פרק שירה/נוסח המבי"ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרק שירה TriangleArrow-Left.png נוסח המבי"ט

פרק שירה

כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה זוכה ללמוד ותלמודו מתקיים בידו, וניצול מיצר הרע ומפגע רע ומחבוט הקבר ומדינה של גיהנם, וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא:

תניא רבי אליעזר אומר כל האומר פרק שירה זה בעולם הזה זוכה ואומרו לעולם הבא שנאמר אז ישיר משה, שר לא נאמר אלא אז ישיר מלמד שעתיד לומר לעתיד לבא:

ותניא רבי אליעזר הגדול אומר כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום אני מעיד עליו שהוא בין העולם הבא וניצול מפגע רע ומיצר הרע ומכל מיני משחית ומזיקין. גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת דרכי ולשמור דלתות היכלי ותורתי ולשמור מצותי וחקי. נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי, שמור פיך ולשונך מכל חטא ואשמה ואני אהיה עמך בכל מקום שתלך ואלמדך שכל ובינה מכל דבר, והוי יודע שכל מה שברא הקב"ה לא בראו כי אם לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו:

אמרו חז"ל על דוד מלך ישראל בשעה שסיים ספר תהלים זחה דעתו עליו ואמר לפני הקב"ה כלום יש בריה שבראת בעולמך שאומרת שירות ותשבחות יותר ממני, באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת ואמרה לו דוד אל תזוח דעתך עליך ואני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך, ולא עוד אלא כל שירה שאני אומרת ממשלת עליה שלשת אלפים משלים, שנאמר וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף, ולא עוד אלא שאני עוסקת במצוה גדולה, וזו היא המצוה שאני עוסקת בה, יש בשפת הים מין אחד שאין פרנסתו כי אם מן המים ובשעה שהוא רעב נוטלני ואוכלני, זו היא המצוה, לקיים מה שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך, אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך:

[1]שמים מה הם אומרים, השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע:

ארץ מה היא אומרת, לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה, ואומר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו':

מדבר אומר, ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ערבה ותפרח כחבצלת, ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר וגו':

לויתן אומר, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו:

דגים אומרים, קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים:

ימים אומרים, מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה':

נהרות אומרים, נהרות ימחאו כף וגו' נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים מקולות מים רבים:

מעינות אומרים, ושרים כחוללים כל מעיני בך:

שרצים אומרים, יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו:

אילים שבשרצים אומרים, ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם:

שמש אומר, שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתך. קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח:

ירח מה הוא אומר, עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו:

כוכבים אומרים, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו', אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים וגו':

עבים אומרים, ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים:

רוח אומר, אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ:

ענני כבוד אומרים, לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשיאים מקצה ארץ וגו':

ברקים אומרים, ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו:

גשמים אומרים, גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננת:

טל אומר, עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, אהיה כטל לישראל וגו':

גן עדן אומר, עורי צפון ובואי תימן וגו':

גיהנם אומר, כי השביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב:

שדות אומרים, ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה:

חיות שבשדה אומרים, ברוך הטוב והמטיב:

נחש אומר, סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים:

תנינים אומרים, הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות:

עקרב אומר, טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו:

חולדה אומרת, כל הנשמה תהלל יה הללויה:

עכבר אומר, ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי:

חתול אומר, אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה'. וכשמגיעו אומר, ארדוף אויבי וגו'. והעכבר אומר, צדיק אתה ה' וגו':

נמלה אומרת, נותן הלחם לכל בשר כי לעולם חסדו:

תרנגול בשעה שבא הקב"ה אצל הצדיקים בגן עדן מרננין כל אילני גן עדן ומשבח בקול ראשון ואומר, שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד, מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגו':

בקול שני אומר, שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

בקול שלישי אומר, עמדו צדיקים ועסקו בתורה כדי שיהיה שכרכם כפול לעולם הבא:

בקול רביעי אומר, לישועתך קויתי ה':

בקול חמישי אומר, עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך:

בקול ששי אומר, אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם:

בקול שביעי אומר, עת לעשות לה' הפרו תורתך:

יונה אומרת, כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום וגו', אומרת יונה לפני הקב"ה רבונו של עולם יהיו מזונותי מרורים כזית בידך ואל יהיו מתוקים כדבש ביד בשר ודם:

עגור אומר, הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו:

עורב אומר, מי יכין לעורב צידו וגו', נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו, קול קורא במדבר וגו', ואתה ה' אלהי ישראל:

אווז אומר, שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו:

נשר אומר, ואתה ה' אלהי צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בוגדי און סלה:

סינונית אומרת, למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך:

שממית אומרת, הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה:

זבוב אומרת, בשעה שרואה שאין ישראל עוסקים בתורה, קול אומר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וגו' יבש חציר נבל ציץ וגו'. בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה':

רחמה אומרת, אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו:

שבלת חטים אומרת, שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה':

שבלת שעורים אומרת, תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו:

ושאר השבלים אומרים, לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו:

גפן אומרת, כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר וגו':

תמר אומר, צדיק כתמר יפרח כארץ בלבון ישגה:

תפוח אומר, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוך לחכי:

תאנה אומרת, נוצר תאנה יאכל פריה:

שאר אילנות אומרים, אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ:

ירקות שבשדה אומרים, תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך:

ציה אומרת, גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך ה' צבאות מלכי ואלהי, אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה:

אווז הבר אומר, בטח בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים:

אונכי (רצופי) אומרת, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם:

חסידה אומרת, דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה וגו':

זרזיר אומר, ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה':

צפורת אומרת, אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי:

צבי אומר, אור לטובים אודה למטיב על יושר. ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך וגו':

פרוגית אומרת, יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך:

חסיל אומר, ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן:

סוס אומר, הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה וגו':

בהמה דקה טהורה אומרת, מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה וגו':

בהמה דקה טמאה אומרת, יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך:

בהמה גסה טהורה אומרת, הרנינו לאלהים עזנו הריעו לאלהי יעקב:

שור אומר, אז ישיר משה ובני ישראל אשירה לה ' כי גאה גאה וגו':

חמור אומר, לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ:

גמל אומר, ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו:

פיל אומר, מה גדול מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך:

אריה אומר, ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה וגו' על אויביו יתגבר:

זאב אומר, על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה וגו':

שועל אומר, הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט:

כלבים אומרים, בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עשנו:

רבי ישעיה תלמידו של ר' חנינא בן דוסא היה מצטער ומתענה פ"ח תעניות ואמר הכלבים שכתוב בהם והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין, כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו, ויזכו לומר שירה לפני הבורא. נענה לו הקב"ה על ידי מלאך מן השמים ואמר לו ישעיה עד מתי אתה מתענה על דבר זה שבועה מלפי הקב"ה מיום שנגלה לחבקוק הנביא לא גלה סודו לשום אדם בעולם, אלא בשביל שאדם גדול אתה וראוי אתה להזקק לך נתנו לי רשות להגיד לך במה זכו הכלבים לומר שירה, לפי שכתוב בהם ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד אשה למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל, לפיכך זכו לומר שירה, ולא עוד אלא שזכו לעבד מצואתם עורות לכתוב בהן תפילין תורה נביאים וכתובים ומזוזות, ולענין שאלה ששאלת חזור בך לאחוריך, כמו שכתוב שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו:



שולי הגליון


  1. עיין בביאור המבי"ט לפרק שירה שהביא שמצא פרק שירה מחולק לפרקים, ושם הסדר שונה קצת וגם תמצא שם בריות נוספות האומרות שירה.
·
מעבר לתחילת הדף