פתחי תשובה/חושן משפט/קפא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) גייס וטרפה. עיין בתשובת חתם סופר חח"מ סימן ק' שכ' דכן הוא הגירסא בכל הספרים בש"ס ב"ק קט"ז ע"ב בברייתא שניה איתא וטרפה ומבואר דבעינן דוקא שכבר טרפו ושוב אח"כ הציל מידם אחר הטריפה אז הוה זוכה מן הפקר אבל במה שלא נטרף ולא הגיע לידם עדיין אינו מיואש ולא הציל לעצמו אמנם בטור וכן בקיצור פסקי הרא"ש שחיבר הטור גרס בברייתא לטורפה משמע דס"ל אפי' לא הגיע עדיין לידם ועמד א' והחזירם לאחורי וכיוחנן בן יונתן אריה סוף יבמות נמי הציל לעצמו אבל אם הציל ע"י בריחה גם הטור מודה שלא הציל לעצמו דמזה החלק שהבריח לא נתייאש להנותרים ומכל מקים נ"ל נהי שלא הציל לעצמו מההפקר מ"מ אם הוא שותף חולק שלא מדעתם גם בברח והציל דלזה לא צריך יאוש אלא פחד סכנה וזמן בהול כנלע"ד ולא פירשו הפוסקים כל צרכם בענין זה עכ"ד וע' לקמן סק"ד:
(ב) הציל לעצמו. עבה"ט ועיין בתשובת ח"ס חח"מ סי' קכ"ה מ"ש בזה ודבריו מכורים לדברי הנה"מ סק"א ע"ש. ושם בסימן ק' כתב דמהרש"ל ביש"ש פ"י דב"ק סימן מ"ב כתב דגייס שהם מרובים אינו דומה ללסטים כו' ובעל נה"מ ר"ס קפ"א נעלם ממנו דברים הללו אבל לפע"ד אין צריך לכך אלא החילוק בין גייס במדבר למקום ישוב דמדבר לית דין ולית דיין דממקום רחוקה באו ושם ישובו הוה יאוש משא"כ סתם גייס אפילו רבים לא הוה אלא גזלנים והכל לפי מה שהוא ענין עכ"ל. ועיין בתשובת בית אפרים חח"מ ס"ס נ"ח מבואר שם דמה שכתוב כאן בש"ע דאם אינם יכולים להציל ועמד אחד והציל הציל לעצמו זהו מצד הדין אבל מצד התקנה הציל לאמצע ע"ש ועמ"ש לקמן סימן רנ"ט ס"ד סק"ג ובסימן רס"ד ס"ה סק"ו:
(ג) אחד מהם: עבה"ט שכתב ובשא"י להציל כו' ור"ל אפילו בשא"י להציל ופשוט הוא. ומ"ש וב"י בס' בד"ה כו' כן הוא הלשון בש"ך סק"ג אבל ט"ס הוא כמ"ש בנה"מ דאחר תיבות שחולקים שוה בשוה מסיים הס"ק ג' ומכיין ואילך נדפס בטעות כאן ושייך לס"ק ה' (בבה"ט סק"ו) אחר תי' שאמר כן לפניהם צ"ל מהרש"ל שם וב"י בס' בד"ה כו' עד סוף ס"ק זה:
(ד) נשבע. על כך. עבה"ט ועמ"ש בס"ק ג'. ועיין בתשובת ח"ס סי' ק' שכ' דמהרש"ל ביש"ש תמה איך יאומן בשבועה להוציא מחזקת השותפים דכל מה שבידו בחזקת השותפים היא ודרכו של שותף להטריח עצמו ולא לחלוק א"כ איך יאמן בשבועה ותירץ כיון שכבר נפל ליד גייס וקרוב ליאוש אע"פ שעוסק מ"מ כולי האי ואולי תו לא הוה כמוציא מידם ע"ש ובזה א"ש מה דבסי' קע"ו בש"ך ס"ק מ"ה מבואר בשם ת' רשב"א דאי לית ליה מגו לא מהימן בשבועה ונתקשה בזה בנה"מ ולק"מ התם במלוה ליכא יאוש כו' אבל הכא אחר שנפל ביד גייס וקרוב ליאוש אע"פ שזה עומד להציל תו לא הוה חזקת ממון של שותפים ומהימן בשבועה והדין דין אמת. מיהו לפ"ז דוקא אם כבר נפל ביד הגייס אבל אם עדיין לא נפל ביד הגיים אלא שברח וכבר כתבתי (הובא לעיל סק"א) שזה אינו מועיל לקנות מן ההפקר אלא לומר חלקתי לעצמי ולזה לא מהימן בשבועה עכ"ד ע"ש עוד. ומ"ש עבה"ט והב"ח כתב דאם ליתא לשורף בפניו כו' עמ"ש לעיל סימן קע"ו סכ"ח בד"ה הציל לעצמו בנ"צ שם דנלע"ד לחלק בדין זה ע"ש.
(ה) ה"ז חוזר בו. עבה"ט שכ' דפועל יכול נחזור בו בו' ועיין בתשובת ושב הכהן סי' י"ג שכ' לכאורה קשה הא בדבר האבד גם פועל א"י לחזור בו כמ"ש בסי' של"ג ס"ה ובאמת בגמרא ב"ק קט"ז ע"ב בהא דמשני רבא הכא בפועלים עסקינן כ' רש"י בפועל שהיה שכיר לבעלי ספינה והיינו שיעשה מלאכת הספינה בכל מה שצריך וא"כ א"ש דהא דבדבר האבוד פועל איני יכול לחזור בו היינו אם שכר אותו לעשות מלאכה בדבר האבוד משא"כ אם שכר אותו לעשות כל מה שצריך בודאי דיכול לחזור גם מדבר האבוד אבל להרמב"ם והש"ע שכתבו השוכר את הפועל להציל קשה אך באמת לק"מ לפי המבואר בש"ע סי' שצ"ג שם בסוף הסעיף דהא דבדבר האבד שוכר עליהם דוקא אם היה מוצא פיעלים אחרים לשכור כששכר את אלו ועכשיו אינו מוצא כו' והוא מדברי ה"ה בשם הרשב"א וא"כ הכא ע"כ מיירי שלא היה מוצא פועלים אחרים דאם היה מוצא הוה כיכולים להציל דמה לי שיכולים להציל על ידי עצמם או על ידי פועלים אחרים ואינו יכול לומר לעצמי אני מציל א"ו דמיירי בשלא היה מוצא ומש"ה יכול לחזור אף בדבר האבד ומזה מוכח דס"ל להרמב"ם ג"כ כדברי הרשב"א הנ"ל ודלא כהרמב"ן והג"א שהובא בש"ך שם וגם מוכח מזה דהא דכ' הרשב"א הנ"ל שאם לא היה מוצא פועלים אחרים א"י לשכור עליהן ה"ה שיכול לחזור לכתחלה ע"ש. וכ' עוד דמה שהוצרכו הרמב"ם והש"ע לכתוב השוכר את הפועל להציל ודלא כפירש"י שהיה שכיר לבעלי ספינה לכל מה שיצטרך אף דלישנא דהש"ס משמע יותר כפירוש רש"י היינו משום דבש"ס תירץ כן רבא הכא בפועלים עסקינן ורבא לשיטתו בב"מ י"ב ע"ב דמציאת פועל בזמן שא"ל עשה עמי מלאכה היום סתם הוא לבעה"ב מש"ה פירש"י שהיה שכיר לבעלי ספינה דאע"פ שאמר ליה עשה מלאכת הספינה סתם מה שהציל מהספינה היא לבעה"ב כ"ז שלא אמר לעצמי אני מציל אבל לדידן דלא קי"ל כרבא אלא כרב פפא דבסתם הוא לעצמו דוקא בשכרו ללקט מציאות הוא לבעה"ב וכמ"ש בש"ע סי' ע"ר ס"ג א"א לאוקמי בשכרו סתם להצטרכות הספינה דא"כ אע"פ שלא אמר לעצמי הוא שלו מש"ה הוצרכו לומר ששכרו להציל עכ"ד ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |