פסקי תשובה/צד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
(הופנה מהדף פסקי תשובה/א/צד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פסקי תשובה TriangleArrow-Left.png צד

פסקי תשובה (פיעטרקאווסקי) - חלק א - סימן צד

סימן צד

נראה דיש למנוע בארץ ישראל להדליק נר חנוכה משמן של שביעית בין לפני הביעור בין לאחר זמן ביעור, קודם הביעור, למ"ד אסור להשתמש לאורה, הו"ל כעין ביטול מ"ע לאכלה, וגם למ"ד מותר להשתמש לאורה, לשיטת האומרים דמותר השמן שבנר חנוכה עושה לו מדורה, ה"ה כהא דבכורות (יב:):

וגם לאחר זמן הביעור, לדעת הרמב"ם דמצותו בשריפה אפשר דלא דמי לשמן שריפה דמדליקין בו, דהתם התורה התירה בפירוש הנאה בשעת ביעורו, וליכא למיחש לרוצה בקיומו בזמן השיעור הדלקת נר חנוכה, מה שאין כן בשביעית*) (שו"ת שערי דיעה ח"ב סי' ט'):



*) אולם בספר פתחי שערים מהג' מהר"י ז"ל מטשענסטחוב עמ"ס שבת (כא.) עמד ג"כ על דין זה, וכתב דתלוי אי נר חנוכה אסור להשתמש לאורה או מותר להשתמש לאורה יעי"ש. וע"ד פלפול אפשר לומר דאפילו למה דקיימא לן אלה"ל ג"כ מותר להדליק בשמן שביעית, לדעת בעל המאור דמצוה דרבנן להנות ניתנה, והרי שביעית ניתן להדלקה ג"כ והבן. וי"ל:


הגהת הגאון רבי מנחם זעמבא זצ"ל הי"ד

בדין נר חנוכה משמן שביעית – הנה רדב"ז בפאת השלחן (סימן ה' סעיף ט') כתב בפשיטות דאסור להדליק שמן שביעית על נר חנוכה דאסור להשתמש לאורה יעויין שם, וכוונתו דאף דניתן להדלקה, מכל מקום הוי בכלל לאכלה ולא להפסד כבכורות (יב:):

בהגה"ה כתב הה"ג המחבר שי' לדון לשיטת בעל המאור דבדרבנן מצוות ליהנות ניתנו הוי הדלקת נר חנוכה הנאה, וכן כתב במראה הפנים לירושלמי (סוף תרומות).

אולם יש לחלק דשם לאסור הנאת תרומה טמאה, שפיר גם הנאה כזו אסורה, דעכ"פ נהנה במקצתו, משא"כ כאן להתיר מצד הנאה זו, י"ל דעדיין מקרי מפסיד, כל שמחסר מה שאפשר ליהנות מגופו. וגם י"ל לפי הך דסוכה (מ:) דבעי הנאתו וביעורו שוה, י"ל דזה לא מקרי שוה, וגם בפשוטו הרי כאז"ל, א"כ אחרי ההדלקה דנעשתה מצותו אינו נהנה בהנאת המצוה, רק דמ"מ אסור מצד רגע הדלקה דאז קיום המצוה, ושוב בשמן שביעית הרי אסור מצד הדלקה בהמשך הזמן דאין זקוק לה ונעשית מצותה ומפסיד אז השמן.

אך לפי זה גם דברי מראה הפנים צריכים עיון דהרי מבואר בירושלמי (פ"ד דשבת ה"א) בת ישראל טובלת פתילה בשמן שריפה ומדלקת, ואמר הטעם שעת משלחת זאבים היתה ולא עמד בית דין וביטל ובפני משה שם דהיה שעת סכנה והתירו להטביל פתילה להדליק ונשר בהיתרו יעי"ש, ומבואר חידוש דין דרגע הדלקה בשמן שריפה הותר לזרים, אם כן ממה נפשך, אחר כך הרי נעשתה כבר מצותו, ולאו הנאה הוי, ורגע ההדלקה הרי הותרה, וי"ל הרבה לפי"ז ואכמ"ל:

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף