פרי חדש/דעות/ד

פרי חדש ‏ דעות ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואל ישהא נקביו אפי' רגע אחד. בפ' הבא על יבמתו אמר רב אחא בר יעקב שיתין סבי הוינן וכולהו איעקור מפרקיה דרב הונא לבד מאנא דקיימי בנפשאי החכמה תחיה את בעליה ובפרק הנודר מן המבושל גרסינן א"ל ההוא מינא לרבי יהודה פניך דומים או כמלוה ריביות או כמגדלי חזירים א"ל ביהודאי תרוייהו אסירן אלא כ"ד בית הכסא אית לי מן ביתא עד בית מדרשא וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד ועוד דבפרק בתרא דמכות גרסינן אמר רב אחאי המשהה את נקביו עובר משום בל תשקצו ואי בעי לפנות ולא מצי מאי תקנתיה כדגרסינן בסוף פ' המוציא יין תנו רבנן הנכנס לסעודת קבע יהלך י' פעמים של ד' אמות ואמרי לה ד' פעמים של עשר עשר אמות ונפנה ונכנס וישב במקום. הלכה ב ולא ירבה לשתות מים. בפ' כיצד מברכין איתא איפכא דהמקפה אכילתו במים אינו בא לידי חולי מעיים וכמה אמר רב חסדא קיתון לפת:

וצריך האדם ליזהר לאכול בבוקר אחר תפלה כדאמרינן בפ' החובל ובפ' המקבל השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה ותו גרסינן התם פ"ג חלאים תלויים במרה כמנין מחל"ה וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן ופי' רש"י דקיתון של מים היינו למי שאין לו יין ותו איתא התם די"ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצינה וכו':

ג

לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו. בסוף פ' מפנין חמשה דברים קרובים למיתה יותר מן החיים ואלו הן אכל ועמד שתה ועמד ישן ועמד הקיז ועמד שימש מיטתו ועמד והיינו דוקא לטייל וליגע אחר אכילה אבל עכ"פ צריך לילך ד' אמות אחר אכילה דגרסינן בהמקבל אמר שמואל כל מילי ידענא אסותייהו לבר מהני תלת מאן דאכיל אהינא מרירא אליבא רקניא ומאן דאסר מיתנא דכיתנא רטיבא אחרציה ומאן דאכיל נהמא ולא מסגי ארבעא גרמידי גרמידי:

ד

ויהיו בסוף הלילה. פי' לפי שהשינה בסוף הלילה הוא מועיל לגוף כדאמרינן בסוף פרק הרואה אמר שמואל שינה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא יציאה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא:

ה

לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו. בפ' היה קורא אמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קריאת שמע מיקרא הוא דלא ליקרי הא מיגנא שפיר דמי והא ר' יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד אמרי מיגנא כי מצלי שפיר דמי וכו' ופרקיד מיקרי בין על פניו בין על ערפו ואין לו היתר לישן אלא על צידו:

ומ"ש

בתחילת הלילה על צד שמאל. הטעם כתב בס' שבילי אמונה כדי שיהא הכבד שהוא בצד ימין על האצטומכא ויחום אותה בחמימותו וימהר עיכול המאכל.

ומ"ש

ולא יישן ביום.

הכי איתא בסוף פ' הישן שטוב שלא לישן ביום יותר משיתין נשמי וכ"כ בספר שבילי אמונה כי השינה ביום מזקת כי היא סיבה להוליד חלאים רעים בגוף.

ו

ומיני הקשואים. איתא בפ"ק דע"ז שצנון מחתך אוכל וחזרת מהפך מאכל קישות מרחיב מעיים וה"מ בקישות זוטרי אבל לרברבי קשין לגופו של אדם כחרבות וכתבו בתוספות דהא דאמרינן בפ' כיצד מערבין נראה צנון נראה סם חיים והא תניא נראה סם המות ל"ק כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים י"ל דמיירי הכא בעת שהוא סם חיים אי נמי דמיירי באמהות שהם לעולם חיים:

ז

לעולם יקדים אדם דבר הקל. הטעם שאם מאחר הקל הכבד מתעכב זמן הרבה להתעכל והקל מתעכל מיד ולפיכך יקדים דבר הקל כדי שיצא מיד מבטן העליון:

ח

ואוכל את החומץ. כמ"ש רז"ל שהחומץ יפה לשרב:

ומ"ש

ואוכל מעט מן החרדל.

גרסינן בפרק כיצד מברכין הרגיל בעדשים אחד לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו אבל כל יומא לא מאי טעמא משום דקשה לריח הפה הרגיל בחרדל אחד לשלשים יום מונע חלאים מתוך ביתו אבל כל יומא לא מאי טעמא משום דקשה לחולשא דלבא:

ומ"ש ומן החלתית. דוקא מעט לפי שהוא חם ביותר אבל לא יאכל הרבה ממנו דאמרינן בפ' אלו טריפות האי מאן דאכל תלתא תקלי חלתית אליבא רקניא משתלח משכיה:

ט

כגון דגים גדולים. משמע דדגים קטנים אינן מזיקים כלל והכי איתא בפרק כיצד מברכין הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעיים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרים ומרבין ומברין גופו של אדם:

גרסינן בסוף פרק קמא דמועד קטן דכוורא סמוך למסרחיה מעלי וכן למשתי עליה אבוה דהיינו מיא וכתבו בתוס' דבזמן הזה תופסים סכנה למיכל סמוך לסרחון וגם למשתי עליה אבוה ושמא נשתנו כמו הרפואות שבתלמוד שאינן טובות בזמן הזה או שמא נהרות דבבל מעלו לו טפי:

תו גרסינן בפרק כיצד מברכין דהרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב וה"מ טעמו אבל ריחו לא אימיה דרבי ירמיה (אפיק) [אפיא] ליה ריפתא ומדבקא ליה ומקלפא ליה פי' כדי שלא ירגיל בריח:

ומ"ש והפטריות. איתא בתוספתא דתרומות פטריות אסורין משום סכנת נפשות:

טז

וקודם שיישן ואחר שיישן. כן צ"ל. אי נמי וקודם שיישן וכשיעור דהיינו לכשיעור משנתו:

יט

והאלף מרוב התשמיש. אפשר שרצה לרמוז שאף האחד מאלף שמת בשאר חלאים הוא בצירוף התשמיש דהא והא גרמא ליה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.