פתחי תשובה/חושן משפט/קכח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לשלם לו. עבה"ט וע' בתשו' בית אפרים חח"מ סי' ט"ז שנשאל במי שהי' חיייב לאדון א' סך מסויים ועיקל האדון תבואה של הלוה שהי' בשותפות עם איש אחר עד שהוכרח השותף ליתן שט"ח להאדון ע"ס זה והאדון פטר את הלוה הראשון שלא יהי' לו עוד שם תביע' עליו רק על השותף שנכנס תחתיו וכתב וחתם ע"ז ובהגיע הזמ"פ התרה זה השותף בלוה הראשון שלא ישלם להאדון כי הוא כבר מסולק והחוב מוטל עליו ולא השגיח בו והלך ושילם בעצמו החוב ועתה טוען השותף למה פרעת חובי שלא מדעתי כי אני יש לי מלוה על האדון והייתי מסלק חובו בזה ועתה אפשר שלא יבא חובי לידי גוביינא וזה השותף מוחזק בממון שאינו ניכר וידוע לשותפות ונחלקו הדיינים בזה יש מי שרצה לדמות לדין המבואר בסי' קע"ו סמ"ז כו' והשיב נרא' אם האדון פטר את הלוה הראשון בכתב מפורש באופן שלא היה יכולת בידו לחזור עליו כלל פשיטא שאינו מועיל מה שהתחלת החוב נעשה על ידו ודמי כאילו כבר פרע זה וזה האחר הלך ולוה אצלו אלו המעות וזה שהלך ופרע דינו כפורע חובו וש"ח של"מ ואף להסוברים דבעכו"ם לא דיינינן הך דינא היינו דוקא כשטוען שהי' פוטר עצמו בפיוס דברים ואנן סהדי שלא נתרצה כ"א ברצי כסף ואף בזה חילק הש"ך שם (כמבואר לק' סק"ו) משא"כ בזה שיש לו כנגדו ממונא מעליא לסלק חובו. ומי שרצה לדמות לסי' קע"ו כו' לא דמי כלל דהתם מבואר הטעם שאינו מחויב להקניט השר שלו לגבות חובו של ראובן אבל בנ"ד אף אם זה יברר שהי' השר עושה עמו רעה אם לא היה פורע לו אין זה רק כאילו מעליל עליו שא"י להציל עצמו בממון חבירו וכו' ולא מבעיא אם הדבר ברור שזה יש לו כנגד החוב ביד האדון דאין כאן חוב מעיקרא ומה שנתן זה משלו נתן והגיעו אלא אפי' אין הענין ברור מ"מ טענתו טענה שהי' יכול לפטור עצמו שיצא זה בזה כו' ונראה דאפי' אם כששילם זה החוב להאדון קיבל השט"ח של זה מ"מ הרי דעת השארית יוסף דאף בכה"ג כשפורע שלא ברשות ישראל יש לדין פורע חובו ש"ח של"מ ופטור ואף הסמ"ע והש"ך ר"ס קכ"ח אין חולקים בזה דדוקא כשלקח השט"ח מתחלה בתורת קנין והמלוה נתן לו את כחו אבל אם לא נתן לו בתורת קנין רק בתורת תשלומין עו"א מכי מטא זוזי לידיה אסתליק ליה וחוב על ישראל אין כאן כלל ומכ"ש בזה שטוען כי השט"ח פרוע מחמת החוב שבידו כנגדו שאפי' בישראל שמכר שט"ח והלוה טוען פרוע א"י לגבות בלא שבועת המוכר וכיון דהאי לאו בר שבועה הוא הרי הניח זה מעותיו על קרן הצבי וזה פטור לגמרי עכ"ד. ושם בסי' י"ט במי שקנה בית ואדון א' הי"ל חוב על הבית והתנה הקונה שיעכב סך מה עד שיסתלק האדון ואח"כ מת המוכר והקונה הלך וקנה השט"ח מהאדון בסך מה ומעכב ת"י המעות היורשים טוענים שהם לא רצו ליתן להאדון סך זה רק פחות מזה והשיב נלע"ד שהדין עם הקונה כיון שבשעת המכירה עשו מעמד שיעוכב הסך תחת ידו עד שיסתלק האדון בשט"ח שלו והרי לא נסתלק האדון כ"א בסך זה שנתן לו כו' ואף אם יטענו היורשים שזה גרם להם היזק שהי' אפשר להם לסלק החוב בפחות מזה מ"מ כיון שא"א להם לברר דבר זה שהי' האדון מתרצה אין יכולים להוציא מידו בטענה זו כו' וגם אין זה דומה לפורע שט"ח של חבירו כיון שבקנין בא לידו ע"ש:
(ב) הפודה חבירו כו'. ע' בס' שב יעקב חח"מ סי' כ"ד:
(ג) בגלל חבירו. ע' בה"ט וע' בת' ח"נ סי' ס"ח אודות שר א' שקנה סוסים מראובן גם משמעון ושמעון הטע' את השר במכרו לו סוס א' שהיו בו מומין המבטלין את המקח ואחר ימים נודע המומין להשר והחזיר את הסוס לראובן ילקח ממנו הדמים ועתה תובע ראובן לשמעון באמרו כיון שהסוס הוא שלך ואתה חייב להחזיר להשר דמי הסוס והשר שלא כדין לקח ממני דמי הסוס החזיר לי הדמים. ושמעון אומר לאו בע"ד דידי את. והשיב דפשיט שאין לראובן על שמעון כלום דתלמוד ערוך הוא בידינו אין אדם נתפס על חבירו כ"א במס כו' וברור הוא שאפי' היה חבירו חייב להעכו"ם אין עליו לשלם לזה הנתפס בשבילו שהרי בגלגולת ומס ותשור' חבירו חייב לשלם ואפ"ה דוקא בנתפס מכח המלך הוא דחבירו חייב לשלם אבל באינש דעלמא לא כו' ואין לדמות זה לההיא דנתחלפו כליו בבית האבל או בבית המשתה דלא ישתמש דהתם הכלים של ראובן בכל מקום שהם הם שלו כו' ואף אם הי' נידון כזה במושל ושליט על שניהם נלע"ד דזה בכלל אין אדם נתפס על חבירו שהרי אין זה מחוקי המושל ודינו שוה לכל שאר אדם ולא שאני לן בין החזירו בטעות או בידיע' בכ"מ אין אדם נתפס על חבירו באופן ששמעון פטור מלשלם לראובן אמנם הרשות ביד ראובן להגיד להשר שהסוס הוא של שמעון שהרי אין כאן שום גזלה לשמעון שהרי מן הדין הוא חייב להחזיר להשר דמי הסוס ע"ש וע' בס' שער משפט סק"ג:
(ד) אין חבירו חייב לשלם. ע' בנה"מ שכתב דאם תפס נכסי שמעון בעד לוי רק למשכון ולא לפרעון חייב לוי לשלם לשמעון מדר' נתן וע' בספרי מקור חיים ה' פסח סי' תמ"א דאם היו נכסי שמעון ברשות לוי ותפס הבע"ח של לוי חייב לוי לשלם לשמעון וראיה מתפס המלך גרנו בחובו דחייב לעשר (כדאי' בחולין קל"א ע"א) עכ"ד. וע' בס' מעין גנים שהקשה ע"ז דהש"ס הנ"ל מיירי ע"כ רק לצאת י"ש דבדיני אדם ודאי פטור שם בלא"ה דה"ל ממון שאין לו תובעים כו' וא"כ אין ראיה משם להתחייב מדינא אם תפס האנס נכסי חבירו בבית בע"ח דהא שם במתנות כהונה מיירי ולא הוי נמי החיוב מדינא רק לצאת י"ש וצ"ע ע"ש וע' בת' מהרי"ט ח"א סי' קכ"ד ובס' ש"מ סק"ג:
(ה) מיהו פרנסי הקהל כו'. ע' בת' בית אפרים חח"מ סי' י"ז ת' מדודי הגאון מו' סענדר ז"ל אודות קהל א' שלוו מעות כדי ליתן להשר והמלוה היה יודע מזה וחתמו (ראשי הקהל) כולם על השטר ועתה בא הבע"ח ותבע לאיש א' שכבר עקר דירתו משם אלא שהוא מן החתומים מה דינו אם יכול לתבוע כולו מאיש הזה. והשיב זה פשוט דאם מבואר בשטר רצה מזה גובה ורמ"ג כנהוג כעת דיכול לתבוע מזה הכל אמנם אם לא נכתב רמ"ג יש חילוק דאם לא נכתב אצל חתימתן עבור הקהל אזי יש להחתומים דין שנים שלוו שהם ערבים אבל לא קבלנין כמבואר בש"ע סי' ע"ז ואינו יכול לדחותו רק ליתר החתומין (ואם הם אלמים מבואר דינו בסי' קכ"ט ס"י) אבל לא לכל בני העיר וזה מעשים בכל יום שהקהל צריכים למעות ואין מוצאים מי שילוה להם באופן שיהא שיעבודו על קופת הקהל נותנים ראשי הקהל להמלוה סתם ממרני בחתימתם בכדי שיוכל לתבוע מעותיו מהחתומים לבד אולם אם מבואר אצל החתימה עבור הקהל אז הם רק כשלוחי בני העיר ואינו יכול לתבוע ממנו כלל אלא דאם זה האיש הי' עדיין דר שם והוא מפורעי המס אכתי לא גרע משנים שלוו שגם הוא הי' שותף בהלואה עכ"פ כו' אבל אם אינו דר שם ואינו עתה מפורעי המס ופרעון חובות כפי המנהג א"כ אינו יכול לתובעו כלל כי אין דינו כשותף כלל שהרי מבואר בסי' קס"ג דלענין פרעון חוב הולכין אחר שעת הגביי' או הערכ' לשיטת הט"ז (הובא בבה"ט שם סקי"ז) וא"כ כיון שהוא אינו מפורעי המס עכשיו א"כ לא נשתעבד כלל כי לא נשתעבד להמלוה תחלה רק אותו שיהי' מפורעי המס בשעת גבי' כללא דמלתא לדעתי אם לא נכתב רמ"ג ואצל החתימ' כתוב עבור הקהל והוא עכשיו אינו דר שם ואינו חייב מדינא לפרוע מס ופרעון חוב כפי המנהג אזי אין עליו תביעה מזה השטר עכ"ד ע"ש:
(ו) מכח מלוה. עבה"ט עד אבל בת' ד"ר ומהרש"ך כתבו דזכ' השליח בדמי המכס כו' ולע"ד צ"ע וע' בנ"צ מ"ש בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |