פתחי תשובה/חושן משפט/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png מ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) לו כלום. עבה"ט עד ואח"כ נודע שטעה כו'. ובפנים בש"ך מסיים בה ויתברר הדבר בעדים או שהודה לו מלוה כו' וע' בתומים ובנה"מ בביאור דבר זה. ובעיקר דברי הש"ך הנה כ"כ בעל התרומות סוף שער ס"ד הביאו מרן בב"י ס"ס ועי' בט"ז בהגהה ממהרש"ק שכ' על דברי בעה"ת הנזכר ולא משמע כן ברי"ף ורא"ש דא"כ למה כתבו דהירושלמי חולק אש"ס שלנו הא הירושלמי איירי באר היטב שטעה כו' ע"ש וע' בס' בר"י שהשיג עליו דנעלם ממנו דברי בעה"ת בספרו כו' ע"ש עוד:

(ב) האומר לעדים עבה"ט עד ומן התימא על המחבר כו' ועי' בתשו' עבוה"ג ס"ס קי"ז שכ' ליישב תמיהתו והניח דברי הסמ"ע בצע"ג. וע' בס' בר"י אות ב' מ"ש בזה:

(ג) שישתעבד הערב. עבה"ט ועי' בתשו' עבוה"ג סי' קי"ז מ"ש בזה. ועי' בתשו' שבו"י ח"ג סי' קמ"ה שכ' אודות ראובן שתובע לשמעון עם כ"י שיש בו נאמנות שחייב לו סך כך וכך ושמעון משיב שמעולם לא לוה הימנו רק שערב לו בעד לוי לאחר מתן מעות וכיון שלא עשה קנין לא חל הערבות הנה אם ראובן מודה לו אע"ג דלכאורה נראה דמשתעבד כמבואר בח"מ סי' מ' דאם כתב לו בשטר חייב אני לך מנה מתחייב אפי' בלא קנין מדין ערב אע"ג שלא קיבל מעות כי אלימא מלתא דשטרא מכ"ש היכא שעשה כן בשביל ערבות ממש ברם ראיתי בתשובות רמ"א סי' ע"ב ובתשו' חו"י סי' ל"ו (צ"ל קל"ז) שפסקו להיפך היכא דידעינן שחיוב זה בא בשביל ערבית לאחר מתן מעות בלא קנין אינו כלום לכן אין להוציא מידו עכ"ד ע"ש. ועי' בתשו' נו"ב סי' ל' אות ו' וזה שכתב על נדון דידיה וז"ל מ"ש הרב מהר"ג שאין ביד אדם לחייב עצמו בדבר שאינו חייב רק במה שאין בו שום ספק אבל כאן שיש בו כמה ספיקות כו' הגם שזה נכון לדינא שיש חילוק בין חיוב ברור שמחייב עצמו עכ"פ ובין דבר הדומה לאסמכתא כאשר הוכיח הר"ן בר"פ הנושא מערב לאחר חיתום שטרות אך אינו ענין לנ"ד דמה ספק יש בכאן כו' ולבד זה הלא עיקר הראיה דלא מהני חיוב בדבר שיש בו ספק הוא מהוכחה דערב והרי ערב מעצמו עכ"פ קנין מועיל בו והרי כאן נזכר קנין בשטר התקשרות שכתוב בו וכל הנ"ל קבלו הצדדים עליהם בקנא"ס כו' ואפי' יודעין בודאי שלא נעשה קנין ואפי' אם הודו היורשי' שלא נעשה הקנין בפועל מ"מ הודאת בע"ד שהודה בשטר שקיבל בק"ס כמאה עדים ואמרינן שזיכה להם בק"ס ע"י אחר וכל זה לרווחא דמלתא כי לגוף הדין אני אומר שאפי' לא זזה יד היורשים מיד ר' וואלף מעולם והם יודעים בודאי שמעולם לא קיבל ק"ס עכ"ז כיון שהודה ר' וואלף שקיבל ק"ס ההודאה עצמה הוא הקנין וכן נלע"ד מלשון הגמ' בב"ב גבי איסור גיורא דקאמר ולודי איסור דהני זוזי דרב מרי נינהו וליקני באודיתא משמע שהודאה הוא' הקנין בעצמו ולא מטעם שכיון שהודה אמרינן שכבר הקנה לו אלא שזהו הקנין בעצמו כאשר לדעתי הודאה הוא הקנין הגדול שבכל הקנינים ואפי' דבר שאינו נקנה בשום קנין נקנה בהודאה ונכסי איסור יוכיחו ועיין בתשו' ח"צ סי' ט"ז (יובא לקמן סי' ר"ג ס"ט ס"ק ג' ועמ"ש שם) עכ"ל ע"ש. וכתב עוד אך גוף הדמיון שדימו דין זה למ"ש בח"מ סי' מ' שאדם יכול לחייב עצמו במה שאינו חייב אין הנידון דומה ששם מיירי במחייב עצמו איזה התחייבות ממון אבל כאן נתחייב ר' וואלף בעבודת הגוף שמחוייב להשתדל עבורם וזה אין עניינו לסימן מ' רק לדין פועל שמשכיר עצמו אצל בעה"ב שיכול לחזור בו בחצי היום כמ"ש בסי' של"ג ואף שר' וואלף מקרי קבלן הרי גם קבלן יכול לחזור בו אלא שידו על התחתונה כו' אלא שכיון שכבר זכינו לדין שהודאת בע"ד כמאה עדים והוי כאן ק"ס ושוב אין הקבלן יכול לחזור בו כמבואר בש"ך שם סק"ד כו' ע"ש עוד ויובא לקמן סי' של"ג ס"א ס"ק ב':

(ד) והעיד בו עדים. עבה"ט מ"ש והש"ך פי' כו' ובש"ך מסיים כדלקמן סי' ס"ט סעיף ג'. ועי' בתשו' חות יאיר סי' ע"ח שכ' דיש לדחוק ולפרש גם דברי הסמ"ע כך ור"ל דתרתי בעינן כדי שיהי' לו דין שטר מקויים. וע"ש עוד שהוא היה נוהג כשהלוה מעות והלוים רחקו מקבלת קנין וכ"ש נשותיהם הי' כותב הכ"י בכא"ה בנאמנות ב"כ על ב"כ לעולם בכל טענה שבעולם וחתמו עליה האשה תחלה ואח"כ בעלה ואחריהם העדים בזה"ל בפנינו נעשה הלואה הנ"ל ובפנינו חתמו האשה והדר בעלה הנ"ל ומסרו לפב"פ המלוה ויהי' לכ"י זה כל תוקף שטר בקנין באוה"ב יום פלוני נאום פב"פ ופב"פ ובכח כ"י זה יכולים לטרוף לקוחות. גם קודמת לגביית כתובת אשה החתומה מכ"ש לענין טענת פרעתי או טענת מחילה וכהאי גוונא כו' וזהו דרך נכון ועצה טובה למלוים כי הרבה ב"ב ונשותיהן מתרחקים מאד מקנינים ואינם מתרחקים מזה. ואף כי אם בא לידי כך לטרוף לקוחות היה דבר זר ומלתא דתהו בהו אינשי מכל מקום הדין דין אמת כו'. ואם מלוה בא בכתב יד חתומה מהלוה ומבקש מעדים שהיו אצל ההלואה וראו שחתמו אוה"ב שיכתבו זה ויחתמו תחת הכ"י אין בכוחם לעשות זה כי לא יעשה ממלוה ע"פ מלוה בשטר שלא מדעת הלוה כבסי' ל"ט ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון