צרור המור/שיר השירים/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
ספורנו
רלב"ג


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
צרור המור
תורה תמימה
פירוש המיוחס לרמב"ן
(מאחד מרבותיו)
משל ומליצה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

צרור המורTriangleArrow-Left.png שיר השירים TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[א הכנס"י מדברת להשכינה]

אנה הלך דודך. עכשיו משיבה הכנס"י אמרה אל השכינה ואומרת אנה הלך ממך דודך זה הקב"ה:

היפה בנשים. זה השכינה שהיא היפה במקבלי ההשפעה מאת הקב"ה כי היא היתה תחלת המחשבה סוף המעשה כידוע ליודעי חן:

אנה פנה. להשפיע טוב להאומות העולם (כי הלך נאמר על שהלך מאתנו ופנה נאמר על מה שפנה עצמו לאחרים):

ונבקשנו. נלכה ונבקשה אותו לשוב אלינו:

ב[עריכה]

דודי ירד לגנו. ראה נא צרותי שהקב"ה מייסרני ביסורים קשים אשר המה הפלא ופלא היינו במה שירד לגנו:

לרעות בגנים. שירד לבתי כנסיות ולבתי מדרשות:

וללקוט שושנים. שלוקח מאתנו משם הצדיקים שנקראי' שושנים וזה מיתת הצדיקים כאמרם ז"ל ע"כ נבקשנו עמך להסיר מעלי המכה הזאת כי הלא מעולם אני לדודי וגו':

ג[עריכה]

אני לדודי ודודי לי. מעולם מקושר נפשותינו בהקב"ה והוא בנו כשאינו מסלק הצדיקים:

הרועה בשושנים. כשהוא רועה אותנו בשושנים היינו הצדיקים:

ד[עריכה]

[ב הקב"ה משיב לישראל]

יפה את. תשובת הקב"ה ואמר לא תתייאשי כי סופך להיות יפה וזה אומרו יפה את רעיתי ואימת:

כתרצה. כשתרצה ותפייס אותי (כמו ויקרא כ״ו:ל״ד: אז תרצה הארץ ופירש"י תפייס את כעס המקום) כלו' כאשר תפייס כעס המקום סופך להיות יפה:

נאוה כירושלים. ואז סופך להיות נאה היינו שאשר' עליך שכינתי כמו ששרתה בירושלים:

איומה. סופך להיות איומה שיראו ממך כל האומות כדכתיב (דבדים כח) ויראו ממך:

כנדגלות. כמלאכים שהם עשויים דגלים כמו שפרש"י:

ה[עריכה]

הסבי עיניך מנגדי. כתרגומו אסחרי רבניך חכימי כנישתא חזור חזור לקבלי כלו' העמד צדיקים לנגדי ואז אקרב איתך:

שהם הרהיבני. שהם הגדלוני כי ע"י הצדיקים הקב"ה מתגדל ומתקדש ע"כ הטיבי דרכך ומעלליך ואז תיכף מוכן אני לגאלך. ומ"מ לא תתייראי לומ' כיון שהצדיקים נתמעטו אולי הרשעים והאומות יחטיאוני לגמרי שלאיהי' לי ח"ו שום חלק בהקב"ה לזה אמר אל תיראו מהם כי שערך כעדר העזים וגו' פרשתיו למעלה (ד א):

ו[עריכה]

שניך וגו'. פירשתיו (שם ב)

ז[עריכה]

כפלח וגו'. פירשתיו (שם ג) ולמעלה אמר נגד הגלות הראשון וכאן אמר נגד הגלות השלישי:

ח[עריכה]

ששים המה מלכות. מבטיח הקב"ה ואומר כי אף ששים המה מלכות היינו אברהם ויוצאי חלציו היו ששים כמו שחשבן בדברי הימים:

ושמונים פלגשים. נח ובניו עד לאברהם הן שמונים:

ועלמות אין מספר. שנתחלקו לאומותם וללשונותם אין מספר ולא אקח מכולן רק אותך:

ט[עריכה]

אחת היא יונתי. כל אותן הששים המירו אותי באל אחר רק אחת היא יונתי שלא המירי אותי כיונה שאינה ממירה בן זוגה.

תמתי. שמקבלת ייסורין בתמימות ואינה קוראת תגר:

לאמה. היא השכינה כלומר רק אחת היא ראוי שתשרה עלי' השכינה:

ברה. שתפסוק זוהמתך ותהי' ברה וזכה:

בנות. היינו שרי האומות אשר הן כבנות להשכינה.

ויאשרוה. יחזקו את ישראל כמו בשעת מתן תורה שכל המלאכים נתנו מתנות לישראל.

מלכות ופלגשים. כי אפי' האומות יהללו אותה כדכתיב (דברים ד׳:ו׳) ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הזה:

י[עריכה]

מי זאת. בשכר מי יהיה זאת ואמר הקדוש ברוך הוא בשכר הצדיקים שעלו מעלה מעלה בארבעה מדרגות:

כמו שחר. שמתחילה במצרים כשהראה להם הקב"ה נסים ונפלאות היה אור' מעט כשחר:

כלבנה. ואח"כ בים היה אורה כלבנה שכל העול' כולה ראו אותה אך מ"מ היתה פגימה שחטאו:

כחמה. ואח"כ בשעת קבלת התורה פסקה זוהמתן ונעשה ברה כחמה:

איומה כנדגלות. ולעתיד יזדככו כמלאכים ויהיו איומה כנדגלות כמלאכי השרת המכינים בשם נדגלות:

יא[עריכה]

אל גנת חגוז ירדתי. מוסב למעלה לספר בשבח הישראל ואומר כי בשעה שירדתי להם היו מסובבים בקליפות כאגוז זו המסובב בקליפות והאוכל הוא גנוז בתיכו:

באבי הנחל. כי אמרו במדרש שבשעת קבלת התורה הוריד הקב"ה נחל שוטף להריק שפע אשר ממנו הוכנו לקבל נבואה וזהו לראות באבי הנחל איך שיפריחו מחמת שפע הנחל.

הפרחה הגפן. העיקר הי' אצלי לראות אם פרחו הצדיקים והת"ח הנמשלים לגפן:

הנצו הרמונים. וראיתי שגם הרשעים הנמשלים לרמונים עלתה נצה:

יב[עריכה]

[ג בקשת הכנס"י]

לא ידעתי נפשי. משיבה הכנס"י ואומרת הנה אז בצאתי ממצרים לא ידעתי נפשי פי' לא הי' לי עדיין חיבור עם נפשי (כי ידיעה הוא מלשון חיבור) שעדיין לא הי' לי חיבור גמור עם הנשמה אעפ"כ הגדלת חסדך עמדי עד:

ששמתני מרכבות עמי נדיב. וסרס המקרא ודרשהו כאילו נכתב ושמתני נדיב מרכבות עמי פי' ששמתני נדיב אתה הקב"ה הנקרא נדיב שנותן הכל בנדבה מאתו יתברך שמתני מרכבות לשכינה וקראתני עמי. א"כ גם עתה אף שאינני ראוי כל כך עשה עמנו בחסדך כך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.