קבא דקשייתא/טז
|
< הקודם · הבא > |
קושיא טז [עריכה]
קשה לי מה דקאמר הש"ס בכ"ד דאשת שני מתים מן התורה לא משכחת לה רק מדרבנן על ידי מאמר והרי שפיר משכחת לה מן התורה לפי מה שכתב הרשב"א יבמות (דף מ"א) דיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה דחזרה להיתירה הראשון הוא בתורת היתר כשאר אשה. אבל הזיקה כבר נפקע ואין כאן מצות יבום כלל. וא"כ שפיר משכחת שנשאה זה שנשא אחותה לאחר נפילה וכשמת היא זקוקה לאח הג' מכח שניהם כיון דנישואי הב' לאו יבום הוא רק שנשאה כשאר אשה א"כ נשאר הזיקה של הראשון ג"כ. ואין לומר כיון שיש אח הג' שוב לא הוו תופסין קידושי הב' מטעם יבמה לשוק כיון דאינה זקוקה לו רק לאח הג'. דזה אינו כיון דהא דאין קידושין תופסין ביבמה לשוק מקרא דלא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר וקיי"ל ריש כריתות דכל מקום דכתיב זר בעינן זר מעיקרו ובסך בשמן המשחה למלך ולכהן גדול פטור ובת כהן שנישאת לאחד מן הפסולין אינה משלמת קרן וחומש. והכי נמי אינה זרה מעיקרא לגבי אח השני כיון דמקודם היתה זקוקה לו ואינה אסורה רק בעשה דיבמה יבא עליה ולא אחר עיין חידושי רמב"ן יבמות (דף נ"ה) ושוב שפיר תופסין קידושי הב'. ואין לומר דפקע זיקה של הג' בשעה שנשאה הב' כיון דנעשית אצלו ערוה זה אינו דמכח איזה איסור יפקע הזיקה. מחמת איסור אשת איש כבר ידוע דאינה מפקעת הזיקה כיון דאפשר בגירושין כמו שכתבו תוס' יבמות (דף טז.) ד"ה בני צרות. ואף דכאן אסורה לעולם להג' מחמת אשת אח של הב' זה אינו דגם מחמת איסור אשת אח אי אפשר שיפקע הזיקה של הג' מטעם הואיל ואישתרי אישתרי כמבואר ביבמות (דף ח.) ובתוס' שם ד"ה רבא דבשם אחד אמרינן הואיל ואישתרי ועיין כעין זה בספר שושנת העמקים (כלל ה' ד"ה שאלה) עייש"ה ודו"ק וצע"ג[1]:
- ↑ יש כאן הוספה ב'השמטות' ויש להשלימה.