עי' הרמ"ק דרבינו סובר כפירש"י וכ"מ דפסק לתרווייהו דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב וכל המקלקלין פטורין ועי' לעיל פ"ח הל' ח' ובהה"מ שם והקשה לי חתני הרבני המופלג החרוץ מו"ה שמשון נ"י לפ"ד רבינו וסברתו מפני מה דחיק התלמודא במסכת ב"ק דף ל"ד דמקשה תנן וקתני הוא דומיא דשורו מה שורו דלא קבעי לה אף הוא נמי דלא קבעי לה ואמאי לא מוקי מתני' בכה"ג שמתכוון להנקם מחבירו ועושה נחת רוח ליצרו והוי כמתקן אע"ג דלא צריך לאפרו וזה הוא דקיי"ל דומיא דשורו דלא בעינן צריך לאפרו ודוחק לומר דבעינן דומיא דשורו ממש דלא משמע כן בגמ' שם בתירוצא דרבא מתני' בשוגג עי' בתוס' שם ד"ה בשוגג ובשלמא אי סבר הר"מ כשיטת התוס' דפלוגתא דר"א ור"י הוא אליבא דר"ש שפיר מקשה התלמודא לפמ"ש הה"מ דסברת רבינו הוא למ"ד מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב אבל מדברי רבינו מוכח דסבר כפירש"י צ"ע. אחר זמן מצאתי שכבר הרגיש בקושיא זו הפ"מ ב"ק פ"ג הלכה י' ע"ש מה שרצה ליישב ולא הועיל לפמ"ש:

ואני השבתי דאפשר לומר בדעת רבינו דע"כ לא כתב סברתו כ"א בעושה בשוגג להתחייב חטאת אלא דמקלקל הוא שפיר יש מקום לסברת רבינו כיון דעושה משום נ"ר ליצרו הוי כמתקן אבל אם מבעיר או חובל במזיד וקיבל התראה לא שייך סברת רבינו שיהיה התיקון מצד שמכוין להנקם משונאו ואיך יצויר זאת שיקבל התראה דהא באמת במלאכה זו הוא מקלקל ול"ד לשאר מלאכות דהתיקון בפנינו רק אנן אמדינן דעתי' דעושה להנקם בשונאו וזה לא שייך בקיבל התראה ושם בגמ' ס"ד דש"ס לאוקמא מתני' במזיד וקיבל התראה מדקתני מפני שהוא מתחייב בנפשו. וי"ל בזה בפירוש הסוגיא שם:

המחמם. עי' השגת הראב"ד והה"מ ועי' מ"ש בזה בס"ד בהל' יוה"כ פ"ב הל' ד':

ב

ומותר לכבות גחלת של מתכת וכו'. כתב הה"מ ולדברי הפוסקים כר"ש אפי' גחלת של עץ מותר וכ"ה בש"ע סימן של"ד ועי' בפ"י בסוגיא שם דמוכח לשיטת הבה"ג וסייעתו דאף בשל עץ אסור מדרבנן אליבא דכ"ע ועי' בר"ן ובחידושי רשב"א שם בפירוש שיטת הבה"ג:

ז

ע"ד אביו. כתב הה"מ והזכרתי פירש"י לבאר מה עושה ע"ד אביו לאפוקי ממה שאמרו בירושלמי פ' כל כתבי אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו לא כן תני ראו אותו יוצא ומלקט עשבים אין זקוק לו תמן יש לו צורך בעשבים הכא אין לו צורך בכבוי ולמד בחידושי רשב"א בדברי הירושלמי דאין שומעין לו אפי' בשאין עושה ע"ד אביו כיון שאין צורך לקטן לעצמו אמרי' מסתמא עושה ע"ד אביו וסיים הרשב"א וזה דלא כגמרתנו ועי' מ"ש בזה בש"י שם וע"ע מה שאכתוב בזה בס"ד בפכ"ד הל' י"א ובפי"ז מהל' מאכלות אסורות הל' כ"ז:

ט

אבל אם עקר וכו' פחות מכשיעור פטור. הנה זה פשוט דעקירה בלי הנחה אין בו כ"א משום שבות ואין זה דומה לח"ש כיון דלא נקרא עליו שם מלאכה כלל ודלא כמ"ש בס' לחם שמים דהוי בכלל ח"ש והוי איסור תורה אף שהעירנו הרב הגאון מו"ה אליעזר ז"ל אבד"ק ליפנא באזהרות רשב"ג בפי' רשב"ץ דף ל' ע"ב במצות גבול שבת שכתב נראה לי שימנה תמורתו לאו אחר בהוצאת שבת כגון המוציא פחות מכשיעור או עקר ולא הניח אע"פ שהוא פטור אבל אסור מ"מ עבר אלאו לא יצא איש וכו' או לאו דלא יעשה מלאכה לתרומת הקודש ע"כ. ובאמת הוא דבר תימה דלא נקרא שם מלאכה עליו כמ"ש וכן מבואר להדיא בסמ"ג עשין ס"ח במלאכת המוציא וז"ל וכשאתה עושה כל העקירה והנחה הוא איסורא דאורייתא זה עוקר וזה מניח שניהם פטורין אבל אסורין וכבר כתבתי בזה בש"י רפ"ק דשבת. ומעתה כיון דרבינו כתב הנך שני דינים בבבא אחת משמע דכמו גבי עקירה בלי הנחה או בהיפוך אינו אלא איסור דרבנן גם במוציא ח"ש ג"כ אינו אלא מדרבנן וכמ"ש בתשובה ח"צ סימן פ"ו וז"ל לפי"ז בכל שאר איסורי תורה כגון התולש שער אחד בנזיר או בשבת או מוציא פחות מכשיעור אין בו איסור תורה כלל הובא דבריו בהגהת מל"מ פי"ח מהל' שבת דין א' וע"ש בתשובה שמפקפק בזה ומדברי רבינו פה מבואר כמ"ש דאינו אלא מדרבנן ובגמ' דמקשה וכי מותר לאפות פחות מכשיעור ג"כ י"ל דלא אסר אלא מדרבנן:

יא

אפי' מליאה חרדל. עי' הה"מ מ"ש בפי' דברי רש"י ועי' בס' ש"ל שכתב על פירש"י דבא לאפוקי מפי' הרע"ב ודחיק עצמו שם והאמת כמ"ש הה"מ ובעיקר דין שפסק רבינו כחזקיה הרע"ב שם במתני' פסק כחזקיה וכבר כתבתי טעם הרע"ב בש"י פ' המצניע ע"ש:

טו

כשיפשוט ידיו ורגליו. עי' כ"מ ועי' ק"ע עירובין ר"פ מי שהוציאוהו הל' א' ד"ה ד' אמות:

יט

נמצא וכו'. עי' כ"מ מה שתמה הרמ"ך על רבינו שכתב פי"ד דתל גבוה י' ורחב ד' חייב אין זה קושיא על רבינו דמפרש כפירש"י שם דבעינן הן ואלכסונן שיהיה רחב ד' ברבוע שתוכל למצוא בו אלכסון ואף שהתוס' שם השיגו על רש"י עי' בחי' ריטב"א שם שמיישב דברי רש"י וסיים שפירש"י עיקר ויפה כתב רבינו דבעינן רבוע ד' כדי למצוא בו עיגול:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.