צרור המור/שיר השירים/הקדמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

צרור המור ‏ שיר השירים הקדמה

הקדמה

ישכילו החכמים והנבונים הרואים את כבוד אמרי המגילה הזאת המלאה לה סודות וסתרים. אמנם לא יעמדו על סוד ה' רק אותן די מדוריהן עם בשרא לא איתנייהו עד יערה עלינו רוח ממרו' וימלא כל הארץ דעה אז נבין סתרי' כאחד ממלאכי מרום. וכמו כן כל התורה כולה וכל דברי הנביאים הן רק לבוש ותוכו רצוף אהבה מסותרת מרמזין על אורות העליונים אשר היו מושגים להנביאים וחכמים בעת הי' בנין הבית על תילו ומן אז שחרב בית אלהינו והחכמים נדלדלו אבדה החכמה והוצגנו על פשוטי התורה ריקה. אמנם כל התורה ודברי הנביאים נוכל להשיג בדלת שכלינו הפשוטים. זולת המגילה הזאת היות תוכה ותכליתה גבוה מעל גבוה כמ"ש חז"ל כל השירים קודש שיר השירים קודש קדשים ואמרו לא הי' העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים וכאשר תוכה ותכליתה נורא ונשגב על כולם וכהנשא התוך ינשא פשטיותן לעומתו ולכן תעגנה פעמי דלים מלדרוך אפי' בדרך פשטיותה. אך הצדיקים לא לבם הלך ואומרים את השיר המקודש הזה בקדושה ובטהרה ומלהיב את לבם לעבודת הבורא יתברך. אמנם הרמב"ן בהקדמתו לפי' שיר השירים כתב שיש אפקורסים אשר נקשרו בתאות עולם הזה ולקחו אותו על פשטיותה ועשו ממנו שיר עגבים ימח שמם עכ"ל הרמב"ן. והביאם לזה מה שנתייסד השיר הזה במשל איש ואשה. אולם באמת נתייסד במשל זה להורות לנו אהבת הש"י אותנו וכאילו הוא צריך אלינו וכביכול מקבל תועלת מאתנו וכמשוש חתן על כלה ישיש עלינו כשנהי' מתייחדים באהבתו ומדמה הדבר כאילו אירס אותנו באירוסין ונשא אותנו בנישואין והכניס דברים גבוהים מעל גבוהים בשיר זה להיות כי האלהים עשה את האדם ישר וכל מעשיו הי' בקדושה ובטהרה בביטול כל גשמיות עד שאמרו חז"ל ע"ז איש ואשה שכינה ביניהם ואפי' בתנאים נאמר כשעשו מעשים גשמיים שעשו כאילו עשאו שד ולא היה להם שום תאוה גשמיות עד שפלטי בן ליש הי' עם אשה במטה אחת ולא נגע בה וכשהלכה ממנו בכה על מצוה דאזיל מיני' וכיון שהיו עושים הכל בקדושה ובטהרה היו ממשילים מקדושה לקדושה על שהיו ממשילים האכילה באוכלי משלחן ה' ונאמר כי בועליך עושיך כי הכל הי' בקדושה ולא ניתן התאוה גשמיות רק להיות לעזר ולסעד להטיב והקדושה וכענין שאמרו על אעשה לו עזר כנגדו זכה עזר לא זכה מנגדתו שנאמר העיקר על האשה וגם נמשל על תאוה החומריות ובעונותינו הרבים הרשיעו אנשים עד שנשארו רק על תאוה החומריות לבד וכאילו לא נבראו רק לזה כיצירת הבהמות והמה מתלכלכין ומזהמין עצמם בתאותם יותר מבהמות עד שמטמאין עצמן בטומאת נשי חבריהם ואכילתם קיא צואה ומעשיהם טמאים וממאסים במעשיהם יופי המשל והנמשל. ונמשיל לזה במגדל שהי מלאכתו ונוי תבניתו נתעלתה על כל, ושום טוב ויופי מלאכה לא נערכה אליו ועדן גן לא דמה אליו ביפיו ובא אחד ועשה ציור על הנייר מיופי המגדל בששר בציור נאה ומהודר והכל נראה בציורו כאלו ממש בנוי לתלפיית וכולם היו לומדים ממנו נוי בנין המגדל אף שאינו נראה להם וכל העלם היו נהנים מנוי בנין המגדל מציור הנייר. ואח"כ בא אדם אחד רע מעללים וליכלך הציור בדברים מאוסים ומוסרחים עד שהי' מאוס להסתכל על הציור ואפי' לחשוב במחשבתו הי' הדבר מאוס ומתוך כך נמאס מלאכת נוי המגדל במחשבת האדם כי כאשר הי' מתחיל לחשוב מחשבת נוי המגדל עלה על רעיונו מאוס הציור. וכמו כן הנמשל בעינא בדברים הקדושים הגבוהים מעל גבוהים נמשלו בדברים הקדושים וכאשר קמו הרשעים שנמשלו כבהמות נדמו והשחיתו תואר המשל נשחת בעיניהם מראה תואר הנמשל. לכן נתתי אל לבי אני צעיר התלמידים ושפל אישים ובינה ודעת אין אתי ובינותי בספרים היינו כרש"י והאלשיך (ויתר ספרים לא הי' אתי) ולקטתי תיבות ופסוקי' מדבריהם ואל יחשידני השומע והקורא בהזכירי קצת מדבריהם שלא בשם אמרם כי כאשר אני מפרסם הספרי' אשר מהם לקטתי הלא ספריהם מצויים ויכולי' הרואי' לראות אתה דבר יצא מפיהם ולא כוונתי ח"ו לסותמן ולהעלימן רק מחמת שהי' רצונו לפרש המקרא שיהי' בחיבור הדברים קל להבין ולא הי' רצוני להאריך אפי' בדיבור אחד ולא היו אפשר לכתוב על תיבה אחד אשר נלקח מפירושם שזה הוא או מפי' רש"י או מהאלשיך. אמנם אם נמצא איזה פסוק שלם אשר הוא מפי' האלשיך עשיתי אצלו רושם כזה )( ויותר לא הי' אפשר בעיני וסמכתי על דברי הרמב"ן במ"ש להתנצל עצמו על דבר כזה וז"ל שמן הידוע כי דברי רבותי ואנא דמן ואורייתי דמן ודבריהם בפי כדבש למתוק ולמען כן נאמר אנחנו ולא היה כוונתי רק שיהי' נאמר השיר המקודש הזה בהבנת פירוש המלות בחיבור הדברים ולא חכרתי זה למבינים למשכילים רק להמין ולנערים למען יוכלו לומר שיר זה בהבנת פירוש המלות ולא יהיה בעיניהם כדברים זרים ואולי ימצא בו אף החכם שבחכמים איזה תועלת ובדוד נאמר מכל מלמדי השכלתי ואמר החכם לפעמים ימצא אף באמתחת עני דבר טוב ומי שידינני לכף זכות ידין אותו הקב"ה לכף זכות:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.