פתחי תשובה/חושן משפט/לב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) השוכר עדי שקר. ע' בתשו' שבו"י ח"א סי' קמ"ה בא' שתבע לחבירו שיחזיר לו עשרה זהובים שנתן לו שכר להעיד עדות שקר ואח"כ לא העיד לו והלה כופר בכל אי יכול להשביע על זה והשיב לכאורה נראה אפי' הלה מודה אינו ומחוייב להחזיר משום קנס ששכר עדי שקר וכהא דאיתא בש"ס דר"ה דף כ"ב ע"ב כו' וכל היכא דקנסינן להעובר מניחין המעות לכשנגדו ולא אמרינן דיחלוק לעניים וכדמצינו בשטר שיש בו רבית כו'. והטעם נ"ל כדאיתא בש"ס דב"ק דף ל"ח ע"ב כו' אך באמת זה אינו דשם בש"ס דר"ה שאמרו חכמים להעד מאתים זוז נתונים לך במתנה עיקר הטעם משום מגדר מלתא אבל הכא ליכא מגדר מלתא דאם הוא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו לשכור עדי שקר וגם הוא לא עשה העבירה בפרסום וגם אינו מוחזק לכך (עי' מ"ש לעיל סי' ב' סעיף קטן א') וכיון דליכא מגדר מלתא אין בידינו לקנסו כלל אף שעשה עבירה כי אין לנו לדמות קנסות חכמים זו לזו רק היכא דמצינו דקנסו' חכמים בפי' כהאי דשטר שיש בו רבית וכדומה ואדרבה מצינו בש"ס דב"ק ובח"מ סי' ל"ב השוכר עדי שקר פטור מדיני אדם כו' ולכן בנ"ד מחוייב העד להחזיר המעות ואם כופר בכל צריך לישבע היסת עכ"ד ע"ש. ועי' בס' עט"צ ובס' מאמר קדישין שהביאו דברי השבו"י הנ"ל בקצרה וכתבו עליו וז"ל ולי נראה שיש לקנסו וליתן המעות לעניים דהפקר ב"ד הפקר וכעין זה כ' הש"ך ביו"ד ס"ס קע"א עכ"ל. ולע"ד אין זה ברור כי הגם דבש"ך ביו"ד שם כ"כ בשם תשו' מ"ב סי' ל"ד שראוי לקנוס להלוה ליתן מהרויח לעניי העיר אך בגוף התשובה שם מבואר להדיא דדוקא אם יש מגדר מלתא שהשעה צריכה לכך כו' וע"כ דגם כוונת הש"ך כך הוא אלא שקיצר בהעתקה וא"כ בנידון דידן שכפל ושילש השבו"י הנ"ל דליכא מגדר מילתא בדבר אין בידינו לקנסו כלל וגם בלא"ה יש לחלק בין הא דרבית להך דהכא ודו"ק. גם בספר בר"י אות ג' כ' וז"ל אם היה בעיר דיין קבוע ונראה לו לענוש על זה עושה כמ"ש שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה כו' ובתנאי שתהיה השעה צריכה לכך כגון שהשוכר קדמה לו עשיית דבר זה פעמיים או שהיו במדינה שעושין כפועל הזה שיש לחוש שאם יתרשלו מלענשם שירבו לעשות כך אבל אם חסר אחד משני תנאים אלו אין בית דין יכולים לחייב לעושה זה שום דבר כ"ש מי שאינו ב"ד והצבור אינה בזה כדיין קבוע. מהר"י ן' מיגש בתשו' כ"י סימן קס"א עכ"ל:
(ב) אלא פיתה אותן. עבה"ט ועי' בדגמ"ר ובתשובת חות יאיר סי' קס"ו ובתשו' בית יעקב סי' מ"ד ובתשו' ח"צ סי קל"ח מ"ש בזה ועי' בתומים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |