פני יהושע/בבא קמא/עז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


פני יהושע TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png עז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תוס' בד"ה פרה מטמא וכו' תימא דמדקאמר וכו' ומיהו שעיר המשתלח קשה לר"י שיטמא מחיים עכ"ל. ואף על גב דלר"מ אה"נ דמטמא מחיים כדאיתא פרק טבול יום הביאו התוספות בסמוך מ"מ ליכא למימר דלר"ש נמי מטמא שהרי כתבו התוספות לקמן דבתוס' משמע דמלתא דר"ש קאי אפלוגתא דר"מ וחכמים א"כ משמע דפליג והא דנקט ר"ש בסיפא פרים ושעירים הנשרפים אינן מטמאין ולא נקט שעיר המשתלח היינו לרבותא דאף ע"ג דחכמים מטמאין איהו מטהר ומכ"ש שעיר המשתלח דאפילו חכמים מודים מפני שהוא חי וק"ל:

בא"ד וי"ל דכל העומד וכו' אף על גב דהוי מהני על האוכל כגון נותר ופרה ליחשוב כעפרא וכו' עכ"ל. פי' נהי דלאפוקי מטומאה אמרינן כל העומד בכל ענין אבל להכניסו לטומאה ע"י כל העומד לא אמרינן אלא באוכל האסור שיהיה כמותר אבל לא לשוויא אוכלא כשעכשיו אינו אוכל. ולענ"ד דמשם גופא ראיה דמקשה התם פרה אמאי מטמא ונימא כל העומד לשרוף כשרוף דמיא ומאי קושיא ואימא לאידך גיסא כל העומד לפדות כפדוי דמי כדאמרינן הכא וא"כ לא הוי עפרא א"ו דכל העומד לפדות גופא לא אמרינן אלא שיהיה האסור כמותר אבל לא לשוויא אוכל כיון דעכשיו אינו אוכל דסתמא לשריפה קאי ודו"ק:

בא"ד מידי דהוי אבן פקועה כו'. פי' דמעיקרא קס"ד דהא דבעלי חיים אינן מטמאין היינו משום שאינו יכול להאכילן לאחרים לכך מקשו דבשעיר נימא כל העומד לדחות למאן דשרי בהנאה אחר הדחיה. וע"ז תירצו דלאו מהאי טעמא הוא אלא דלאו אוכל הוא לגמרי שאין דרך בני אדם לאכול דבר חי וע"ז הביאו ראיה מבן פקועה וק"ל:

בד"ה פרה מטמא וכו' ותימא אי פליג ר"מ אכל הני עכ"ל. פי' דר"מ מטמא בשעיר המשתלח וע"כ היינו משום שסופו לטמא טומאה חמורה ומכל הני ראיות משמע דסופו לטמא אינו מועיל לעשות שאינו אוכל כאוכל ולולי תמיהתם היה אפשר לומר דטעמא דרבי מאיר בשעיר המשתלח משום דכל העומד לדחות כדחוי דמי כקושית ר"י דלעיל וס"ל דאפילו לשויא שאינו אוכל כאוכל מהני כל העומד ובבן פקועה ודגים גופייהו ס"ל כמאן דמטמא ודו"ק:

בא"ד וקשה דמאי נ"מ במה שמצטרף לפחות מכביצה עכ"ל. פירוש דמאי נ"מ במה שהפרה מקבלת טומאת אוכלים ממקום אחר כיון דסוף סוף הבצק עצמה נוגעת בטומאת נבילה ומקבלת טומאה בכל שהוא וכי הדרא הבצק ומצטרפא בהדי פחות מכביצה מן הפרה שטמאה ג"כ טומאת אוכלים מצד עצמה אף אם לא תקבל טומאת אוכלים מחמת הנגיעה אלא כיון שסופו לטמא טומאה חמורה מ"מ כיון שכל א' בפני עצמו טמא אלא שאין בכל א' כשיעור לטמא אחרים הנוגע בהם א"כ מצטרפין שניהם יחד לכשיעור לטמא אחרים דהא קיי"ל כל שטומאתן ושיעורן שוה מצטרפין לטמא אחרים והני נמי טומאתן ושיעורן שוה שכל אחד מטמא טומאת אוכלין בכביצה כן נ"ל הפי:

בא"ד ואי לענין קבלת טומאה דאורייתא וכו'. פי' לפי מה שחזר בו רש"י דכל שהוא אינו מקבל טומאה מן התורה:

בא"ד וא"ת דאי לאפסולי היא עצמה גם האפר יהיה נפסל עכ"ל. פירוש וא"כ קשה מאי איריא שנפסלת ע"י טומאה משום שהיתה לה שעת הכושר דהא האפר עצמו נמי מקבל טומאה ונפסל ע"י כך כדאיתא בפרק חומר בקודש ואע"ג דבאפר ודאי לא שייך האי טעמא דלא מצינו שום אפר דמקבל טומאה אע"כ דמעלה עשו בפרה כיון שבא' לטהר וא"כ ה"ט גופא תיסגי לענין הפרה גופא אף בלא שעת הכושר כנ"ל פירוש התוס' וא"ל דהא דאפר מקבל טומאה אע"ג דעפרא בעלמא הוא היינו משום דחיבת הקודש מכשרתו אבל בפרה גופא לא מהני חיבת הקודש כמ"ש התוספות לעיל דלא מהני לעשותו אוכל שיכול להאכילו לאחרים ובאפר פרה אע"ג דאסור בהנאה לא שייך למעטו מכל האוכל אשר יאכל כיון דלאו אוכל הוא ויש לי ראיה על זה ואין להאריך. אלא דנראה דבאפר גמור לא שייך תו חיבת הקודש דחיבת הקודש היינו דוקא כעין מידי דהקרב' ובפרה גופא דהקשו לעיל משום חיבת הקדש משום דשייך בה הזאה ושאר עבודות כמ"ש התוספות לעיל משא"כ באפר כן נ"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.