קובץ על יד החזקה/סוכה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קובץ על יד החזקהTriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
רבנו מנוח
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
ברכת אברהם
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

סיכך בירקות. עיין כנה"ג א"ח סי' תרכ"ט:

ד[עריכה]

ואם דק ונפץ אותן מפני שנשתנה צורתו. פירוש כיון שנגמרה מלאכתן יצאו מכלל פסולת גורן ויקב וכ"כ הריטב"א ובזה ע"כ מ"ש רבינו בריש דבריו שלא דק אותן ולא נפצן כשירה לאו דוקא וסמך עצמו על טעם הדבר ועיין לח"מ. וטעם הראב"ד מבואר ג"כ בריטב"א וז"ל מפני שהן קרובים לבוא לכלל טומאה פי' דלהכי עבידן. ובזה אפשר ליישב קושית הה"מ. ואפשר נמי דראב"ד ס"ל דבנקבות אינה פסולה אלא מדרבנן:

ה[עריכה]

בנקבות פסולה. עיין בתוס' סוכה דף י"ב ע"ב ד"ה מ"ד יראה מדבריהם דפסולה מה"ת והמבי"ט בקרית ספר כתב דבנקבות אינה פסולה אלא מדרבנן ועיין מ"ש בש"י בסוכה דף ג' ד"ה ר"י:

יב[עריכה]

העושה סוכתו תחת האילן. אמרינן בגמ' אמר רבא ל"ש אלא שצלתה מרובה וכו' והא קא מצטרף כו' אמר ר"פ כשחבטן ופי' רש"י כשחבטן שעירבן וכה"ג כשירה לכתחילה כדין כל איסור המתבטל בהיתר באינו ניכר האיסור אבל בניכר האיסור לא שייך ביטול ובלבוש א"ח סי' תרל"ב כתב אפשר שגם זה הלמ"מ דגם בניכר ועומד בפ"ע אעפ"כ בטל, א"נ מה"ת אפילו בניכר האיסור בטל ברוב דהא מסנהדרין ילפינן דבטל ברוב ע"ש, ובאמת כבר תמה עליו הט"ז שם ס"ק ג', ולשיטת רש"י גם אם לא חבטן שלא עירבן אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן ג"כ כשר. ולשיטת הריב"א גם אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן אעפ"כ האילן שעל הסכך פוסל את מקום הסכך עיין ברא"ש. והרז"ה פי' חבטן שחבט ענפי האילן עד שנשרו כל עלין ממנה דגלי דעתיה שלא ניחא ליה בצלו של אילן כלל ונעשה האילן כעומד בפ"ע ולא מצטרף לצל סוכה אפילו לכסות בהן לכתחילה מותר ובמתני' דפירש עליה סדין שהביא רבינו בה' י"ז כתבו התוס' אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשירה ואין הסדין פוסלתה וכתב הרש"א דנראה מדבריהם דאף בשצל הפסול נמי מרובה מחמתה דומיא דסדין כשירה כיון דצל הכשר נמי מרובה מחמתה. ונ"ל פירוש דבריהם דבדיעבד דוקא כשר בכה"ג אבל לא לכתחילה ובזה מיושב קושית הרש"א שם דרבא בא לאורויי לנו להכשיר לעשות סוכה כן לכתחילה והרש"א שם מחלק בין קדים הפסול דאז לא נתכשר כ"א בחמתה מרובה מצלתה והביא ראיה מדברי הר"ן. ונראה דשיטת רבינו בפירוש חבטן הוא כשיטת הרז"ה ומ"ש ואח"כ קצצן הכונה בזה על העלין ע"י חיבוט ובזה אפשר לכוון דבריו במ"ש בפי' המשנה ומיושב בזה הלשון או שקצצן עי' בהגה"מ ובכ"מ ועי' בסוגיא בריטב"א באורך ודו"ק:

טז[עריכה]

סיכך בדבר פסול כו'. עי' הה"מ ובגמ' עירובין דף ה' ע"ב דיש לחלק בין דבר שהוא מדרבנן לבין דבר שהוא מדאורייתא ע"ש בתוס' ד"ה וספק:

יז[עריכה]

פרש עליה בגד. ובמתני' פרש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר ופירש"י תחתיה מפני הנשר שלא יהיו עלין וקיסמין יורדין על השולחן ועיין בתוס' שם מה שמקשה על פירש"י ועיין בט"ז סי' תרכ"ט. ובס' ש"ל כתב מדברי רבינו פה יש להוכיח דס"ל כרש"י מדלא כתב בלמעלה מפני החמה וכמו שהוא במתני' אלא נראה דקמ"ל רבינו כל שלמעלה אסור ע"ש. ולא נתבאר בדברי רבינו אי הסוכה צלתה מרובה מחמתה מלבד הסדין ופשטא דלישנא משמע דהסוכה צלתה מרובה מחמתה אעפ"כ הסדין שלמעלה מבטל אותה, ועיין לעיל הי"ב במ"ש ודוק:

כב[עריכה]

העושה סוכה ע"ג סוכה כו' כמי שעשה כו'. הא דכתב רבינו כמו שעשה בתוך הבית בא להורות לנו לטעם אחד לכולם וכמ"ש רש"י דף ט' ע"ב:

כה[עריכה]

סוכה שאולה כו'. לא נתבאר בפוסקים סוכה העשויה מעצי אשירה מה דינה. ועיין בס' קול יעקב מס' סוכה פ"ק:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.