פני יהושע/פסחים/נט/א

פני יהושע פסחים נט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגמרא יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים כו' וכתבו התוס' דאע"ג דתמיד תדיר אפ"ה איצטריך האי טעמא דיאוחר דה"א דהפסח יקדים משום עליה השלם כו' עכ"ל. ונראה שלא הוצרכו לכך אלא לפי סברת המקשה דקאמר אי הכי קטורת נמי נקדמה לפסח משמע דבלא האי טעמא דיאותר אית ליה שפיר דפסח קודם וכן להך ברייתא דתניא כי קושיין דפסח מאוחר לכולן משום יאוחר דבר ולא משום דתדיר קודם והיינו ע"כ משום דאל"כ ה"א דפסח קודם משום עליה השלם משא"כ להך ברייתא קמייתא דקתני יאוחר דבר אין צורך לסברת התוס' דבלא"ה איצטריך למיכתב דיאוחר דבר לאשמעינן דלענין פסח לא מהני הך טעמא דתדיר ושאינו תדיר דמינה שמעינן דקטרת ונרות קודמין לפסח אלא אע"ג דהנך תדירי אפ"ה פסח עדיף ואפשר דהיינו משום דאית ביה כרת וא"כ מהאי טעמא גופא ה"א דקודם אפילו לתמיד מש"ה איצטריך למיכתב יאוחר דבר והשתא לפ"ז א"ש טובא הא דמייתי הכא בהך ברייתא האי טעמא דיאוחר לבסוף דמעיקרא ה"ל לאתויי כיון דלא קאי אלא אהך בבא דתמיד קודם לפסח אבל למאי דפרישית א"ש דאכולהו קאי שמהאי דיאוחר גופא שמעינן ע"כ דפסח קודם לקטורת ונרות אע"ג דהני תדירי מדאיצטריך למיכתב יאוחר דבר ואפ"ה מקשה הש"ס שפיר א"ה קטורת ונרות נמי נקדמו לפסח אפי' בלא האי טעמא דתדיר אלא משום דיאוחר גופא דמ"ש קטורת ונרות מתמיד וע"ז משני הש"ס שפיר שאני התם דכתיב אותו מיהו אי לאו דאיצטריך למיכתב יאוחר דבר ה"א דהאי אותו בא למעוטי עבודות שבפנים כמו שאבאר בסמוך בשם הרב המגיד בכוונת הרמב"ם ז"ל משא"כ השתא דאיצטריך למיכתב יאוחר דבר כדי לסתור הכלל דתדיר ושאינו תדיר לגבי פסח א"כ ע"כ ממילא שמעינן דאתי למעט קטורת ונרות דהוי נמי בכלל מיעוטא דאותו משא"כ בתמיד. ומה שהכריחני לוה היינו משום דמ"ש התוס' דהאי יאוחר דבר איצטריך דלא נימא שהפסח יקדים משום עליה השלם לענ"ד צ"ע טובא דלכאורה נראה מוכרח דעשה דעליה השלם לא קאי אלא אהנך קרבנות דכתיבי בהאי עניינא דת"כ כגון קרבנות חובה ונדבה בין דיחיד בין דציבור כהן ומשיח ונשיא דהנך מצוים ותדירין דהא איצטיריך קרא שלא יקדים אפילו לתמיד של שחר מהאי טעמא ומש"ה ה"א נמי שאין להם זמן קבוע כלל אפילו לאחר תמיד של בין הערבים מש"ה כתיב עליה השלם משא"כ בפסח דלא דמי כלל לכל הנך קרבנות דלא כתיבא בהאי עניינא כלל אלא לפני הדיבור ועיקר זמנו אינו אלא בערב א"כ אין סברא לומר דקאי עליה האי עשה דעליה השלם ואם יש סברא לומר דקאי עליה האי עשה דעליה השלם א"כ אכתי מאי מהני האי דיאוחר דבר לדחות עשה דהשלמה הא שפיר מצינן לקיים שניהם דיאוחר דבר היינו לענין שחיטה לשוחטו אחר התמיד ולעיכובא כדמשמע לקמן ס"פ אלו דברים וכמו שאבאר שם אי"ה אבל לענין הקטרה לעולם דפסח קודם כדי לקיים עשה דעליה השלם דאהקטרה קאי או שנאמר דתחילת מצות פסח היינו קודם תמיד משום דעליה השלם ומאי דיאוחר דבר היינו לענין דכשר אפי' לאחר תמיד אבל למאי דפרישית א"ש ועיין באריכות בספר משנה למלך בריש הלכות תמידין ודוק היטב:

שם ותניא כי קושיין תמיד קודם לקטורת כו' ונרות קודמות לפסח וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות קרבן פסח וכתב הרב המגיד ז"ל דמה שפוסק כהברייתא בתרייתא ולא כקמייתא היינו משום דהכי מסתבר טפי וכוונתו מבואר דהאי מסתבר שכתב היינו משום דהדרינא לכללן דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם אלא דלפ"ז ממילא משמע דהאי דתני בהך ברייתא דנרות קודמות לפסח לאו דווקא דהא קטורת ונרות זמנן לאחר הקטרת איברים וא"כ אחר קטורת ונירות היו מקריבין מנחת התמיד ומנחת חביתין של כהן גדול ונסכים שכולן עיקר מצותן ביום דאפילו שירה שאומרים על הנסכים בעינן ביום דאיתקוש לשירות וא"כ לפ"ז לכאורה לא מסתבר האי טעמא דנראה דוחק גדול לומר דבשעה אחת שהיה בין שחיטת התמיד לשחיטת הפסח היו שוחטין וזורקין ומפשיטין ומדיחין ומקטירין האיברים וקטורת ונירות והמנחה והחביתין והנסכים ובשאר כל ימות השנה משמע שהיה צריך זמן גדול לכל אלו העבודות דאפילו הקטורת כתבו התוס' בר"פ תפילת השחר עוזמנה בפלג המנחה ע"ש ובחידושינו וא"כ לפ"ז משמע דמתני' דקתני בערבי פסחים נשחט בז' ומחצה וקרב בח' ומחצה ובע"פ שבע"ש בו' ומחצה וקרב בז' ומחצה והפסח אחריו משמע דהיינו דלא כהך ברייתא בתרייתא דהכא דתניא כי קושיין אלא כהך ברייתא קמייתא דפסח קודם לקטורת וצ"ע ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל בזה ודו"ק:

שם ת"ר אין לך דבר כו' שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטורת ונרות ופסח כו'. ולכאורה נראה דדוקא פסח מתעכב אחר תמיד של בין הערבים אבל חגיגה הבאה עם הפסח לא מיבעיא למ"ד דחגיגה זו מדרבנן א"כ לשיטת התוס' דשמעתין דמשמע דעליה השלם הוי קאי נמי אפסח גופא אי לאו משום דכתיב יאוחר דבר א"כ פשיטא דבשביל חגיגה זו שהיא מדרבנן לא דחינן עשה דהשלמה אלא אפי' למ"ד דחגיגת י"ד דאוריית' וכדמשמע מלשון הרמב"ם בפ"י מהלכות ק"פ הלכה י"ב אפ"ה נראה דהאי יאוחר דבר שנאמר בערב ובין הערבים לא קאי אלא על פסח גופא משא"כ בחגיגה דלמ"ד דאורייתא הינו מדכתיב וזבחת צאן ובקר בפ' ראה והתם לא כתיב בין הערבים אלא בערב בלבד ובשמעתין משמע דהאי יאוחר היינו משום דכתיבי תרתי (ולע"ד הך מילתא גופא צ"ע דהא בחביתין לא כתיב אלא בערב ואפ"ה היו מקריבין אותה הרבה לאחר התמיד כדאי' ביומא( מיהו לשון המשנה דאימתי מביא חגיגה עמו ומ"ש רש"י לשם ומל' הרמב"ם ז"ל משמע דחגיגה ופסח היו קריבין רצופין ותכופין וראיתי שבספר משנה למלך פ"ו מהלכות כלי מקדש הרגיש ג"כ בזה הספק והניחו בצ"ע ע"ש ומה שיש לדקדק עוד אבאר לקמן בפרק אלו דברים אי"ה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.