קובץ על יד החזקה/עירובין/ד

קובץ על יד החזקה ‏ עירובין ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו

האחים שכל אחד וכו'. עי' השגת הראב"ד ובהה"מ דלשון המתני' מסייע לרבינו ובת"ח כתב מיהו בירושלמי משמע כפירש"י דה"ג שם פ' הדר הלכה ז' עיקר דירה איכן היא ר"י אמר איתפלגין רב ושמואל חד אמר במקום פיתן וחד אמר במקום שינה ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות הוי דו אמר במקום פיתן מתניתא פליגא על דא האחין שהיו אוכלין וכו' ר"ח בר אשי בשם רב במקבלי פרס מאביהן היא מתניתא מ"מ אינן שותפין במה שהן אוכלין אמר ר' בא אסברא שמואל שאין אביהן מזכה להן אלא במה שהן אוכלין בלבד מעתה אפי' אין עירוב בא אצלן עשו אותו כבית שמניחין בו עירוב ע"כ. וקושית מ"מ שהקשה בירושלמי ותירוצו כתב הת"ח דס"ד דמקשה הא דמוקי לה במקבלי פרס דהיינו הוצאתן מאביהן וקס"ד כל הוצאתן לכך פריך א"כ אינן שותפין במה שהן אוכלין וא"כ אמאי אין צריכין לערב בשאין עמהן דיורין הא אנן בעי' שיהיו שותפין באכילתן ומשני כשאין אביהן זוכה ונותן להם אלא מה שהם אוכלין בלבד דהוי להו כשותפין באכילה משמע דמקבלי פרס היינו הוצאה כפירש"י ע"כ תורף דבריו. והא דמקשה תו מעתה אפי' אין עירוב בא אצלן הכי פריך כיון דבאמת לפ"ז הן שותפין באכילתן א"כ כחדא יחשבון הגם שמקבלים פרס דודאי רצון אביהם בשיתוף דברכת הבית ברובה ומשני דאעפ"כ כיון דלא אכלו משל אביהן ממש לא עשו אותן אלא כבית שמניחין בו העירוב. וע"ש בק"ע ד"ה מתניתא שכתב להקשות על הת"ח מקושית הגמ' שם ומעתה וכו' ופי' שם פי' אחר ומגיה מעתה אפי' אם עירוב בא אצלו ואין מהצורך להגיה כמ"ש. ומ"ש עוד שם לתמוה על פי' הת"ח וכי מיגרע גרע שותפותייהו אם נותן להם כל צורכן ממה שנותן להם שיעור בלבד נראה דמצד הסברא מגרע כיון שנותן לכל א' כל צורכו ולפעמי' א' מפזר ביותר מאחיו ביתר הצרכים וממעט מעיסתו ואין מדרכם להשתתף באכילתן משא"כ באין נותן להם כ"א צורכי אכילה אדרבה ניחא לו ולהם בשותפותייהו כנ"ל. ושיטת רבינו נראה מדלא הזכיר תלמודא דידן איזה הוצאה ופרס שמקבלין מאביהן דנ"מ לדינא אם נותן להם כל הוצאות שלהן אז אין להם דין שיתוף כלל לפי שיטת ירושלמי, מזה משמע ליה לרבינו דתלמודא דידן סובר פירושו וק"ל:

ודע דלפמ"ש הירושלמי פלוגתא דרב ושמואל הוא בהיפך מתלמודא דידן ובש"י כתבתי לפרש ע"פ דברי הריטב"א וע"ש אלא דמה דהוכיח שם משמואל די"ל מקום פיתא מהא דאמר למעלה מעשרה שבות אין לו שחר והדברים סתומים אין פותר ובש"י הגהתי. ולחומר הנושא נ"ל דה"פ דהנה במתני' ד"ה חבורות ששבתו בטרקלין מסיק בגמ' דף ע"ב דאם מגיעות המחיצות לתקרה צריכין פת מכל חבורה אבל אם אין המחיצות מגיעות לתקרה וביותר מג' סמוך לתקרה ככר אחד לכולן וכמ"ש רבינו בהלכה ז' וזה הוא דלא כר"נ בל"ק שם דס"ל דבמחיצה עשרה המפסקת עירוב לכל חבורה וחבורה, ועי' בירושלמי משמע ג"כ דמסיק כתלמודא דידן דגם במחיצה עשרה פליג ב"ה. ונ"ל דמאן דסובר דבמחיצה עשרה כבר מופלג כל אחד מחבירו היינו למ"ד מקום לינה גורם וכיון שכל אחד דר בחדרו המופלגת עשרה מחבירו נחשב לכל אחד לינה מיוחדת משא"כ בפחות מי' אז נחשב למקום א' כל הטרקלין משא"כ למ"ד מקום פיתא גורם א"כ גם במופלג מחיצה עשרה כיון שראוי להשתמש מחדר לחדר דרך אויר וכל אחד יכול להושיט מפתו ומסעודתו לחבירו אזי נחשב כאלו שובתים יחד דרך אויר דראוי להם לשבות יחד ולא נקראים מפורדים בפתן כ"א במגיעות המחיצות עד התקרה וא"כ ז"ש מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות פי' דגם אויר למעלה מעשרה שבות פי' דחשוב כשביתה וקאי שמואל על הא דתנן מקמי הכי סמיך לה ה' ששבתו בטרקלין ואמר הוא דגם אם המחיצות מגיעות עד עשרה ג"כ ככר א' לכולן דלמעלה מעשרה יכולים לשבות ביחד מוכח דסובר מקום פיתא גורם כנ"ל. והגמ' דידן סובר דהטרקלין מחברן אע"ג דלא יכלו להושיט פתן:

יד

אבל אם נשאר לו וכו'. עי' לח"מ ובאמת היא גופא קולא גדולה היא להקל בנשאר לו תפיסת יד ולא התירו כ"א שהותר לכל השבת ולא עוד אלא מה שהתיר בה' י"ג והניח ביתו והלך ושבת כתב הק"נ דוקא באמר בפירוש שאין רצונו לשבות בו א"כ שוב לא חיישינן ועי' בס' תוס' שבת:

כ

שכח אחד מן החיצונה וכו'. צ"ל דהה"מ לא היה לפניו גירסא זו:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.