פתחי תשובה/חושן משפט/קפב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בכל דבר שלוחו של אדם כמותו. כ' בס' דגמ"ר וז"ל ואם שלח אותו לעשות דבר שהוא לחוב לאחרים אף שהוא יה יכול לעשות בעצמו ואינו דבר עבירה מ"מ דבר שהוא חוב לאחרים לא אמרינן שלוחו כמותו ע' ברא"ש פ"ק דגיטין סימן י"ג (ועמ"ש בפ"ת לא"ה סי' קיט סק"ו ובקצה"ח כאן סוף סק"ב מזה) ואם שכיר הוא ובא בשכרו ע' לעיל סי' ק"ה בש"ך סק"א מ"ש לתרץ דברי רש"י אבל דבריו דחוקים ובתשובתי הארכתי כו' עכ"ל ועמ"ש בסי' ק"ה שם סק"ד:
(ב) חוץ מלדבר עבירה. כ' בס' שער משפט ונראה דאף אם שכר להשליח לעשות העבירה מ"מ אמרינן אין שלד"ע אף דלענין תופס לבע"ח במקום שחב לאמרים דלא מהני אף בעשאו שליח ואעפ"כ אם שכרו מהני משום דיד פועל כיד בעה"ב דמי כמ"ש הש"ך בר"ס ק"ה מ"מ לענין אין שלד"ע לא אמרינן כן כו' וה"ה בכל הני דלאו בני שליחות נינהו כגון עו"א וחש"ו אף בשכר לא מהני ולא אמרינן יד פועל כיד בעה"ב כו' ע"ש:
(ג) שהשליח בר חיובא. עבה"ט ועיין בתשובת נו"ב חלק אה"ע סי' ע"ה והנמשכים ועיין בתשובת שבות יעקב ח"א סי' קס"ד שכתב שאין דברי הש"ך ברורים כ"כ והש"ך עצמו ביו"ד סי' ק"ס ס"ק כ"ב פסק דהיכא דשליח לאו בר חיובא מיחייב שולחו וכתב כן בשם המרדכי וכן מבואר בתוס' פ' מרובה דף עט ע"א בד"ה נתנו לבכורו' בנו כו' וזה נרא' דעת האגודה פ"ק דמציעא והמרדכי שם הג"מ פ"ב משלוחין ידעת רי"ו שהובא בש"ך כאן ונרא' דזה ג"כ דעת מהרש"ל בב"ק פ"ז סי' ל"ג כו' וכ"כ הסמ"ע בסי' רצ"ב סק"י כו' ע"ש. ושם בח"ב סי' קס"ה אודות ישראל שהוחזק לרמאי שהיה לו סחורה שיש בה חסרון גדול ואינו ניכר לכל והיה מתיירא למכור ע"י עצמו ומסר הסחורה לעובד כוכבים מכירו וקנאו ישראל א' לפי תומו מן העובד כוכבים ואח"כ הרגיש הקונה בהחסרון ואינו יכול להוצי' מעותיו מן העובד כוכבים ואחר החקירה נודע לו שישראל זה החשוד מסר הסחור' לעובד כוכבים בשליחותו למכור לישראל אי צריך לשלם המעות לזה הקונה והשיב בודאי אם נעשה כן בישראל. ששלח ישראל אחר למכור לזה ברמאות פשוט הוא דאין דינו כלל עם המשלח כיון דקיי"ל אין שלד"ע כו' אכן כיון שהשליח הוא עובד כוכבים דלאו בר חיובא באונאה דרך מקח וממכר הוא כבר פסק כרמ"א בר"ס קפ"ב היכא דשליח לאו בר חיובא מחייב שולחו וכתבתי בתשובתי ח"א סימן קס"ד דכן עיקר להלכה ודלא כהחולקין על זה ועוד דאפילו להחולקין מ"מ אם השליח מוחזק בכך לעשות לא אמרי' אין שלד"ע כמבואר בסימן שפ"ח סט"ו בהגה (עמ"ש שם) וכל זה אם הישראל צוה בפירוש למכור לישראל אבל אם נתן למכור לאחר נראה דאין לחייבו דהוו רק גרמא בעלמא יכול להתנצל ולומר דסבור היה שימכור לאיש שאין נחשב לו לחסרון כלל והוא נאמן על זה בשבועה עכ"ד ע"ש ועיין בנ"צ מ"ש בזה:
(ד) וכל מעשיו קיימין. עיין בתשו' מים חיים חח"מ סי' י"ח במעשה שראובן נתן חפץ לשמעון למכור בסך כ"ז זהובים והלך לשוק ומכרו ללוי בסך זה ממש והודיעו שהוא של ראובן וקיבל מעות מיד לוי ומסר לו החפץ ואח"כ נתוודע בעדים שקודם שנגמר מכירת שמעון ולוי קדם רחובן ומנר המפץ הלז שביד שמעון ליהוד' (בק"ס או בסטימתא) והנה שמכירתו ודאי של זה ראובן הוי כמו ביטל שליחותו של שמעון אבל נסתפקו הלומדים אי מהני בכזה ביטול שליח ואין מכירתו ללוי כלום וצריך לוי להחזיר החפץ ליהודה או לא מהני בכזה ביטול שליחות כלל וכל מה שעשה שמעון עשוי ואין מכירתו של ראובן כלום. והשיב יראה לפע"ד אם לא ידע לוי מהביטול והחזרה א"צ לוי להחזיר המקח ליהודה כי אף שיכול ראובן לבטל שליחות שמעון מ"מ אם לא הודיע ללוי ולא לשמעון הביטול לא מהני הביטול כלל ודמיא למה דאיתא בש"ע סימן קכ"ב ס"ג כו' ולפמ"ש בש"ך ס"ק י"א מבואר דבנ"ד אף אם היה שמעון השליח יודע כיון שלוי לא ידע לא מהני הביטול ע"ש:
(ה) בטל המקח. עבה"ט שכתב ולא מהני כאן אם התנה בין לתיקון כו' וע' בס' שער משפט שכתב דבריו תמוהים דמ"ש מהא דסימן קכ"ג ס"ס כו' ע"ש. ועמ"ש שם ס"ק ב':
(ו) א"צ להחזיר. עיין בתשו' חתם סופר חח"מ סי' ס' שכתב דפשוט דאפילו תפס יותר מהראוי מפקינן מיניה ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |