פני יהושע/שבת/ז/א

פני יהושע שבת ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגמ' והכרמלית אטו כולהו לאו כרמלית נינהו כי אתא רב דימי אר"י לא נצרכה אלא לקרן זוית כו'. ויש לדקדק אכתי אמאי קרי להאי כרמלית טפי מאינך דלעיל ים ובקעה ואסטוונית. ויש ליישב ע"פ מה שכתבו תוס' לעיל בשם הירושלמי דכרמלית היינו מלשון כרמל דכתיב בקרא שפירושו לא לח ולא יבש אלא בינוני והיינו שדומה קצת ללח ויבש א"כ לא שייך הך מילתא אלא לענין קרן זוית הסמוכה לר"ה דוקא דא"כ דמי קצת לר"ה כיון דזימנין דחקי ביה רבים ודומה קצת לרה"י כיון שהוא בקרן זוית הסמוכה לרה"י דא"כ הוא באמת של יחיד כמו שפירש"י משא"כ בים ובקעה לא דמי כלל לא לר"ה ולא לרה"י דהא לא שכיחי בי' רבים ולית להו מחיצות כנ"ל וק"ל:

שם מאי ותופסת עד עשרה אילימא דאיכא מחיצה יו"ד כו'. ופרש"י דהיינו לענין בקעה שמוקפת מחיצות והתוס' פירשו הראוי למחיצות יו"ד כו' ע"ש. ויש לתמוה מעיקרא מאי ס"ד לאוקמי מילתא דרב ששת במילתא דחיקא במאי דלא שייך בכל הנך כרמלית דקחשיב בברייתא כגון ים ובקעה ואיסטוונית וקרן זוית שהוא סתם כרמלית ובכל הנך לא שייך מחיצות ואמאי לא מוקי מילתא דר"ש בפשיטות לענין דאין אויר למעלה מעשרה בכרמלית כדמסיק ואטו בלאו מימרא דשמואל לרבי יהודא לא הוי ידע דאין כרמלית למעלה מיו"ד במכ"ש דר"ה דלא הוי למעלה מיו"ד דמה"ת נחמיר במילי דרבנן טפי מדאורייתא. ועוד דשמואל גופא אמאי איצטריך לאשמעינן הא מלתא כיון דמלתא דפשיטא היא והנראה לענ"ד בזה דמעיקרא הוי פשיטא ליה דהא דקיי"ל דאין ר"ה למעלה מיו"ד כדתנן הזורק למעלה מיו"ד כזורק באויר היינו לענין חיוב חטאת דוקא אבל לעולם איסורא מיהא איכא דכל למעלה מיו"ד אפילו בר"ה הוי כרמלית דאסור מדרבנן והכי מסתבר דנהי דלענין פחות מד' בר"ה דהוי מקום פטור מותר לכתחילה כדתניא בברייתא עומד אדם על האסקופה ולא החמירו חכמים היינו משום שהוא דבר מסויים ובין ד' לפחות מד' לא טעו אינשי כיון דמסיים מחיצתא משא"כ למעלה מיו"ד שהוא באויר ואינו מורגש ודאי מסברא הוי פשיטא ליה מעיקרא דיש להחמיר מדרבנן ומש"ה איצטריך לאתויי הך מימרא דשמואל דאיצטריך טובא לאשמעינן במאי דאמר ליה ר"י שיננא לא תהא רה"ר למעלה מיו"ד לאשמעינן הך מלתא גופא דלמעלה מיו"ד מותר לכתחלה כמו בפחות מד' והיינו מהאי טעמא גופא דא"א לומר דלמעלה מיו"ד אפי' בר"ה הוי כרמלית כיון דאין כרמלית למעלה מיו"ד וזה חידוש גדול דלא הוי ידעינן לה בלא מימרא דשמואל. ונראה דשמואל גופא דייק לה מהנך מתניתין וברייתות דפרק המוצא תפילין גבי הקולט מן הצינור ולענין נטילת המפתח מחלון דמשקלא וטריא דהתם איכא למשמע דלמעלה מיו"ד מותר לכתחילה כנ"ל ודו"ק:

בתוס' בד"ה אילימא דעד יו"ד כו' פירש"י כגון בקעה וקשיא לר"י דהא רה"י הוא כו' עכ"ל. ולכאורה לא ידענא מאי קשיא להו דמה בכך דהוי רה"י לענין דהזורק לתוכו חייב מ"מ כיון דהוי כרמלית לענין דאסור לטלטל בו א"כ שפיר אמרינן דאי איכא מחיצה יו"ד הוא דהוי כרמלית ואסור לטלטל בו ואי לא שאין גבוה יו"ד לא הוי כרמלית אלא מקום פטור כדמסיים ואי לא לא הוי כרמלית והך סברא לא קשיא להו להתוספות ולא מידי ואי לאו מימרא דרב גידל הוי אתי ליה שפיר דעיקר תקנת חכמים לענין איסור טילטול היינו דוקא במחיצה יו"ד ומש"ה מקשה ליה שפיר מרב גידל דאיפכא שמעינן לה ומה שהקשו עוד מים ובקעה דלית להו מחיצות נמי לק"מ למאי דפרישית דמעיקרא הוי ס"ד דאי אפשר לאוקמי מימרא דרב ששת לענין אויר למעלה מיו"ד וא"כ ע"כ דר"ש לא איירי אלא בבקעה דאית לה מחיצות דוקא דקס"ד דכל מחיצה למעלה מיו"ד לא הוי כרמלית אלא מקום פטור כמו בפחות מד' כנ"ל ועדיין צ"ע:

בפרש"י בד"ה עד יו"ד הוי כרמלית כו' ואי בדקאי בכרמלית נמצא חומר בכרמלית כו' עד סוף הדיבור. ונראה דלאו לענין דינא פשיטא ליה לרש"י דאין להחמיר בכרמלית דהא ודאי אשכחן אמוראי טובא בפ"ק דעירובין ובפרק חלון דסברי לקושטא דמלתא דלענין פחות מד' מחמרינן בכרמלית טפי מר"ה אי משום דחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה או משום דמצא מין את מינו וניעור ור"י גופא ס"ל הכי אלא דעיקר כוונת רש"י לענין פירושא דשמעתא דע"כ הא דמסקינן דמימרא דר"ש היינו דעד יו"ד הוא דהוי כרמלית ע"כ היינו לענין אוירא דא"א לפרש דהא דמסקינן דעד יו"ד הוא דהוי כרמלית איירי לענין דבר מסויים דהא לא משכחת לה אלא דקאי בכרמלית וא"כ להך מלתא אפילו את"ל דאסור בכרמלית טפי מרה"ר מ"מ לא שייך בכה"ג לישנא דגמרא דאמר ואקילו ביה רבנן דהא ודאי מחמרינן אע"כ דפירושא דשמעתין איירי לענין אוירא ובכה"ג קולי משכחת לה חומרי לא משכחת לה כנ"ל נכון וברור. ולפ"ז בחנם תפסו הר"ן ז"ל ושאר מפרשים על פירש"י בזה כיון דרש"י גופא לאו לענין דינא פירש כן אלא לענין פירוש דשמעתא דוודאי איירי באוירא מדנקט לישנא והקילו. אבל לענין דינא בדבר מסויים ודאי תליא בפלוגתא דאמוראי ורש"י גופא מודה דלענין הלכה החמירו בכה"ג טפי בכרמלית מבר"ה ודוק היטב:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.