פני יהושע/סוכה/יח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


פני יהושע TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png יח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אביי אמר כשירה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ופרש"י מכל צד עכ"ל. ולכאורה למאי דמסקינן דעיקר פלוגתייהו דאביי ורבא היינו משום דמחיצות פי תקרה לאו לסוכה הוא דעבידי אלא לתקרת אכסדרה א"כ שפיר מצינן לאוקמי פלוגתייהו אפי' בסוכה שיש לה ב' דפנות גמורות ובשלישית אין לה כ"א פי תקרה לאביי כשרה ולרבא פסולה אלא כיון דלסברת המקשה בסמוך דקס"ד דבפלוגתא דרב ושמואל פליגי למאי דלא נחית להך סברא דפי תקרה לאו לסוכה עבידי א"כ ע"כ הוצרך לפרש דלאביי אמרינן פי תקרה אפילו לכל ארבע מחיצות והכי משמע נמי מדאמר רבא לאביי לדידך כו' אפי' הפחית דופן אמצעי וע"כ היינו משום דפשיטא ליה לרבא דסתמא דלישנא דסיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין בכל ענין איירי וממילא נמי דאיירי באין לה שום מחיצה אחרת כלל לכך הוצרך רש"י לפרש כל הסוגיא לפי שיטתו ולפי גירסתו בהאי דאכסדרה ובקעה בפ' כל הגגות ודו"ק:

בתוס' בד"ה סיכך ע"ג אכסדרה כו' במשנתינו פירש בקונטרס כו' הא דאיצטריך לאשמעינן שיש לה פצימין דכשירה ע"י לבוד משום דלאידך לישנא קא פסיל רבא לפי שהפצימין לחלל אכסדרה נעשה ולא לאויר החיצון עכ"ל. נראה דהכוונה בזה דאע"ג דלענין לבוד שהוא הל"מ מודה רבא דאע"ג דהפצימין לאו לסוכה עבידי אלא לאכסדרה אפ"ה אמרי' לבוד מ"מ לענין פי תקרה דהוי נמי הל"מ סובר רבא דלא אמרינן לבוד והיינו כמ"ש רש"י להדיא לקמן במסקנא בד"ה כי פליגי דטעמא רבה איכא לחלק בין לבוד לפי תקרה דכל פחות משלשה מחיצה סתומה עכ"ל וממילא נמי דאפילו למאי דס"ד מעיקרא דפליגי אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל אי אמרינן פי תקרה בד' צדדים או בג' דוקא לפי שיטת רש"י יש לפרש נמי בכה"ג גופא דמש"ה נקיט יש לה פצימין כשרה דאע"ג דלענין לבוד מודה רבא דאמרינן אפילו בד' צדדים אפ"ה לענין פי תקרה קסבר רבא דלא אמרינן פי תקרה אלא בג' והיינו מה"ט גופא דכל פחות מג' ע"י לבוד מחיצה סתומה היא:

מיהו נראה לי דהא דמפלגינן לרבא וכן לרב ושמואל לענין פי תקרה בין ג' מחיצות לד' היינו מדרבנן דמדאורייתא לא שייך לחלק דכיון דפי תקרה הל"מ היא מתורת גוד אחית כמ"ש רש"י להדיא לקמן בד"ה כי פליגי א"כ אין לחלק אע"כ דאינו אלא מדרבנן ואע"ג דלענין סוכה סגיא בשלשה מחיצות אפ"ה החמירו חכמים שלא תהא פרוצה מכל צד אלא שיהא מחיצה אחת גמורה שלימה עכ"פ והכי משמע נמי מדמהדר ליה אביי לרבא מודינא לך בהאי דהוי כמבוי המפולש משמע דאינה אלא פסולא דרבנן וכמו שאבאר כן נ"ל בשיטת רש"י. ובזה נתיישב מה שהקשו התוספות על פירש"י בסמוך בד"ה אכסדרה בבקעה ודו"ק:

בא"ד משמע מתוך פירושו שרוצה לפסול יותר לפי שאויר החצר מקיף כו' וסברא משונה היא עכ"ל. התוספות סתמו דבריהם ולא כתבו למה היא סברא משונה דלכאורה סברא מעליותא היא דדמיא למבוי מפולש שעשויה לקפנדריא ולבקיעת רבים עכ"ל. וא"כ כשמחיצות אכסדרה מקיפות מכל צד תו לא שייך בה בקיעת רבים כמו בנפחת דופן אמצעי אלא דאפשר לפרש דבריהם דמ"ש דסברא משונה היא היינו לגבי אכסדרה בבקעה בפלוגתא דרב ושמואל בסמוך דמדמה לה הש"ס לפלוגתא דאביי ורבא והתם באכסדרה בבקעה ודאי שייך בה בקיעת רבים יותר מחצר ואפ"ה אמרינן פי תקרה לאביי אפילו בד' צדדים כן נראה לי בכוונתן אלא דמסתימת לשונם לא משמע כן ולמאי דפרישית בסמוך בלא"ה לא קשה מידי על פירש"י מהאי דאכסדרה בבקעה ודו"ק:

בא"ד לכך נראה כי מעיקרא פליגי כו' דאורחא דמילתא למעבד צניעות כו' עכ"ל. עיין מהרש"ל ומהרש"א שהאריכו בכוונת התוספות בזה אם רוצים לפרש שהסוכה היא בתוך אכסדרה עצמה כמו שפירש"י בפ' כל גגות (בהא דאמר ליה רבא לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור דאתמר סיכך ע"ג אכסדרה דמשמע ליה למהרש"ל דמפרש לה רש"י שהסוכה היא בתוך אכסדרה עצמה) או שהתוספות ג"כ מפרשין להאי דהכא כפירש"י שהסוכה היא בחצר סמוך לאכסדרה וכמו שכתב מהרש"א ז"ל והרוצה לעמוד על דבריהם יעיין בלשון הרא"ש ז"ל בשמעתין ובפרק כל גגות שהביא לשון הרב אלפס:

מיהו מלשון הר"ן בשמעתין משמע דהרב אלפס לא נחית כלל לפרש מעיקרא דלא נימא דאיירי בענין שהסוכה היא בתוך אכסדרה ממש אלא שמפרש מילתא דהרי"ף בענין אחר ע"ש ובסמוך אבאר עוד דהרב אלפס גופא אפשר לפרש דבריו דלאביי אמרי' פי תקרה מכל צד כמו שפירש"י ואין להאריך כאן יותר כיון דאליבא דרבא דהלכתא כוותיה לא נפקא מיניה לפי המסקנא כמו שאבאר:

בפירש"י בד"ה לדידך דאמרת כו' ומסוכך בנסרים עבים שאין רחבים ד' כו' עכ"ל. נראה שהוכרח לפרש כן משום דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא כשיש בפי התקרה רוחב טפח ומש"ה לא מצינן לאוקמי בסתם סוכה המסוככת בקנים דקין שאין בהם רוחב טפח ומש"ה מפרש לה בנסרים שדרכן להיות רוחב טפח בעוביין וא"כ ע"כ איירי בנסרים שאין בהם רחבן ד' דאי רחבן ארבעה פסולין משום גזירת תקרה כן נראה לי בכוונת רש"י והיינו משום דאזיל לשיטתיה בפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ו) דפי תקרה שיעורו בטפח כמו בקורה משא"כ לשיטת התוס' דהתם דלפי תקרה בעינן ד' טפחים א"כ תו לא מצינן לפרש כפירש"י דהא אין מסככין בנסרים שרחבן ד' אפילו הופכן על צדיהן כדמסקי' לעיל דף י"ד ע"ב דנעשו כשפודין של מתכת וא"כ ע"כ אין בפי תקרה של הסכך רוחב ד' ולשיטת התוספות דהתם צריך לפרש דהאי פי תקרה דהכא לאו מחמת הסכך דנסרים אלא כפירוש התוספות כאן דפי תקרה דהכא היא ג"כ מחמת תקרת אכסדרה שדרכן לעשות פי תקרה בעוביין ד' כנ"ל ודו"ק:

בגמרא לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי כו' כבר כתבתי לעיל בסוגיא דהמשלשל דפנות דהא דבעי לאוקמי הכא מילתא דאביי כרב ולא מוקי לה אפילו כשמואל ולחלק בין שבת דאיסור סקילה למצות עשה כדמפלגינן התם במחיצה תלויה היינו משום דאכסדרה בבקעה אי אפשר לבוא לידי איסור סקילה כיון שהבקעה הוא כרמלית וכה"ג כתבו התוספות בסמוך:

אלא דלפמ"ש בסמוך בלאו הכי א"ש כיון דבלישנא דאביי ורבא דמפרשי' טעמייהו אי אמרי' פי תקרה או לא אמרי' משמע דבכל פי תקרה דעלמא פליגי ל"ש בשבת ול"ש בסוכה והכי משמע נמי להדיא מדמהדר ליה אביי לרבא בהאי מודינא לך דנעשה כמבוי המפולש מדנקיט לשון מבוי דלא שייך כלל בסוכה אלמא שרוצה לדמות סוכה לשבת א"כ שפיר קאמר לימא בפלוגתא דרב ושמואל פליגי כנ"ל:

בתוס' בד"ה אכסדרה בבקעה כו' וקשיא דהא מוקמינן הכא אביי כרב כו'. כבר כתבתי בסמוך בלשון התוס' בדיבור הקודם דיש ליישב שיטת רש"י בזה דהא דקאמר אביי דנעשה כמבוי המפולש היינו משום דסוכה שבחצר עשוי לבקיעת רבים וכיון דהחצר זימנין עומד בר"ה א"כ אתי למיטעי במבוי המפולש בר"ה משא"כ בבקעה לא שייך בקיעת רבי' אבל רבא אפשר דלא נחית להך סברא מדקאמר לדידך כנ"ל ודו"ק:

בא"ד ועוד פליגי ר"י ורבנן בסוף כל גגות גבי שתי מחיצות בר"ה כו' עכ"ל. נראה דכוונתן אמשנה דאי מסוגיא דחצר וביתו שנפרצו לר"ה ששנוי ג"כ ס"פ כל גגות האי סוגיא מסייע טובא טפי לגירסת ופרש"י דהא מקשה הש"ס בפשיטות התם מ"ש מרוח אחת אמרינן פי תקרה משני רוחות נמי וזה מבואר להדיא כפירש"י ודלא כפי' התוס' כאן וע"ש בתוספות ובל' הרא"ש שהאריך ונדחק לפרש הסוגיא דהתם ע"פ שיטת התוס' ובעיקר קושית התוס' שהקשו התו' כאן על פירש"י מהאי דעלייה וגשרים המפולשין ג"כ יש ליישב עפמ"ש בסמוך דשאני התם דלרבנן לא אמרינן פי תקרה אפי' משני צדדים כיון דשייך בהו איסור סקילה למאי דסברי רבנן דשתי מחיצות לאו דאורייתא ואתי למישרי אפי' בלא פי תקרה כנ"ל ליישב שיטת רש"י ודו"ק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.