פתחי תשובה/חושן משפט/עז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שקבלו פקדון. עבה"ט וע' בת' הרב מו' משה רוטנבורג (חח"מ סי' יג) שכ' דאם שני שותפים עשו שותפות עם א' לא אמרי' דהב' שותפים הם ערבים זל"ז על ההפסד דהרי דעת הרב בתשו' דאפי' בפקדון לא נעשו ערבים אלא אם כן התנו ועכ"פ הבו דלא לוסיף לומר דבשותפים נעשה גם כן א' ערב בעד חבירו וטעמא רבה אית ביה לחלק ביניהם דבשלמא בשנים שלוו כו' בשעת מעשה תיכף התחייבו בחיוב גמור לשלם החוב למלוה והפקדון למפקיד ודמי המקח למוכר אבל הכא בשעת עשיית השותפות אין כאן שום חיוב ברור לאחד על חבירו ולא אסקי אדעתייהו אז על ההפסד כמ"ש באו"ח סי' צ"ג סברא כיוצא בזה ולא אשתמיט חד מהפוסקים לומר דבשותפים ג"כ נעשו ערבים זה לזה אם ב' אנשים השתתפו עם א' כו' ורב אחד חולק עליו שם עש"ה:
(ב) מאחר לצורך השותפות. עי' בתשו' שבו"י (ח"ב סימן קפ"א) בראובן ושמעון שותפין שיש להם ש"ח על לוי שחייב להם מנה לשותפות ולוי הוציא סע"ח על שמעון לבדו שלא מענין השותפות שחייב לו מנה ורוצה ליתן זה בפרעון חובו וראובן טוען עכ"פ שלם לי החצי שלי שהוא חמשים זהו' כי מה לי בחוב של שותפי כיון שאינו מענין השותפות. והשיב לכאורה פשוט דהדין עם ראובן כי אין לוי יכול לתפוס ממון של שני שותפין בשביל חוב שחייב לו אחד מהשותפין לבדו כיון שלא הלוה דבר זה לתוך השותפות כלל ואדרבה נ"ל שאפי' אם ראובן הניחו לתפוס אין שמעון חייב לשלם לראובן אם לא היה בידו משל שמעון כדין הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו כיון שבחוב זה אין אחראין וערבאין זה לזה כו' אך יש לזכות ללוי מצד אחר אם אין לו מעות מזומן לפרוע שיוכל להגבותו שטר זה כמו שפסק בש"ע סימן ק"א ס"ה דאם יש ללוה שט"ח על אחרים יכול להגבותם לו וישומו אותם כו' ובהג' שם דאפילו יש לו שאר מטלטלים כו' ע"ש ועמ"ש בסימן ק"א שם סק"ה:
(ג) והוד' אחד. עבה"ט עד וגובה הכל מזה שהודה ועמ"ש לעיל סימן ל"ז ס"ק ג':
(ד) אפילו שניהם כתובים. עבה"ט שכתב אבל הש"ך כתב דאין דין זה מוכרח כו' ועיין בתומים שהשיג על הש"ך בזה והעלה דהעיקר כהרמ"א דאפילו מי שנכתב שטר על שמו א"י למחול חלק חבירו ולא מבעיא היכא שאין עסק שותפות בלא"ה ביניהם רק מחמת זה היה השטר בשותפות אלא אפילו בשותפות גמורים כו' ע"ש וכן הסכים בנה"מ ע"ש גם בספר בית מאיר לאה"ע ס"ס פ"ו חולק על הש"ך בזה ע"ש היטב:
(ה) איש ואשתו שלוו מא'. עיין בת' שבו"י ח"א סי' קנ"ה ובח"ב סי' ק"ן עש"ה:
(ו) במגו דפרעתיך. עבה"ט ומ"ש וע' בט"ז כו' ונ"מ לענין ממרמו"ת שלנו אי שייך בהם כו' והוא ט"ס וצ"ל דאין שייך בהם כו' אמנם לא העתיק יפה דברי הט"ז דמלשונו משמע דבממרנו"ת שלנו דל"ש נמחל שעבודו אין הלה נאמן לטעון פרעתי חלקי ובאמת מסקנת הט"ז אינו כן. וז"ל הט"ז אחר שהביא דברי מהרש"ל הנ"ל בשנים שלוו בשטר א' כו' כ' ונלע"ד אי כ' המלוה לאותו שפרע התקבלתי ממך דמי החוב הי"ל השטר לראיה אחר כך נגד הב' וכמ"ש סימן ק"ל לענין ערב עם הלוה כמו שאוכיח שם בע"ה ורש"ל לא איירי בזה ולפ"ז לענין ממרנו"ת שאין שייך לומר נמחל שעבודו כמ"ש סימן מ"ח מ"א ודאי הוה ממרנ"י ראיה נגד הב' וצריך לשלם לו חלקו. אבל נראה דכיון שמוכח מתוך הממרנ"י שבשעת חתימתו לא נתחייב עצמו נגד החותם עצמו אלא מי שיהי' הממרנ"י בידו לאות דוקא האמין ולא לחבירו החתום עמו ע"כ צריך גם בזה התקבלתי משום אדם שהוציא זו הממרנ"י בב"ד כמו שמצינו בסימן כ' ס"א ואם נכתב שובר משום אדם כו' כמ"ש שם עכ"ל. וע' מדין זה בת' נו"ב סימן ז' ובנו"ב תניינא סי' י"ב וי"ג (וכפי הנראה לא ראה דברי הט"ז בזה) וכ' שם סברא אחרת דבכה"ג יכול לטעון פרעתיך משום דלא שייך כאן שטרך בידי מאי בעי שיכול לומר לא חששתי להניחו בידך כי סברתי שבודאי לא תשהנו בידך שלם ובודאי תקרענו מאחר שגם אתה חתום עליו תחוש לעצמך שמא תאבדנו וימצאנו אחר ויגבנו גם ממך ובמקום שיש איזה אמתלא לתלות שלא נתיירא להניח השטר בידו לא שייך שטרך בידו מאי בעי ע"ש. וע' בת' עה"ג סי' ע':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |