פתחי תשובה/חושן משפט/קעט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אין לא' חזקה. עיין בתשו' שב יעקב חח"מ סימן י"ב אודות ראובן ושמעון ולוי שותפי' במו"מ א' בחצר ההגמון יר"ה ועשו ביניהם שטר שותפות בכל תוקף המועיל שכל א' מהם יתן שליש בהוצאה וכמו כן יקבל כל א' שליש מעות הפרעון ולוי הוא עיקר המתעסק ובהגיע לסך עצום השתדלו השותפים שיתן להם השררה כתב אן ווייזונג שיקבלו במקום אחר סך עשרת אלפים ר"ט לתשלומין והלך לוי וקיבל הכתב אן וייזונג על שמו לבד שלא בידיעתם וכשמעם חרה להם מאד יוביקשו ממנו שימסור לידם ולא רצה בדוחק גדול שנתן להם כתב ראיה שיש להם חלק בוכמו שיראה החשבון שיהיה ביניהם ייעתה טענו לפני ב"ד שאיני בטוח להם להניח אותו כתב של סך עצום בידו הואיל שנכתב על שמו לבד ומבקשים שימסור להם הכתב הנ"ל כי המה בודאי אינם יכולים לגבותה בלתי ידיעת לוי הואיל שנכתב על שמו לבד ולוי השיב כי לפי דעתו מחשבונו הוציא הוא יותר הרבה ממה שמגיע על חלק שליש ורוב המעות של הכתב שייך לו ע"כ אינו רוצה ליתן להם הכתב כו' ונשאל הדין עם מי השיב באריכות שהדין עם שני השותפים הנ"ל ולוי מחוייב עכ"פ להשליש הכתב אן ווייזונג עד זמן הגביה שיגבו יחד כיון שעשה שלא כדין להעמיד על שמו לבד דאף שהאמינוהו מתחלה להתעסק לבד זה היה בדבר שיכולין לחקור אחריו קודם שיתנו לו ממון ע"פ חשבונו אבל לא האמינו ממונם בידו ובפרט סך רב כזה כו' והעיקר דבכל עסק שותפות עיקר סמיכות נאמנות זע"ז הוא על שבועת שותפות דחמיר וזה לא שייך באותו אן ווייזונג שיכול לומר נאבד ממנו ואזי פטור אפי' משבועת היסת ואפי' לא ע"י גלגול כיון דפטור בפשיעה על שטרות כמבואר בסי' ס"ז וסי' צ"ה (ע' בש"ך סי' ס"ו ס"ק קכ"ו שחולק והוכיח דהעיקר כהרמב"ם דחייב בפשיעה ע"ש וכ"כ עוד בסי' צ"ה ובסי' ש"א וצ"ל דכוונתו שיהא לוי המוחזק יכול לומר קים לי כרמ"א ורוב גדולי הראשונים דאף בפשיעה פטור וכמ"ש שם ס"קכ"ה וכה"ג צ"ל לענין שבועה שאינו ברשותו דהש"ך שם ס"ק קכ"ד הכריע דמחוייב לישבע שא"ב) ע"כ נכון הוא דברי השותפים שלא להניח בידו אפי' יום א' כו' ומה"ט גם הוא אינו מחוייב למסור הכתב ליד א' משניהם רק מחוייב להשליש ביד איש נאמן או ביד קהל או ביד ב"ד או להסגיר בתיבה של ברזל להיות ביד כל א' מפתח ואין לומר דלא יוכל לומר נאבד דא"כ לא יוכל להראות וא"י לגבות ז"א דיוכל לעשות קנוניא עם האיש המומחה אליו לשלם דמי הכתב הלז וכמ"ש הסמ"ע בסי' ס"ד סק"ו כו' ומה דהש"ך שם סק"ג השיג היינו לומר דאין זה מגו אבל עכ"פ חששא איכא כו' ואם יש לבע"ד לחלוק ולומר הואיל דלוי מוחזק באותו אן ווייזונג נאמן לומר שרוב המעות של אן ווייזונג שייך לו כי הוציא יותר מהמגיע על חלקו. שתי תשובות בדבר חדא לו יהא כדבריו עכ"פ מודה שיש להם חלק בו וגם זה המועט אינם רוצים להניח בידו ועוד דאין זה נקרא מוחזק כלל כיון שידוע שבא מהעסק והשותפות נשאר בחזקת השותפים כולם שוה בשוה כמבואר בטור וש"ע סימן קע"ט דבר הידוע שהוא משל שותפות אין לאחד חזקה בו כו' ובנ"ד אין לו מגו דלהד"מ או החזרתי מחמת כ' ידו שישנו ביד השותפים שיש בידו הכתב אן וייזונג כו' ואין לומר דיש לו מגו דאי בעי אמר דשייך לו לבדו כל החוב שבאותו כתב כי החזיר לשני שותפים סך המעות של חלקם הוי כמו מגו דהחזרתים זה טעות כיון דעדיין לא נגבה המעות של הכתב לא מוטל עליו ליתן מכיסו ואטו בשופטני עסקינן להוציא סך רב מכיסו אם לא שנא' דוויתרו השותפים נגד זה ללוי אם כן הוי כמו אם אמר לקחתי היינו שקנה מחביריו השותפים חלקם וזה אינו נאמן אפי' בכלי שת"י הבא משותפות כמבואר בסי' קע"ט כו'. והאריך עוד בזה לדחות דברי החולק עליו שאמר דלא דמי להא דסי' קע"ט דשם מבואר בש"ע דחזו סהדי דהאי אייתי זוזי והאי אייתי זוזי וזבני בהו עיסקא משא"כ הכא דלא חזו סהדי כו' וכתב שזה הבל דבש"ע לא מיירי באם יש להם קישור שותפות בשטר בדבר ידוע רק ע"י דחזו סהדי דהאי אייתי זוזי כו' חזו דהאי דבר שייך לשותפות אבל בנ"ד שיש להם שטר קישור בעסק מו"מ זה אם כן אין דבר ידוע לשותפות יותר מזה וכן מבואר בסה"ת מוצא דין זה כו' וכן מבואר בהר"ן פ' הבית והעליה כו' גם היה דעת החולק כיון שנכתב על שמו מהני חזקתו יותר דמזה יש ראיה דשלו הוא אף דבסי' ס"ב משמע דבגדול אחים אין ראיה שנכתב על שמו היינו באינם חלוקים בעיסתם והכא בנ"ד חלוקין בעיסתן וכ' שגם זה ישא רוח דהתם מיירי בדבר שאין ידוע להאחין אבל בדבר ידוע להשותפות או להאחים אין ראיה כלל מה שנכתב על שמו כו'. ובסוף התשובה כתב שהסכים עמו גדול אחד כי יפה דן ויפה חייב להשליש הכתב אן וייזונג וכל דלא דאין כהאי דינא לאו דיינא הוא. ע"ש:
(ב) אבל לאחר שחלקו. ע' בנה"מ שכ' היינו דאיכא עדים שחלקו ד"מ עכ"ל. וזהו דלא כהב"י גם בדרישה חולק על הב"י והאריך להוכיח דבמטלטלין הידוע לשותפות אינו נאמן לומר חלקנו עש"ה. וכן הסכים בס' שער משפט וכ' שדברי הדרישה נכונים מאד לדינא ואף דבתשובת ח"צ סימן ד' האריך להוכיח דשותפין נאמנים לומר חלקנו אף בתוך הזמן אינו ענין לכאן דשם בעובדא דידיה היו ראובן ושמעון שותפין ביחד בסך ידוע שכל מה שיקנו אבנים טובות עד ה' שנים יהיה בשותפות ואח"כ עשה שמעון מו"מ עם איש אחר בסחורה זו וטען שכבר חלק עם ראובן בזה יפה פסק דנאמן לומר כבר חלקתי השותפות מקודם עם ראובן וקניתי הסחורה לעצמי דבזה לא שייך חזקת מרא קמא דהא אומר שקנה לעצמו משא"כ הכא דמיירי בסחורה ידוע שקנו ביחד ואח"כ יצא מקצת סחורה מת"י אחד דבזה ודאי א"נ לומר חלקנו וזה נפל לחלקו כל היכא דאיכא עדים וראה דאוקי הסחורה בחזקת השותפות ובחזקת מרייהו קמא כיון דאין להמוחזק שום מגו וזה ברור עכ"ל. ועיין בתשובת מים חיים חח"מ סימן ט"ז שהאריך בנדון דשם ומסיים וז"ל וא"כ בנ"ד בודאי נאמן ראובן לומר דהשטר הנכתב על שמו וישנו ת"י הגיע לחלקו דכבר חלקנו והשטר הנכתב על שמך וישנו בידך הגיע לחלקך והוא שלך דשטרות הנכתבין על שמו עדיפא מן מטלטלין כמבואר בש"ך סימן ס"ב ס"ק י"ד וגם הדרישה מודה בזה דנאמן לומר כבר חלקנו וגם דאף גבי מטלטלין נוכל לומר דהמוחזק יכול לומר קים לי כהב"י והב"ח דסוברים דיכול לומר כבר חלקנו עכ"ל עיין שם היטב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |