פרקי דרבי אליעזר/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרקי דרבי אליעזר TriangleArrow-Left.png כה

ירידה שלישית שירד הקב"ה לסדום שנאמר ארדה נא ואראה אמר הקב"ה דבר גדול שאני עתיד לעשות בעולמי אני מגיד לאברהם אוהבי שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'. ר' חנינא אומר נגלה הקב"ה ג' מלאכים על אברהם אבינו שנאמר וישא את עיניו וירא והנה שלשה אנשים. אחד התחיל מבשר אותו על הריון בטן של שרה אשתו שנאמר למועד אשוב אליך, ואחד הגיד לו מעשה סדום ועמורה שנאמר ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה מכאן אמרו כל מי שהוא מדבר עם חברו דבר שהוא גנאי לו מתחיל לו בדברים טובים וגומר בדבר שאינו לרצון לו, מנין אנו למדין מהקב"ה כשנגלה על אברהם אבינו התחיל מבשרו על ההריון של שרה אשתו ואח"כ הגיד לו מעשה סדום. התחיל ומבקש ומתחנן לפניו על לוט בן אחיו אמר לפניו רבון כל העולמים כמות הרשע כן ימות הצדיק שנאמר האף תספה צדיק עם רשע אמר לו הקב"ה אברהם בחייך בזכות חמישים צדיקים אסלח לסדום שנאמר אם אמצא בסדום חמשים צדיקים ואסלח לכל עונותם מכאן אמרו אם יש חמשים צדיקים בעולם בצדקתם העולם עומד. התחיל ומבקש ומתחנן לפניו עד שהגיע לעשרה מכאן אמרו חכמים אם יש עשרה צדיקים במקום בזכותן המקום ניצול שנאמר לא אשחית בעבור העשרה. ר' זעירא אומר עשירי עולם היו אנשי סדום מן הארץ הטובה והשמנה שהיו יושבין עליה שכל צורך שבעולם היה יוצא ממנו שנאמר ועפרות זהב לו. בשעה שהיה אדם יוצא ומבקש ליקח לו ירק היה אומר לעבדו צא וקח לי באיסר ירק הוא הולך ליקח ירק ומוצא תחתיו זהב שנאמר ועפרות זהב לו. וכסף היה יוצא ממנה דכתיב כי יש לכסף מוצא. אבנים טובות ומרגליות היו יוצאים ממנה שנאמר מקום ספיר אבניה. לחם היה יוצא ממנה דכתיב ארץ ממנה יצא לחם. ולא בטחו בצל יוצרם אלא ברוב עשרם שהעושר דוחה מבעליו יראת שמים הבוטחים על חילם. ר' יהושע בן קרחה אומר לא חסו על כבוד קונם לשבור אוכל לאורח ולגר אלא פסקו את כל האילנות למעלה מפירותיהן כדי שלא יהא הנאה מהם אפי' לעוף השמים שנאמר נתיב לא ידעו עיט. ר' נתנאל אומר הקימו עליהם שופטים שופטי שקר וכל אורח וגר שהיה נכנס בסדום היו עושקים בדינם המעות ומוציאין אותן ערומים שנאמר ואת הגר עשקו בלא משפט ושבעים בכל תבואת הארץ והיו יושבין לבטח שאנן ושלוה בלי פחד מלחמה מכל סביבותיהם שבעים בכל טוב ולא החזיקו ידם בפת לחם לא לעני ולא לאביון שנאמר הנה זה היה עון סדום אחותך וגו' ר"י אומר הכריזו בסדום ואמרו כל מי שהוא מחזיק ידו בפת לחם לעני לגר לאביון ישרף באש. פליתית בתו של לוט היתה נשואה לאחד מגדולי סדום ראתה עני אחד מדוקדק ברחוב העיר ועגמה נפשה עליו מה היתה עושה בכל יום כשהיתה יוצאת לשאוב מים היתה נותנת בכד שלה מכל מזון ביתה ומכלכלת אותו העני אמרו אנשי סדום העני הזה מאין הוא חי עד שידעו הדבר והוציאו אותה להשרף. אמרה אלהי העולם עשה משפטי ודיני מאנשי סדום ועלתה זעקתה לפני כסא הכבוד אמר הקב"ה ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי אם כצעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום אהפוך יסודותיה שלה למעלה ופניה למטה שנאמר הכצעקתה הכצעקתם אין כתיב אלא הכצעקתה. וכן הוא אומר הולך את חכמים יחכם. למה הוא דומה למי שנכנס לבית המרקחים אע"פ שלא לקח ולא נתן כלום מ"מ ריח טוב לקח והוציא עמו כך כל מי שהוא הולך עם הצדיקים לוקח מדרכיהם וממעשיהם הטובים. ורועה כסילים ירוע למה הוא דומה לאדם שהוא נכנס לבית הבורסקי אע"פ שלא נתן ולא לקח כלום מ"מ ריח רע קולט והוציא עמו כך מי שהוא עם הרשעים לוקח מדרכיהם וממעשיהם הרעים שנאמר ורוע כסילים ירוע. ד"א הולך את חכמים יחכם זה לוט שהיה הולך עם א"א ולמד ממעשיו ומדרכיו הטובים אמרו מה עשה אברהם אבינו עשה לו בית קבול בחרן וכל מי שהוא נכנס ויוצא לחרן היה מקבלו ונותן לו מאכלו ומשקהו ואומר לו אחד הוא אלהים בעולם וכשבא לוט לסדום כך היה עושה וכיון שהכריזו אנשי סדום ואמרו כל מי שהוא מחזיק ידו בפת לחם לעני ואביון ישרף באש היה מתיירא מלעשות ביום ועשה בלילה ראה ב' המלאכים והיה סבור שהן אורחי הארץ ורץ לקראתם שנאמר ויבאו שני המלאכים סדומה וגו' ולמה היה יושב לוט בשער סדום אלא שאותו היום מנוהו עליהם הביאם ואמר להם בואו ולינו בתוך ביתי ואכלו ושתו ותלכו לדרכיכם בשלום ולא קבלו האנשים עליהם והחזיק בידם שלא כרצונם הכניס אותם בתוך ביתו שנאמר ויפצר בם מאד ראה אותם נער אחד מאנשי סדום ויצא והגיד להם ונתקבצו אליו כולם אל פתח הבית לעשות כמנהגם אמרו אל לוט איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם רוצים אנו לעשות כמנהגנו, מה עשה לוט כשם שנתן משה רבינו נפשו על ישראל כך נתן לוט נפשו עליהם לקח שתי בנותיו והוציא להם תחת שני המלאכים שנאמר הנה לי שתי בנות ולא קבלו האנשים מה עשו להם המלאכים הכו אותם בעורון עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר הכל במדה כשם שהחזיק להם בידם שלא ברצונם והכניסן בתוך ביתו כך החזיקו בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו והוציאם לחוץ אמר להם אל תביטו אחריכם שהרי ירד שכינתו של הקב"ה שימטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. עירית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנושאות בסדום והביטה אחריה לראות אם היו הולכות אחריה אם לאו וראתה אחריה השכינה ונעשית נציב מלח ועדיין היא עומדת כל היום לוחכים אותה השוורים ויורדת על רגליה ובבקר צומחת שנאמר ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח:



שולי הגליון



< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף