פתחי תשובה/חושן משפט/נ
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הוא נכתב שובר. עבה"ט בשם ש"ך מ"ש אבל אם זה שקנהו טוען שלא ידע מהשובר ה"ל כאילו זה נתחייב לו מתחלה ומה שפרע למלוה הראשון איהו דאפסיד אנפשיה כו' וע' בתשו' אא"ז פמ"א ח"ב סי' צ"א בעובדא בא' שהלוה לחבירו מעיר אחרת אלף זהו' על שט"ח שנכתב בו שנתחייב לכל מי שמוציאו ומפני הוצאות הדרך מסר השט"ח לשמעון שיסע לעיר הסמוכה לעיר הלוה על יומא דשוקא שיגבה מעותיו ויחזיר לו בביתו וכאשר בא לשם ותבע בש"ח בשם המלוה וכי א"ל שעשהו שליח לגבות חובו ולא ירבה בהוצאות ונתן לידו סך שמונה מאות זהו' וכתב קבלה על הש"ח ולימים מועטים נזדמן המלוה עם הלוה בפונדק א' ותבע ממנו מותר החוב שני מאות זהו' וא"ל כי שלחתי הש"ח ואינו בידי לשלם לי המותר והאמין לו הלוה ומסר לו הב' מאות זהו' וכ' לו המלוה בכת"י לראיה שמקבלו על הש"ח שסכומו כו"כ ולא נשאר חייב לו על הש"ח כלום ועכשיו תבע שמעון השליח שישלם הלוה המותר באמרו כי הוא קנה הש"ח ולא היה לך לשלם למלוה. והשיב דבר זה הכריע הש"ך בח"מ סי' נ' שכ' ומה שפרע למלוה הראשון איהו דאפסיד אנפשיה שפרע לו ולא כתב שובר ע"ג שטר עצמו כו' ולכן בנ"ד צריך לשלם למי שהשטר עכשיו בידו ויתבע להמלוה דאיהו אפסיד אנפשיה אכן נראה שצריך המוציא ש"ח לישבע שלא אמר ללוה שבא רק בשליחותו דאה האמת כן הוא יכול הלוה לומר כיון שלא אמרת לי שקנית הש"ח ואמרת שאתה גומל חסד ועומד בחריקאי כדי למעט הוצאה וסברתי ששייך למלוה ראשון ולכך פרעתי לו ולא ניחא לי לירד עכשיו בדינא ודיינא עם מלוה ראשון עכ"ד ע"ש. ומ"ש וכתב עוד בשם ת' המבי"ט דאם פרע קצתו לזה שמוציאו כו' ע' בת' ח"ס חח"מ סי' ו' שכ' דהש"ך קיצר במובן ודברי מבי"ט התם שהי' כתוב שנתחייב לפ' ולכל שמוציאו דלהרשב"א א"צ המוציאו כח והרשאה והרא"ש כתב מחמת המנהג צריך הרשאה. ע"ז כ' המבי"ט דפלוגתתם אם הלוה טען לאו בע"ד דידי את בזה כתב הרא"ש לפי המנהג יכול לטעון כן אי ל"ל הרשאה אבל אי עבר ופרע לא מצי אידך לטעון לא היה לך לפרוע בלי הרשאה דכיון דכתוב להדיא לכל המוציאו לאו כ"ע מנהגא גמירי ואין למלוה על הלוה כלום. והא דכתב המבי"ט וכן העתיק הש"ך שפרע מקצתו מעשה כך היה וה"ה כולו ועוד אורחא דמלתא אי פרע כולו מסתמא כשנפרע זה המוציאו החזיר ללוה שטרו כו'. וע"ש עוד בשט"ח שנכתב בו לפרוע למלוה ולארדרע שלו וכתב שיש להסתפק אי דומה לכל המוציאו או לא כי ארדרע משמע מי שנשתלח ממני וצויתי לו לגבות וא"כ יכול לטעון לא צויתיו ולא נתתי לו ארדרע ולא מצי הלוה לומר לאו כ"ע מנהגא גמירי דהרי הכא כתב בהדיא לארדרע כו' ע"ש עוד. ובעיקר דברי הרמ"א הנ"ל ע' בנה"מ ובמה שאכתוב לקמן סי' נ"ד סק"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |