פתחי תשובה/חושן משפט/כג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ובלבד שלא יסתור כו' ע' בתשובת מהרשד"ם (ח"מ סימן ט') ומ"ש מהריק"ש בהגהותיו וע' בס' מגן גבורים סי' א' וסי' פ"ט עכ"ל בר"י:
(ב) אבל שנים. עבה"ט עד אבל אם הלשון שמפרשים הוא דחוק צ"ע כו' ועיין בתשובת הרב מו"ה משה רוטנבורג (חח"מ סימן ח') שכתב לכאורה צ"ע מ"ש מעדים (ר"ל לקמן סימן מ"ו סל"ז בש"ך ס"ק קי"ב בשם תשובת מהר"ם אלשיך דהעדים יכולים לפרש בשטר אף פירוש דחוק) וצריך לחלק דבשלמא בעדים שמעידים על המעשה כיון שמעידים שכך היה המעשה ומתרצים דבריהם הראשונים שלא יהיה הכחשה מש"ה נאמנים משא"כ בפשרנים שעיקר ההגדה על אומד דעתם א"כ כיון שפשטות כתבם משמע כן אינם יכולים לשנות בפירוש דחוק ע"ש (וע"ל ס"ק ד') ועמ"ש לקמן סימן מ"ב ס"י ס"ק י"ב:
(ג) שמכחישים אותם. עבה"ט שכ' פי' שאומרים ששמעו מדיינים אלו שפסקו כך כו' ועיין בס' מים עמוקים בתשובת הראנ"ח שם סימן פ"ו בעובדא שראובן מכר לשמעון חזקת חנות ואחר עבור י' שנים תבע ראובן שיחזיר לו החנות בטענה שבזמן המכר התנה עמו שכל זמן שיחזיר לו מעותיו יחזיר לו החנות ובאו עדים על זה וקצת מהם מעידים שהיה דבר שמעון תוך ב' או ג' שנים לא יותר ואלו העדים הם ג"כ דייני החנות שנמכר על ידם ואחרים מעידים כי דבר שמעון היה בכל הזמנים ולא שם הגבלת זמן כו' והאריך שם בדברי הגמ' פ' א"נ בשמעתא דמכר לו את השדה כו' ואחר זה כתב וז"ל ומ"מ כיון שבא בשאלה שהעדים המעידים שדבר שמעון היה תוך ב' או ג' שנים הם דייני החנות שנמכר על ידם משא"כ האחרים נראה שסומכים על עדות הדיינים יותר מעדות האחרים וכיוצא לזה כתב הרא"ש ז"ל בתשו' ב' דיינים נאמנים לומר לזה זכינו ולזה חייבנו לעולם ונאמנים הם יותר מן העדים המכחישים אותם דרמו אנפשייהו ומדכרו טפי מן העדים ששמעו מפיהם ואין זה כשני כתי עדים המכחישים זא"ז כו' ואפילו מי שיראה לחלק ולומר דשאני התם דהם דקדקו יותר לידע להיכן הדין נוטה אבל הכא אע"פ שהם היו הדיינים מ"מ תנאי זה ב' הכתות שמעוהו בשוה שכפי הנראה שלא היה תנאי זה מכלל דיינותם שנמכרה החנות על ידם מ"מ י"ל שעדות הדיינים עדיפא טפי שכיון שהם היו המפשרים וגומרים הענין ועומדים שם לגמור ענין זה הוי להו אינהו כמזומנים להעיד משא"כ האחרים שלא היה להם עסק בענין כלל וכיוצא בזה כ' הריב"ש ז"ל בדין גט אחד כו' ואפילו מי שירצה לחלק גם בזה וכן אם העדים האחרים מעידים שהיה התנאי מפורש לעולמים דבכה"ג אין לחלק בין מזומנים לשאינם מזומנים דלא שייך לימר כן אלא כשאינם מעידים על הדבר די"ל כיון שלא היו מזומנים לא נתנו לבם אבל כשהם מעידים על מציאות איזה ענין לא שייך לחלק כלל דמשום דלא הוזמנו לא עבדי לבדות מלבם מה שלא שמעו מ"מ אין מוציאין מיד הקונה דאפילו חשבינן להו ב' כתי עדים המכחישים זא"ז אוקי תרי להדי תרי ואוקי חנות בחזקת מי שהוא בידו ואע"פ שאם ניתן לחנות דין קרקע קרקע בחזקת בעליה עומדת מ"מ כיון שלדברי כולם קרקע יצא ראשונה מחזקת המוכר וקם ליה בחזקת לוקח אלא שלדברי האחרים הוא צריך להחזירו מכח התנאי כל שיש ספק בענין אין מוציאין אותו מחזקתו וכיוצא בזה עצמו כתב הרשב"א ז"ל בתשובה סימן תתקע"ב כו' עכ"ל ע"ש עוד:
(ד) אין לו רשות להוסיף כו'. עיין בתשובת אא"ז פמ"א ח"ב סימן קע"ה דדוקא בחד משום דחיישינן שמא נשתנה דעתו וחשיב כנוגע בעדות אבל שנים דאין סברא לומר שנשתנה דעת שניהם אף שכבר כתבו הפשר יכולים לפרש דבריהם (אפילו בדוחק כל שאין סותרים את דבריהם) דהא אפילו בעדים שכתבו השטר איתא בסימן מ"ו ובש"ך ס"ק קי"ב שיכולין לפרש אפילו בדוחק וק"ו בדיינים דעדיפי מעדים כו' וכן מבואר בלבוש שכ' תחלה הגהת רמ"א ומסיים אבל שנים נאמנים לעולם ע"ש וע' לעיל ס"ק ב':
(ה) ואפילו תוך הזמן. עש"ך סק"י עד משא"כ בהך דמהרי"ן לב שהכוונה שאומר אינה תוספות או גרעון רק ביאור הדברים ע' שם ולזה הסכימו באו"ת ובנה"מ ע"ש אכן בס' בר"י אות א' כ' דהרב מהר"ש בן חסון בס' בית שלמה (ח"מ סימן א') כתב דתשוב' הרשב"א (מקור דברי רמ"א אלו והובא בב"י לעיל סימן י"ב מחודש ז') הוא הפך דברי מהריב"ל הנזכ' ותירוצו של הש"ך דחה שם חדא דגם בההיא דתשובת הרשב"א הלשון מתפרש שפיר ועוד דמה ענין ההיא דנאמן הדיין (דמייתי הרשב"א שם) והוא ז"ל כ' דיש ליישב דברי מהריב"ל באופן אחר שלא יהיו נגד דברי הרשב"א הנזכ' דלא אמר מהריב"ל אלא כשיש שני פירושים בהפשר ואין סברא או חזקה מבחוץ להכריע אחד מהפירושים אבל בההיא דהרשב"א דהלשון מתפרש שפיר כמו שאומר הפשרן אך מכח שלא נודע שלקח ראובן מאותן השטרות ואדרבה בחזקת שלא נטל כיון שנשבע נגרע כח הדיין הפשרן לפרש כמו שפי' ובכי הא הוא דקאמר הרשב"א דאינו נאמן כו' ע"ש. וכתב עוד הרב בעל בר"י דמהר"ם מינץ בתשובה (סימן ק') כ' דאין הדיין נאמן לפרש דבריו והביא ראיה מההיא דהפועלים דפליגי מתיבתא עם הקדוש ב"ה בספק קדמה בהרת לשער לבן (ואי הוי תלוי בדעת מאן דכתב וחתם הפסק אם כן הכי נמי הקב"ה כ' ונתן התורה לא הוי פליגי עם קודשא ב"ה כו' כן הוא במהר"מ שם) אך גדול בדורו מהר"א יצחק ז"ל דחה ראיה זו בשתי ידים דההיא דהפועלי' טעמא דלא בשמים היא וכבר נחלט הדבר לחכמי הדור אבל כשפוסק אחד כ' פסק ומשתמע לישניה לתרי אנפי מה"ת דלא יהא נאמן לומר לזה כוונתי כו' ע"ש עוד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |