פתחי תשובה/חושן משפט/ב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שהעם פרוצים. עבה"ט בשם סמ"ע שכ' לאו דוקא כל העם אלא אפי' יחיד כו' וע' בס' או"ת שפקפק על זה דאם יחיד פרוץ מה צורך שעה יש ולמה נעשה לו שלא כתורה וכתב דצ"ל כוונת הסמ"ע דרואין אם יניחו להעובר ילמדו ממנו קלי הדעת ויבואו להתפרץ כו' ע"ש גם בתשובת שער אפרים סי' ע"ב כ' דלא שייך מגדר מלתא אלא היכא דיש לחוש לקלקול רבים שהדור פרוץ ע"ש אכן בתשו' שבו"י ח"א סי' קמ"ה כ' דבספרו משפטי יעקב העלה דהעיקר אף כשהיחיד רגיל בדבר עבירה או שעשה עבירה בפרסום במידי דשכיח ג"כ מקרי מגדר מלתא ורשות לב"ד לקנסו וכמבואר ג"כ בתשובת מהר"ם לובלין סי' קל"ח ע"ש ועמ"ש לקמן סי' נ"ב ס"ב ס"ק א':
(ב) כח להפקיר. כתב בספר ברכי יוסף בקו"א אות ג' וז"ל כתבו קצת האחרוני' דאין לב"ד כח אלא לאפקועי ממונא אבל לא לזכות לאחר כל שלא בא לידו וגדול דורינו הרב מהר"י בר דוד בספרו דברי אמת בקונטרסים דף צ"ג הוכיח מגיטין דף ל"ו ומדברי הרשב"א שם והריב"ש סי' צ"ט דהיה להם כח להפקיע מזה ולזכותו לזה קודם שבא לידו והאריך בזה עכ"ל:
(ג) אע"פ שיש חולקין. ע' בתשו' שבו"י ח"ב סי' קמ"ג אודות שנהגו מעולם בק"ק מיץ שלא להושיב דיינים קבועים רק דנים ע"פ זבנ"א וזבל"א והאב"ד הוא השליש ועלה על דעת איזה טובי העיר להושיב ב"ד קבוע עם הרב אי שפיר דמי והשיב לכאורה ביד טובי העיר לעשות כל דבר כרצונם אע"פ שלא היה מנהג מקדם וגם אינו מגדר מלתא ואפי' במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי וכן הוכחתי בספרי תוה"ש שאלה א' שכן דעת רוב גדולי עולם ואפי' להיש חולקין שזכר רמ"א בסי' ב' היינו במידי דאיכא רווחא להאי משא"כ בנדון זה כו' אכן אחר העיון נראה דאי אפשר לשנות כלל כיון שנהגו כן מעולם והוא מנהג ותיקין ע"פ הש"ס ר"פ זה בורר שמתוך שזה בורר לו אחד וזבל"א יצא הדין לאמיתו וכבר קי"ל דמנהג שנהגו לגדר וסייג וכ"ש מה שהוא מדינא דש"ס אפי' התרה לא מהני כו' ובפרטות בזמנים אלו שע"פ הרוב מנהיגי העיר ממנים דיינים לקרוביהם אע"פ שאינם הגונים משא"כ בזבל"א אף אם יהיה אחד מהן אינו הגון שיהפך בזכות בעל דינו אף מה שהוא שלא ע"פ הדין מ"מ כיון שהשני בורר ג"כ למי שירצה הוי כקבלו עלייהו ומה"ט ראיתי בהרבה קהלות אף שיש להם דייני' קבועין מ"מ בדבר גדול מתפשרים ע"פ הרוב לדון בזה בורר כדי שיצא הדין לאמיתו לכן נ"ל פשוט שאין לשנות מנהג כזה שהיא מנה' ותיקין מיוסד ע"פ שורת הדין וההלכה וכל המשנה ידו על התחתונה עכ"ד ע"ש:
(ד) במידי דאיכא רווחא להאי כו'. ע' בתשו' זכרון יוסף סי' ב' לאחר שהאריך בנדון הש"ס דפוס זולצבך שנדפסו משך זמן הסכמות דאמשטרדם דמותר ללמוד בתוכן (עמ"ש בזה בפ"ת ליו"ד ס"ס ר"ח) כ' בסוף וז"ל ואי משום גזירת הני תלתא רבנן סמיכי בתראי שהספרים כו' טעונין גניזה הנה לבד התמיהא שהיה להם לחקור תחלה את המדפיס מז"ב דשמוע בין אחיכם כתיב כו' עוד תמיה אחת קיימת דהאיך יוכלו לגזור אמלתא דאיכא רווחא להאי דהיינו להאחים דאמ"ד ופסידא להאי דהיינו לבני מדינתינו ושארי מדינות שכבר קנו מן הש"ס דז"ב והוי פסידא דלקוחות נפישין כו' וכי עדיפי מזט"ה ב"ד בעירם שהם כגאונים לכל ישראל שאינם יכולים לגזור לדעת מהרי"ק ורוב פוסקים אמידי דאית ביה רווחא להאי ופסידא להאי וכמ"ש בח"מ סי' ב' ואפילו למ"ש הרמ"א שם שהמנהג שאפי' בכה"ג יכולין לגזור היינו דוקא ז' טובי העיר בעירם דהוי כגאונים לכל ישראל ודוקא מצד המנהג מה דלא שייך בנ"ד דאין שייך מנהג במלתא דלא שכיח כבנ"ד כדאיתא בח"מ סי' של"א ס"א בהגה ואף אם נודה שיש להם כח לגזור כה"ג על כל ישראל מ"מ כיון שלא נתפשטה תקנתן וגזירתן במדינתינו רק עכשיו שכבר נקנו מהם בעד הון עצום ונתפשטו בקרב כל ישראל הוי גזרה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו ולא עדיפי מתלמידי שמאי והלל שגזרו בכלל י"ח דבר על השמן וב"ד דשרו משחא התירוהו כו' ואם התירו חז"ל איסור דאוריית' דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכתוב משום עת לעשות כו' מכ"ש גזרת חכמים כי אין שארי הש"ס מצויים לכל אדם ופן ח"ו תשתכח תורה מישראל כו' ואין ספק אצלי דהנך רבנים וגאונים לא גזרו גניזה רק על הש"ס שעדיין ביד המדפיס והמחזיקים בידו ולא על הנשארים (צ"ל הנמכרים) כללו של דבר דמותר ללמוד מן הש"ס דז"ב בלי פקפוק וגמגום כלל עכ"ל ע"ש. ובעיקר ענין הסכמות וגזירות שנותנים גאוני הדור על הדפסת ספרים ע' בזה בתשו' חתם סופר חלק ח"מ סי' מ"א ובס"ס ע"ט וגם בח"ס חלק ששי סי' נ"ז ע"ש ועמ"ש בפ"ת ליו"ד סי' רל"ו סק"א:
(ה) מ"מ הולכין אחר מנהג. ע' בתשו' נו"ב סי' כ' שכ' דעל טובי העיר להביא ראיה שזה מנהג קבוע בעירם להיות ידם על העליונה במה דאיכ' פסידא להאי ורווחא להאי (ע' בס"ק הקודם) ואפי' אם יבררו שהמנהג כן מ"מ בדבר שהם עצמם נוגעים בדבר כמו בעסקי המסים שולם נוגעים בדבר לא מיחשב טובי העיר והרי הם רק כשאר יחידים ע"ש עוד ויובא לקמן סי' קס"ג ס"א ס"ק א' וע' שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |