פרקי דרבי אליעזר/כג
|
< הקודם · הבא > |
וזה אשר תעשה אותה תאני ר' שמעיה באצבע הראהו הקב"ה לנח ואמר לו כזה וכזה תעשה לתבה מאה וחמשים קנים אורך ימינה של תיבה ומאה וחמשים אורך בצד שמאלה שלשים ושלשה קנים בצד רחבה בדפנותיה לפניה ושלשים ושלשה בדפנותיה לאחריה ועשרה בתי' בתווך הרי אלו לאוצרות של מאכל וחמש אפטניות בצד אורך ימינה של תיבה וחמש אפטניות בצד אורך שמאלה של תיבה והמכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים וכן ביציע התחתונה וכן במעלה שנייה וכן במעלה שלישית. מדור כל בהמה וחיה ביציע התחתון. מדור לכל העופות ביציע השניה מדור שקצים ורמשים ובני אדם ביציע השלישית מיכאן אתה למד בשלשים ושתים מיני עופות בארץ ושס"ה מיני שקצים בארץ וכן ביציע התחתונה וכן ביציע השניה וכן במעלה שלישית שנאמר תחתיים שניים ושלישים תעשה רבי תנחומא אומר חמשים ושתים שנה עשה נח בתבה כדי שישובו בתשובה מדרכיהם וממעשיהם הרעים ועד שלא בא המבול היו הטמאין מרובין מן הטהורים רצה הקדוש ברוך הוא להרבות את הטהורים ולמעט את הטמאין קרא לנח ואמר לו הבא לך אל התבה מכל בהמה טהורה שבעה שבעה אמר נח לפני הקב"ה רבון כל העולמים וכי יש בי כח לקבצן אלי אל התבה ירדו כל המלאכים הממונים על כל מין ומין וקבצו אותן וכל מזונותן. ויבא נח אין כתיב אלא ויבאו אל נח באו מאליהן. רבי מנא אומר כיון שנכנסו כל הבריות אל התבה סגר וחתם הקב"ה בידו שער התיבה שנאמר ויסגור יי בעדו. ומרגלית אחת היתה תלויה בתבה ומאירה לכל הבריות כנר שהוא מאיר בגבורתו שנאמר צהר תעשה לתבה. רבי צדוק אומר בעשרה במרחשון נכנסו כל הבריות אל התיבה בי"ז בו ירדו מי המבול על הארץ שהן מים זכרים ועלו מן התהומות שהן מים נקבות ונתחברו אלו עם אלו וגברו להחריב את העולם שנאמר והמים גברו מאד מאד על הארץ ונמחו כל היקום שבארץ שנאמר וימח את כל היקום אשר על פני האדמה חוץ מנח וכל אשר אתו בתבה שנאמר וישאר אך נח ואשר אתו בתבה וחוץ מעוג מלך הבשן שישב לו על עץ אחד מן הסולמות של התיבה ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם מה עשה נח נקב חור אחד בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום ונשאר גם הוא שנאמר כי רק עוג מלך הבשן וגו' וחוץ מארץ ישראל שלא ירדו עליה גשמים שנאמר בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גשמה ביום זעם אלא נתגלגלו המים מכל הארצות ונכנסו לה שלח נח את העורב לידע מה בעולם הלך לו ומצא נבלת אדם בראשי ההרים וישב לו על מאכלו ולא השיב שליחותו לשולחיו שלח את היונה והשיבה שליחותה שנאמר ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה. ולמה עלה זית אלא אמרה היונה לפני הקדוש ברוך הוא רבון כל העולמים יהו מזונותי מרורין כזית זה ונתונים בידיך ואל יהיו מתוקים ונתונים ביד בשר ודם. מיכאן אמרו שולח דברים ביד טמא כשולח ביד כסיל ושולח דברים ביד טהור כשולח ביד ציר נאמן לשולחיו. רבי צדוק אומר שנים עשר חדש עשו כל הבריות בתיבה והיה נח עומד ומתפלל לפני הקב"ה ואומר רבון כל העולמים הוציאני מן המסגר הזה כי עיפה נפשי מריח אריות ודובים ונמרים ויכתירו לך כל הצדיקים כתר מלכות שהוצאתני מן המסגר הזה שנאמר הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי. רבי לויטס איש יבנה אומר כל הבאים אל התיבה הפריש זכרים מן הנקבות שנאמר ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו הרי זכרים בצד אחד ונקבות בצד אחר וכשיצאו הצמיד זכרים בצד נקבות שנאמר צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך הרי איש ואשתו. ויברך אותם אלהים לפרות ולרבות בארץ שנאמר ויברך אותם אלהים לאמר ויאמר להם פרו ורבו מצא נח גפן שגורשה ויצאה מגן עדן ואשכולותיה עמה נטל מפרותיה ואכל וחמד אותם בלבו ונטע ממנה כרם בארץ בו ביום נשתגשגו פירותיה דכתיב ביום נטעך תשגשגיה. שתה ממנה יין ונתגל בתוך האהל ונכנס כנען וראה את ערות אביו וקשר חוט בבריתו וסרסו ויצא להגיד לאחיו נכנס חם ומצא לערות אביו ולא שם על לבו מצות כבוד אב יצא והגיד לשני אחיו בשוק כמשחק באביו גערו בו אחיו ולקחו את הכסות עמהם והלכו להם אחורנית וכסו את ערות אביהן שנאמר ויקח שם ויפת את השמלה וגו' ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ואררו שנאמר ארור כנען. ישב נח ודרש בלבו ואמר הקדוש ברוך הוא הצילני ממי המבול והוציאני מן המסגר ההוא ואיני חייב להקריב לפניו קרבן ועולות מיד הביא נח ממין בהמה טהורה שור וכשב ועז ממין עוף טהור תורים ובני יונה ובנה את המזבח הראשון שהקריב עליו עולות קין והבל והקריב עולות ארבע שנאמר ויבן נח מזבח ליי ויקח אין כתיב אלא ויעל עולות במזבח ועלה ריח ניחוח לפני הב"ה ויעל עולה במזבח וערב לו שנאמר וירח יי את ריח הניחוח. מה עשה הקב"ה פשט יד ימינו ונשבע לו שלא להביא מי המבול עוד על הארץ שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי וגו' ונתן קשת לאות ברית שבועה בינו לבין הארץ שנאמר את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית והתקינו חכמים שיהו מזכירין שבועת נח בכל יום שנאמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה: