פתח עינים/ברכות/ה/ב

פתח עינים ברכות ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הא לן והא להו עמ"ש הרב ישרש יעקב על זה ועמ"ש בעניותי בספר הקטן שער יוסף דף צ"ב ע"ג בס"ד:

אין חבוש מתיר עצמו וכו' עמ"ש בעניותי בסנהדרין דף צ"ה בס"ד:

רב הונא תקיפו ליה ת' דני דחמרא וכו'. התוספות כתבו ד"ה דינא בלא דינא, הרבה צדיקים יש שלוקים בגופם וממונם אלא יודעים היו דלא יהיב שבשא וכו' וראיתי להרב ישרש יעקב דף ס"א שכתב שהקשה הרב זהב שיבה אמאי לא הקשו קושיא זו במ"ש ליעיין מר במיליה ותירץ הרב דלעיל א"ר הונא אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש וכו' וז"ש ליעיין מר שיפשפש וכשאמר ומי חשידנא דפשפש ולא מצא קשיא לתוס' איך השיבוהו ומי חשיד קב"ה הלא יסורין של אהבה הן עכ"ד הרב ישרש יעקב. ויש להשיב דאדרבא כיון דרב הונא עצמו ההוא אמר אם רואה אדם שיסורין וכו' מה צורך לומר ליעיין מר במיליה דהיינו יפשפש במעשיו פשיטא דהרי הוא עצמו אמר אם רואה אדם וכו' יפשפש וכו' וכי ההוא אמר ולא יעשה ודאי דיצא לחפש"י חפ"ש מחופ"ש ולא מצא ומה צורך לומר ליעיין מר במיליה ונמצא דקושייתם שייכא מתחילה דודאי פשפש ולא מצא והם יסורין של אהבה:
אכן אפשר לישב דלא רצו התוספות להקשות במ"ש ליעיין מר דודאי פשפש דאיהו גופיה אמרה משום דקושיא זו היא נכללת במה שהשיב' ומי חשידנא וכבר רב הונא גופיה השיגם. אבל בגמר דבריהם דגם רב הונא נתרצה בתשובתם והוצרך לומר אי איכא דשמיע עלי הוקשה להם ותירצו שפיר:
ודרך דרש אפשר לומר לקושית התוספות במה שכתבו המפרשים דיסורין של אהבה הם בגופו של אדם בתחילה אך יסורין שהם בתוכחות על עון אתחולי פורענותא בנכסיו ועלו ובאו בביתו ואח"ך הנה נג"ע זה ותתפשהו בבגדו ובו היה מסיים אל עורו ואל בשרו ואף בית גרמ"ו הנה כי כן שפיר קאמרי ליה ליעיין מר במיליה וגם אמרו ליה מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא דבנדון זה ליכא למימר ךהם יסורין של אהבה דהא התחילו לבא בנכסיו ולדעת הני מפרשים צ"ל דמ"ש לעיל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו פשפש וכו' בידוע שיסורין של אהבה הן הכי פירושו אם רואה אדם שיסורין באים עליו כלומר על גופו ממש לא יחליט שהם יסורין של אהבה מדהתחילו היסורין בגופו דזמנין דמשכחת גם ביסורין על עון בתחילה בגופו כגון שהם מדה כנגד מדה אם חטא באבר אחד יבואו באבר ההוא יסורין ולכן אמר יפשפש וכו' ואם לא מצא אז בידוע שהם יסורין של אהבה ומדוקדק בזה תיבת בידוע דכיון דבאו בגופו תחילה על הרוב הם יסורין של אהבה ולמאי דאיכא למיחש כבר פשפש ולא מצא א"כ בידו"ע שיסורין של אהבה חם. אבל בבאו בנכסיו תחילה לא משכחת דהם יסורין של אהבה. ומ"ש הרב ישרש יעקב דלעיל היא מימרת רב הונא הא דאם רואה שיסורין באים עליו. כן הוא גירסת עין יעקב אך בש"ס דקמן הגירסא אמר רבא ואי תימא רב חסדא:

היינו דאמרי אינשי בתר גנבא וכו' אפשר לפרש דהכי אמרו ליה אתה סובר דבתר גנבא וכו' פירושו דגנב משמעון הגונב מלוי אבל בכה"ג שאתה נפרע מחלקו מה שגנב לך לא אתמר. אבל אין האמת כן דגם נדון זה נכלל במ"ש בתר גנבא וז"ש היינו דאמרי (ד)אינשי בתר גנבא וכו' כלומר דגם זה נכלל בו:

איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא ואיכא דאמרי אייקר חלא ואזדבן בדמי חמרא. אפשר דהני תרי לישני פליגי בפירוש דברי רב הונא שאמר קבילנא דיהיבנא ליה דאיכא דאמרי קמא סבר דרב הונא קבל לתת לו על מה שעבר נמי ומשום הכי סבר דהנס היה דהדר חלא והוה חמרא דכבר תקן גם לשעבר ומשו"ה נתקן היין. ואיכא דאמרי סבר דרב הונא קבל לתת לו מכאן ולהבא דוקא דמאי דהוה הוה ומשו"ה לא נתקן החומץ כמו שהוא לא תקן לשעבר רק בעבור מה שקבל להבא ניצול מהפסד ואייקר חלא וכו':
ועוד אפשר לומר במ"ש פ"ג דתעניות דאין נהנין ממעשה נסים וכתב הרב ישרש יעקב דף ן' משם המפרשי' גבי רבי חנינא בן דוסא שאמר לחומץ וידליק דכיון דהחומץ היה בעולם אלא דנשתנה טבעו יכול ליהנות וגבי בריה דרבי יוסי דמן יוקרת שאמר תאנה הוציאי פירותיך טעמא שהיה חייב לזון הפועלים ופורע חובו של חבירו פטור דאריא אברח מיניה עכ"ד והשתא אפשר דהני לישני קשיא להו דמה הרויח רב הונא בזה והלא אסור ליהנו' ממעשה נסים ולזה באו לתרץ כל חד לפום שיטתיה. איכא דאמרי קמא סבר דכיון דמעיקרא הוה יין ועל ידי חטא נעשה חומץ כי הדר והוי חמרא הו"ל כמבריח ארי דכבר הוה יין ואריא דחטא חימצו והנס הבריח הארי והדר למילתיה ושפיר. ואיכא דאמרי סבר דנס גדול הוא ואסור ליהנות ממנו אלא המציאות היה דאייקר חלא וכו' דכיון דהחומץ ישנו בעולם מה שהוקר אינו בכלל אסור ליהנות ממעשה נסים וכההיא דאמר רבי חנינא יאמר לחומץ וידליק ודידן עדיפא דלא נשתנה טבעו ושפיר דמי ליהנות ממנו:

אלא אימא סמוך למטתי עמ"ש התוס' ועמ"ש בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף סי' פ"ט וראיתי בתשובות הגאונים כ"י סי' פ' על תפלתי שתהא סמוכה למטתי פי' שלא ישאר לי דבר מלאכה לעשות ויהיה לבי טרוד עלי אלא מאחרי תפלתי אשב על מטתי לאכול עכ"ל ולפי' זה צ"ל שהיה עושה הכל קודם שיגיע זמן תפלה:

כל הנותן מטתו בין צפון לדרום עיין מה שפירש"י ועיין מ"ש בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף סי' ג' בס"ד:

שנים שנכנסו להתפלל וכו' ראיתי בתשובות הגאונים כ"י סי' פ"א שכתוב וז"ל צריך להמתין את חבירו עד שסיים תפלתו פי' מפני שגורם לשכינה להסתלק כי השכינה שרויה אפילו בשנים שנאמר אז נדברו וכו' וכיון שיצא גורם לשכינה שתסתלק וע"ז אמר טורפין לו תפלתו שנאמר הלמענך תעזב ארץ פי' אתה גרמת שתסתלק השכינה וכפ"ז אפילו שחרית ומנחה עכ"ל ונסחת הש"ס שלפנינו אינה מתישבת לפ"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף