פתחי תשובה/חושן משפט/צט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png צט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אם לא נמצא ללוה כלום. עסמ"ע סק"א עד אבל לא משביעין לו ע"ז כיון שעכ"פ רוצה לשלם בקרקע כו' וע' בש"ך לעיל סימן ס"א סק"ד הובא בבה"ט שם סק"ו ועמ"ש לקמן סי' ק"א ס"י סק"ו:

(ב) אין צריך לישבע שבועה זו לכאו"א בגש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב כיון דשבועה זו תקנת הגאונים היא אין מדקדקין בה להחמיר אלא להקל. רמב"ם וטור. וע' בתשובת ושב הכהן סי' נ"ח עכ"ל ועמ"ש בשמו לקמן סי' קע"ו סכ"ד סקכ"ה:

(ג) ואם נראה לו ממון. עש"ך סק"א עד וכתב הב"ח אבל קודם שהשיגה ידו נאמן כיון שבאותו זמן אינו מפסיד לבעל השטר דהוא אין לו במה לפרוע ואין נ"ל דמ"מ יש חשש קנוניא כו' וע' בתומים שהשיג עליו וכתב דל"ש בזה חשש קנוניא דמאחר דאין ידוע לו נכסים אי ס"ד דיש לו בהחבא היה יכול ליתן אותם לשמעון בהחבא והיכא דיש לו מגו דהיה יכול ליתנם לו נאמן ואין לומר דירא ליתנם לשמעון בהחבא שלא יוודע הדבר אם נרצה לחשוש כך קשה בפ' חזקת הבתים כו' עד ודברי הב"ח ברורים ע"ש ובקצה"ח השיג עלהתומים וכתב ולא נהירא דודאי כל שחב לאחרים אפי' במקום דלא שייך קנוניא נמי אינו נאמן כו' ע"ש וע' בת' פרי תבוא' סי' נ"ט שכתב דדברי הקצה"ח בזה אין להם שאר כו' אלא דמצד אחר נלע"ד דהעיקר כש"ך ולא כאו"ת דודאי יש כאן חשש קנונינא כו' עש"ה:

(ד) עד שיביא ראיה. עבה"ט ובש"ך מסיים ונרא' דאשתמיטתיה להב"ח דברי בעה"ת אלו ובגש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל כ"ב ע' בת' ב"ח סי' ל"ח שהביא דברי בעה"ת אלו ואעפ"כ הסכים כדעתיה דנאמן האחר בשבועה עכ"ל:

(ה) ויש חולקין בזה. עבה"ט וע' בת' פרי תבוא' סי' ס' מענין זה עש"ה:

(ו) מעסק פ' הם. עבה"ט בשם ש"ך דהיינו פלגא הפקדון אבל לענין פלגא מלוה אינו רק כשאר בע"ח וכ"מ בסי' ק"ח ס"ד ע"ש. וע' בדגמ"ר שכתב עליו וז"ל לא מצאתי שם שום הוכחה רק שעיסקא הוא פלגא מלוה ופלגא פקדון ולזה א"צ ראיה והוא מימרא מפירשת בפ' המקבל דף ק"ד ע"ב אבל עכ"ז אין דינו של הש"ך כאן נכון דהרי מפורש שם בגמ' שאפי' האי פלגא מלוה להכי קרי לה עיסקא שאינו נעשה מטלטלין אצל בניו ומפורש שם ברי"ף וברא"ש וברמב"ם פ"ז מה' שלוחין שגם בע"ח אינו גובה ממנו וכן מפורש בטיו"ד סי' קע"ז וא"כ דברי הש"ך הם נגד הש"ס ונגד כל הפוסקים ואין להם על מה שיסמכו עכ"ל וכן בתומים ובשער משפט השיגו על הש"ך בזה ע"ש (וגם בס' בית מאיר לא"ה סי' ק"ב דף ע"ח) וכתב עוד בדגמ"ר דבב"ח ס"ס צ"ו כתב שגם בנתן סחורה בהקפה אם הסחורה הוא בעין או מה דאתי מחמתייהו אין לשאר בע"ח חלק בו ובב"ש סי' צ' סקל"ח כ' שאם ידוע שלקח סחורה כזו כי' (הובא לעיל סימן צ"ו שם סק"ב ועמ"ש שם) ע"ש:

(ז) רק למתנה גמורה. עיין בת' חות יאיר סימן ד' אודות אלמן אחד שנשא אלמנה וטרם שנשאה עשה שטר חוב לבתו שחייב לה ת"ק ר"ט וזמן פרעון שעה אחת קודם מותו ואחר מותו שבאה האלמנה לגבות כתובתה הוציאה הבת שטר חוב שלה המוקדם ליקח הבית שהניח באופן שלא יהיה להאלמנה החצי מכתובתה וסבר המופלג שבדיינים לומר שאין לשט"ח זה דין שטר מברחת כי גדר שטר מברחת הוא כשאין דעת זה שמקבל קנין וכותב השטר שנתקיימו דברי השטר כהווייתו ולא נעשה אלא לפנים כמו שהוא נדון דתשובת הרא"ש. משא"כ אם מכוון שיתקיימו דברי השטר לא נקרא הברחה ודבריו שרירים וקיימים וכ"מ בהגהת ש"ע סימן צ"ט ס"ו. והוא ז"ל חלק עליו וכתב דבגדר שטר מברחת הוא דחזינן מעניינו שכוון לערמה ולהזיק שכנגדו (בין אם היה מתנה לפנים או מתנה גמורה) וגם הרמ"א ז"ל פתח דבריו שלא כיוונו לערמה ומה דסיים רק למתנה גמורה הוא מפני דנידון הש"ע הוא שניכר שאינו מתנה גמורה רק שהערים בזה נמצא זה שאינו מתנה גמורה הוא הערמה לכן נקט בהגה שלא כיוונו לערמה רק למתנה גמורה דמאחר שנתן את שלו מתנה גמורה מה זו ערמה והרי גם נפשיה שבק ערטילאי ממתנה זו ומה שכוונתו להבריח הוי דברים שבלב ולא עשה מעשה שמיניה מוכח זה ולכן קנה וה"ה בנ"ד אילו עשה שטר חוב לבת על זמן פרעון י' שנים וכה"ג דאפשר שיגיע זמ"פ בחייו ותפרע הבת מאביה אע"פ שמאמין לה שלא תתבע מאביה כל ימי חייו רק באם ימות תתבע מנכסיו אין דבריו שבלב ערמה שתתבטל המעשה כו' (מ"ש שם דגם בזה אם יעברו עשר שנים ולא תתבע הרי ניכרת הערמה נראה דמדמה לה לדלקמן ס"ז ולע"ד נ"ע) משא"כ בנ"ד שניכר הערמה שנתן שט"ח זמ"פ שעה אחת לפני מותו אע"פ שדעתו שתתקיי' בשלימות ככתוב בשטר מ"מ בהא גופיה ניכרת הערמה ברור כשמש שע"כ קבע זמן פרעון שעה קודם מותו שיהיה זמ"פ השטר וכתובת אשתו בזמן אחד ושתהיה בתו קודמת לשטר חוב מוקדם ולא יגיע נזק לעצמו בשום אופן כי כל ימי חייו א"א לתבוע השט"ח לכן ודאי הוי שטר מב"ח ולא יחרך רמיה ידו וכן יצא הפסק דין ע"פ הרוב וכתבתיו הלכה למעשה עכ"ד ע"ש ועיין בתומים סקי"א שהביא דברי החו"י הנזכר בקצרה וכ' שאין דבריו נראין ומסיים והנכון כדעת השואל ומהיכי תיתי לפסול שטר בלי טעם ובפרט לדעת ר"ת וסייעתו אפילו במבריח זוכה המקבל ומכל שכן בזה עיין שם ועיין בתשובת פרי תבואה סימן נ"ו שאלה כזו ובעובדא דידיה היתה הבת מוחזקת בבית אביה והאריך שם בדברי החו"י ובדברי התומים הנ"ל ומסיק וכתב אך עם כל זה בנ"ד דהבת מוחזקת בבית נ"ל ברור דהדין עם הבת להחזיק בבית על שטר חוב שלה דעכ"פ יכולה היא שתאמר קים לי כר"ת וסייעתו דקנה המקבל ע"ש ועיין בקצות הקשן ובנתיבות המשפט מדין זה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון