פרי מגדים/פתיחה להלכות ברכות

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פרי מגדים פתיחה להלכות ברכות

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

הלכות ברכות

א

דע דכל הברכות כולן הם מדרבנן לבד ברכת המזון אחר פת מחמשת מיני דגן הוא ד"ת. וזה דעת הר"מ ז"ל (פרק שמיני מהלכות ברכות הלכה י"ב) כל הברכות אלו אם ספק, אין חוזר ומברך. ועיין כסף משנה שם. ובראש הפרק (ה"א) חשיב תמרי"ם ותאינים כו'. ובפרק שני הלכה י"ד כתב, ברכת המזון בספק חוזר ומברך, קודם פרק שלישי שם. וכן כתב בבית יוסף (קפ"ד) יע"ש. ואף ברכת המוציא דברי סופרים וכן כתב פרק רביעי ה"ב. ובטור (קס"ז) הביא נוסחא משמו: המוציא, ד"ת. ועיין כסף משנה שם. ובבית יוסף בקס"ז כתב דאם כן היה להקשות דידיה אדידיה בסימן ר"ט. ואיני יודע דברכות אלו הנזכרים בפרק ח' שם אין נזכר המוציא וכמו שכתבו בכסף משנה ובבית יוסף בר"ט.

והמתבאר להלכה: כל הברכות דברי סופרים חוץ ברכת המזון אפת מה' מינים דבר תורה, וברכה מעין שלש ספק אם דאורייתא או לאו. עיין מגן אברהם סימן קע"ב אות גימ"ל.

ונפקא מינה:

-בספק אם בירך דבכולם אין חוזר ובברכת המזון חוזר.

-שנית, דרבנן אין מפיק דאורייתא, עיין סימן קפ"ו סעיפים א"ב.

-שלישית, ברכות דרבנן בלא כוונה יצא, ובברכת המזון צריך כוונה לצאת כבסימן סמ"ך במגן אברהם גימ"ל מצוות דאורייתא צריך כוונה יע"ש בזה. וברכת התורה יש בו מחלוקת אי הוה דאורייתא עיין סימן מ"ז בזה. וזימון עיין מה שכתבתי אות ה'.

ב

קשיא לי למה כשספק אם בירך ברכת המזון חוזר ומברך בפה. יהרהר בלב ודיו. להר"מ ז"ל פ"א מהלכות ברכות ה"ז אף ברכת המזון דיעבד יצא, ואף להמחבר באונס עכ"פ עיין מגן אברהם (קפ"ה א') ופריי שם. ולהר"מ ברכה שאינה צריכה עובר לא תשא דאורייתא כמ"ש פ"א הלכה ט"ו ועיין מגן אברהם רט"ו אות וי"ו ופי"א מהל' ברכות הי"ו ובכסף משנה שם דטעם ספק ברכות לקולא משום לא תשא וברכת המזון ספק תורה לחומרא והא חומרא לא תשא וטוב יברך בהרהור וליכא לא תשא. גם יש תקנה יאכל עוד ויברך ברכת המזון.

וכי תימא מה יעשה ברכת המוציא. חדא, לדידיה ברכת המוציא דרבנן. ועוד, יברך, דהיסח דעת הוה. ונטילת ידים בעי גם כן בלא ברכה. עיין סימן קס"ד במגן אברהם וט"ז ה-ח. וכן ראוי לעשות, אם אפשר לו, שיאכל עוד*.

וכל זה כשאכל כדי שביעה אבל [אי] לאו הכי, הוה דרבנן ואין חוזר ומברך. עיין מגן אברהם סימן קפ"ד אות זיי"ן, וללבוש שם דכזית אסמכוה אקרא יש לומר אסמכתא רצו חז"ל להיות כדין תורה ממש (דאי לאו דהכי אתנו, ספק נמי אסור, עיין בשורש הא' במגילת אסתר). ובפתיחה כוללת כתבנו מזה:

ג

אשכחנא פתרי דאף ברכה דרבנן חוזר ומברך בספק, בב' פנים:

הפן הא', בספק קרא קריאת שמע חוזר וקורא בברכותיה עיין סימן ס"ז יש בו שיטות.

השני, ברכת המזון חוזר ומברך ברכה ד' הטוב והמטיב כמו שכתב המגן אברהם קפ"ד אות זיי"ן דלא לזלזולי בה יע"ש.

ואדוני אבי הרב ז"ל בספרו ברכת יוסף ואליהו רבה פרשת עקב כתב דע"כ ברכות אין מעכבות ונשים אע"ג דאין חייבות בברכת הארץ, באינך מחויבים ומשום הכי לא אמר (ברכות כ' ב') נפקא מינה לספק דצריך לומר כולם דלא לזלזולי, ואי דספק בברכת הארץ לחוד ובונה ירושלים אמרה, אין ספק, כמו התחיל בלמען ירבו, דסירכיה נקיט עכ"ל יע"ש.

ולדינא, מסתימת הפוסקים בסימן קפ"ו משמע דאי נשים דרבנן אף בהזן ובונה ירושלים דרבנן ואין מוציאות אף בזו. יע"ש ואי"ה יבואר:

ד

והוי יודע בספק ספיקא בברכה דרבנן מהלחם משנה פ"ד מהלכות ברכות ה"ו פרפרת לא פטר מעשה קדירה ולא אמרינן ספק ברכות לקולא דהוה כספק ספיקא יע"ש. ועיין מה שכתבתי בפריי ליו"ד ק"י בספק ספיקא לחומרא בדרבנן, שלכאורה במחלוקת שנויה בהא דמקוואות (פ"ב מ"ב) טמא שירד לטבול ספק טבל או לא טבל ואפילו טבל ספק יש כשיעור שי"מ אפילו כל הספיקות ביחד בדרבנן לקולא ועיין מה שכתב בסימן ק"ס במגן אברהם אות י"ג ובהלכות שאר אבות הטומאה פ"ט במשנה למלך יע"ש. וכ"ת ספק ברכות לקולא משום חומר לא תשא כנראה ממרוצת

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף