פרקי דרבי אליעזר/כב
|
< הקודם · הבא > |
כתיב ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו בצלמו[1] מיכאן את למד שלא היה קין מזרעו ולא מדמותו ולא מצלמו של אדם ולא מעשיו דומים למעשה הבל אחיו עד שנולד שת שהיה מזרעו ודמותו ומעשיו דומין למעשה הבל אחיו שנאמר ויולד בדמותו כצלמו. רבי ישמעאל אומר משת עלו ונתיחסו כל הבריות וכל דורות הצדיקים ומקין עלו ונתיחסו כל דורות הרשעים הפושעים והמורדים שמרדו במקום ואמרו אין אנו צריכין לטיפת גשמיך ולא לדעת את דרכיך שנאמר ויאמרו לאל סור ממנו רבי מאיר אומר גלוי בשר ערום היו הולכין דורות של קין האנשים והנשים כבהמה ומטמאין בכל זנות איש באמו ובבתו ובאשת אחיו בגלוי ברחובות ביצר הרע ובמחשבות לבם שנאמר וירא יי כי רבה רעת האדם בארץ. רבי אומר ראו המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים את בנות קין מהלכות גלויות בשר ערוה ומכחלות עיניהן כזונות ותעו אחריהן ויקחו מהן נשים שנאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו' רבי יהושע בן קרחה אומר המלאכים אש לוהטים שנאמר משרתיו אש לוהט והאש בא בבעילה בבשר ודם ואינה שורפת את הגוף אלא בשעה שנפלו מן השמים ממקום קדושתן כחן וקומתן כבני אדם ולבושן גוש עפר שנאמר לבש בשרי רמה וגוש עפר. רבי צדוק אומר מהם נולדו הענקים המהלכים בגובה קומה ומשלחים ידם בכל גזל וחמס ושפיכות דמים דכתיב ושם ראינו את הנפילים וגו' ואומר הנפילים היו בארץ. אמר רבי יהושע בן קרחה ישראל נקראו בני אלהים שנאמר בנים אתה ליי אלהיכם והמלאכים נקראו בני אלהים שנאמר ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים. ואלו עד שהיו במקום קדושתן בשמים נקראו בני אלהים שנאמר וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים. רבי לוי אומר היו מולידים את בניהן ופרין ורבין כמין שרץ גדול ששה בכל לידה ולידה. באותה שעה היו עומדים על רגליהן ומדברים בלשון הקודש ומרקדין לפניהם שנאמר ישלחו כצאן עויליהן. אמר להם נח שובו מדרכיכם וממעשיכם הרעים שלא יבא עליכם מי המבול ויכרית כל זרע בני אדם אמרו לו הרי אנו מונעים עצמינו מפריה ורביה שלא להוציא זרע בני אדם מה היו עושין כשהן באין אצל נשותיהן היו משחיתים מקור זרעם על הארץ כדי שלא להוציא זרע בני אדם שנאמר וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה וגו' אמרו אם מי המבול יבא עלינו הרי אנו גבוהי קומה ואין המים מגיעים עד צוארינו ואם מי תהומות מעלה עלינו הרי פרסות רגלינו לסתום את התהומות מה היו עושין פושטין כפות רגליהם וסתמו את כל התהומות מה עשה הקב"ה הרתיח מי תהומות והיו שולקין את בשרם ופושטין את עורן מעליהם שנאמר בעת יזורבו נצמתו בחומו נדעכו ממקמן אל תקרי בחומו אלא בחמימות:
- ↑ אולי צ"ל: כצלמו וכ"ה בסמוך.