פרקי דרבי אליעזר/ז
|
< הקודם · הבא > |
רבן יוחנן בן זכאי ור' גמליאל ור' ישמעאל ור' אלעזר בן ערך ור' אליעזר בן הורקנוס ור' עקיבא היו יושבים ודורשים על מולד הלבנה ואמרו דבר אחד אמר הקב"ה נבראו שמים למכון כסא מלכותו שנאמר (תהלים לג ו) בדבר ה' שמים נעשו אבל בצבא השמים יגיעה הרבה נאמר בה שנאמר (שם) וברוח פיו כל צבאם מה עשה הקב"ה נפח ברוח נשמת פיו ונבראו כל צבא השמים בבת אחת שנאמר (שם) וברוח פיו כל צבאם כל הכוכבים והמזלות ושני מאורות נבראו בתחילת ליל ד' ולא קדם זה לזה אלא שתי ידות שעה ולפיכך כל מעשה חמה במתינות וכל מעשה לבנה בזריזות (מה שהחמה מהלכת כל ימות השנה מהלכת הלבנה ליום אחד) וכל שהחמה מהלכת כל ימות השנה מהלכת הלבנה לל' יום. כל הימים משרתים לראש מולד הלבנה לאחריהם למפרע בתחלת ליל ד' ראש מולד לבנה בשעת שבתאי שנ"ץ כמ"ל ח"ש ולאחר ג' שנים של מחזור הקטן יום של אחריו תחלת ליל ג' ראש מולד הלבנה בשעת נוגה. ולאחר ג' שנים של מחזור הקטן חוזר יום שלאחריו בתחילת ליל שני ראש מולד הלבנה בשעת צדק. ולאחר ג' שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו בתחילת ליל ראשון ראש מולד לבנה בשעת כוכב. ולאחר ג' שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו בתחלת ליל שבת ראש מולד לבנה בשעת מאדים. ולאחר ג' שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו בתחילת ליל ו' ראש מולד לבנה בשעת לבנה. ולאחר ג' שנים של מחזור הקטן חוזר יום של אחריו לתחילת ליל חמישי ראש מולד הלבנה בשעת חמה. ולאחר ג' שנים של מחזור הקטן חוזר יום שלאחריו בתחילת ליל רביעי ראש מולד הלבנה בשעת שבתאי. בשעה שנברא מחזור הגדול של לבנה כ"א שנה ז' מחזורים קטנים יש בו מג' ג' שנים. וכל מזל ומזל משרת את ימי חדש הלבנה, וימות חדש הלבנה כ"ט ימים ומחצה וב' ידות שעה וע"ג חלקים. וכל מזל ומזל משרת את ימות חדש הלבנה ב' ימים וח' שעות וג' מזלות לז' ימים השר המתחיל בר"ח הלבנה הוא השר המשלים בסוף חדש הלבנה. הלבנה מתחדשת בכל מולד ומולד אחת בלילה ואחת ביום וזה האות שלהם ויהי ערב ויהי בקר. אין בכל מולד לראש מולד לשנה הבאה אלא ד' ימים וח' שעות ותתע"ו חלקים. אין בין מחזור הגדול למחזור הקטן אלא י"ג יום. ובמערב אימתי בזמן שהחמה מהלכת לקרן דרומית הלבנה מהלכת לקרן צפונית. אימתי בזמן שהחמה מהלכת בקרן צפונית הלבנה מהלכת בקרן דרומית. כל השעות משרתות לראש מולד לבנה לאחריהן למפרע של"כ נחמ"ץ. בשנה ראשונה תחילת ליל ד' ראש מולד לבנה בשעת שבתאי ובשנה הב' בשעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת לבנה ובשנה הג' בשעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת כוכב ובשנה הרביעית בשעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת נוגה. ובשנה החמישית בשעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת חמה. ובשנה הששי בשעה של אחריה ראש מולד לבנה בשעת מאדים ובשנה השביעי ראש מולד לבנה בשעת צדק וכן ג' פעמים השעות הללו משרתות לראש מולד לבנה לאחריהם עד כ"א שנה של מחזור. כל המזלות משרתות לבנה בלילה מד' פנות העולם ג' בצפון ג' בדרום ג' במערב ג' במזרח וכל השעות משרתות לבנה בליל ב' בדרום שתים בצפון שתים במזרח שתים במערב ובשעה שמתחיל לשרת בדרום גומר במערב וכל סביבותיו כן כל מאורי אור הגדולים נתונים בדרום חוץ מן העגלה שהיא נתונה בצפון. וכל המזיקים המהלכים ברקיע והמלאכים שנפלו מגדולתן וממקום קדושתן מן השמים בימי דור אנוש כשהם עולים לשמוע דבר מאחורי הפרגוד הן מתרדפין בשבט של אש וחוזרים לאחוריהן למקומן. י' ימים כ"א שעות ר"ד חלקים יתרין ימות החמה על ימות הלבנה. והעיבור נכנס להשוות ימות שנות החמה עם ימות שנות הלבנה והחמה. והחמה והלבנה מתחילין מראש חודש ניסן החמה מהלכת לפניה בתקופתה וטלה מתחיל לשרת לפניו ביום וכל המזלות משרתים אחריו כדרכן. והלבנה מהלכת לאחריה וטלה מתחיל לשרת לפניה בלילה וכל המזלות משרתין אחריו כדרכן. וכן עד שנת מחזור הקטן עד שנת העיבור בא העיבור דוחה לראש מולד לבנה ועומד בר"ח אדר וכן עד שנת מחזור הקטן בא העיבור דוחה לראש מולד לבנה ועומד בראש חודש טבת וכן עד י"ב עיבורין באין החמה והלבנה שוין לתחילת ליל רביעי בשעת שבתאי בשעה שנבראו. אין בין מולד למולד אלא ל"ו שעות וב' ידות שעה וע"ג חלקים. אין הלבנה חסרה מן השמים אלא כהרף עין אפי' יש בה כמלא החוט סובבת במזרח ובמערב ואין כח בעין לראות הלבנה עד ח' שעות גדולים בין בראש מולד לבנה בין בסוף מולד לבנה חשבון ימות שנות הלבנה ג' מאוד ונ"ד ימים ושליש יום ותתע"ו חלקים. כל השעות של חדש לבנה תרק"ח שעות וב' ידות שעה. כל השעות של שנת הלבנה ח' אלפים ותק"ד שעות. כל המזלות משרתים למולד הלבנה ולתולדות בני אדם ועליהם העולם עומד וכל מי שהוא חכם ומבין הוא מבין מולד לבנה ותולדות בני אדם ועליהם הוא אומר הכתוב (בראשית א יד) והיו לאותות ולמועדים אותות הללו לא ימושו משרתים לחמה ביום וללבנה בלילה בג' מחזורות של חמה ד' מחזורות של לבנה פ"ד שנים שהיא שעה אחת מיומו של הקב"ה באין חמה ולבנה שוים בתחילת ליל ד' ובשעת שבתאי בשעה שנבראו. ובשעה ששלהבת לבנה מגעת לחמה ביום במעלות ששים עובר בתוכו ומכבה את אורו ובשעה ששלהבת החמה מגעת ללבנה בלילה במעלות ארבעים עובר בתוכו ומכבה את אורו. רבי נהוראי אומר גזרת מלך במלה מפורסמת היא בשעה שישראל חוטאין ואינן מעברין את השנה כראוי בשעה ששלהבת חמה מגעת ללבנה בלילה מעלות ארבעים הקב"ה מכהה את הלבנה וגונז אחד מן הסנהדרין. וכשישראל עושין רצונו של הקב"ה עושה ברחמיו הרבים ומכהה את החמה ושולח רוגזו על אומות העולם שנאמר (ירמיה י ב) כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו וגו' ולא ישראל. כשם שאין אור החמה מושל באור הלבנה ולא אור הלבנה באור החמה כך אנו מונים לא מנין החמה בלילה ולא מנין הלבנה ביום ולא ישיגו גבול איש את רעהו. מדור הלבנה בין ענן לערפל עשויין כמין שני קערות כפויות זו על גב זו והיא יוצא בין שניהם וכשהוא מולד לבנה אלו שני עננים הופכין את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר בלילה הראשון מדה אחת בלילה השניה מדה שניה וכן עד חציו של חדש עד שהוא מתגלה כלו. ומחציו של חדש אלו שני עננים והופכים את פניהם לרוח מזרחית פאת הלבנה שיצא מתחילה מתחיל ונכנס ומתכסה בין שניהם בלילה הראשון מדה אחת בלילה השנית מדה שנית עד סופו של חדש עד שמתכסה כלו. ומנין שהוא נתון בין שני עננים שנאמר (איוב לח ט) בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו. ומנין שהוא מתכסה כלו שנאמר (תהלים פא ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו ביום שמתכסה כולו: