פני יהושע/בבא קמא/סה/א

פני יהושע בבא קמא סה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגמרא אחייה לקרן כעין שגנב. לפי פשוטו יש לפרש דהא דתשלומי כפל ד' וה' משלם כשעת העמדה בדין לא צריך קרא דמילתא דפשיטא היא שהרי אין החיוב שלהם חל אלא משעת העמדה בדין ואילך ומקמי הכי אי מודה מיפטר ועיקר קרא לא איצטריך אלא על מאי דקאמר קרן כעין שגנב ומוקמינן לקרא בדדמי דהיינו על הקרן בלחוד אבל ל' התוספות לא משמע כן אחר זה מצאתי בל' הרא"ש כדברי ע"ש אלא במה שכתב דבטביחה ומכירה משלם כשעת הטביחה יש לתמוה דהא להאי טעמא דאי מודה מיפטר אין לנו לחייבו אלא כשעת העמדה בדין ובישיבה הארכתי:

בתוספות בד"ה גופא כו' במסקנא דמילתא כו' וא"ת ומאי קמ"ל מתני' היא כו' עכ"ל. ויש לדקדק דהא למסקנא דמילתא דעיקר מילתא דרב מיתוקמא כגון דבשעת הגניבה שוויא ד' ולבסוף שוויא זוזא וא"כ שפיר איצטריך מילתא דרב כגון שבשעה שאיבדה מן העולם נמי היתה שוויא זוזא וקמ"ל דאפ"ה משלם ד' כעין שגנב ממש והא מילתא ודאי לא שמעינן ממתניתין דכל הגזלנים דהא ע"כ שעת הגזילה דהתם היינו נמי שעה שמאבדה מן העולם כדמסיק רבה להדיא בפרק המפקיד תברה או שתיה משלם ד' דההיא שעתא גזלה ותנן כל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה וא"כ משמע לכאורה מלשון המשנה להיפך דהיכא דהוזלה בשעה דתברה משלם כשעת הזול קמ"ל רב כעין שגנב ויש ליישב דאפשר מש"ה הציעו התוספות תחילה דלמסקנא איירי לענין יוקרא וזולא וכל המעיין בצדק ישפוט שדברי מותר הם דממ"נ אף למאי דס"ד עכשיו דאפי' לענין כחושה והשביחה אמר רב נמי הוי מקשה שפיר מתניתין היא לכך נראה דעיקר כוונת התוספות על לשון הש"ס דקאמר כי קאמר רב לענין יוקרא וזולא משמע דלענין יוקרא נמי משמע שפיר מילתא דרב והיינו אם נאמר דעיקר מילתא דרב דאמר כעין שגנב לא אתי אלא לאפוקי משעת העמדה בדין דנקט בסיפא אבל אם נאמר דרב אתי לאפוקי משעה שמאבדה מן העולם תקשה דהא לענין יוקרא משלם כשעת אבידה מן העולם מיהו לפר"ת לקמן דביוקרא אפילו ד' וה' משלם כעין שגנב ממילא משמע דרב לא איירי אלא לענין זולא אלא דממ"נ סתמא דלישנא דכעין שגנב משמע שעת גניבה ממש ולאפוקי משעת העמדה בדין דנקט בסיפא וק"ל ועמ"ש בסמוך בלשון הגמרא בזה:

בא"ד וא"ת ומאי קמ"ל מתני' היא כו' עכ"ל. לא משמע להו כלל מסברא לומר דאשמועינן לענין גנב דסד"א כיון דמשלם כפל אין לחייבו יותר אלא דאכתי קשיא לי טובא בדבריהם דהא ע"כ הא דכל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה לאו הלכה פסוקה היא דהא ר"ע פליג ס"פ המפקיד וסובר דלענין יוקרא וזולא משלם הקרן כשעת העמדה בדין וכן פסקו שמואל ור' יוחנן וכמ"ש שם התוספו' גופייהו להדיא וע"ש במהרש"א ובחידושינו:

בא"ד ומשמע ליה דוקא לקרן ולא תשלומי כפל ד' וה' עכ"ל. משום דל' הגניבה משמע מה שגנב והיינו הקרן וברא"ש הוא בענין אחר ע"ש:

בא"ד וא"ת בהגוזל קמא כו' כיון דלענין יוקרא וזולא איירי עכ"ל. לכאורה קושיא זו אינו ענין לכאן ויש ליישב דבל"ז היה אפשר לומר דהא דלא מייתי ראיה ממתניתין דכל הגזלנים משום דבמתניתין לא איירי בהדיא ביוקרא וזולא אלא סוגיא דתלמודא מפרש מסברא שאין לחלק וא"כ ניחא ליה לאתויי ממתניתין בהדיא אבל לדבריהם הקודמים דעיקר קרא דחיים וגניבה אתא למעט כפל ד' וה' משעת הגניבה ואי לאו קרא ה"א דאפילו בכה"ג שאין עיקר החיוב אלא מהעמדה בדין אפ"ה משלם כשעת הגניבה והיינו ע"כ משום דסברא אלימתא היא דלעולם בתר שעת הגזילה אזלינן לכל מילי וא"כ מקשה שפיר אמאי לא מייתי ממתניתין דהתם כיון שהסברא פשוטה כ"כ דלכל מילי איירי וק"ל:

בא"ד אבל גבי אגודה דאם איתא בעין לא הוי בת השבה כו' עכ"ל. דבריהם אינן מובנים לי דהא עיקר מילתא דרבא התם משמע דאיירי אפי' היא בעין וכן פי' רש"י וכן התוספות בעצמם ונראה דלאו לקושטא דמילתא כ"כ אלא דאי לא הוי מייתי ראיה מחמץ בפסח הוי ס"ד הכי דהא האי מלתא לא שמעינן מכל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה כיון שאף אם מחזירה בעין לאו השבה מיקרי שאינו שוה פרוטה ועי"ל דמ"ש דלאו בת השבה היא היינו שאין הדיינים נזקקין לפחות משוה פרוטה:

בגמרא לימא פליגא דרב אדרבה כו'. וקשה דלמא האי כעין שגנב שאמר רב היינו לאפוקי משעת העמדה בדין ולעולם היכא שנתייקרה בין גניבה לשעת איבודה מן העולם בידים משלם כשעה שמאבדה מן העולם דהאי שעתא מיקרי שפיר נמי כשעת גניבה דהא רבה גופא מפרש הכי לישנא דמשלמין כשעת הגזילה בפרק המפקיד ויש ליישב דודאי ל' כשעת הגזילה משמע שפיר על שעה שמאבדה מן העולם כיון דשולח יד מקרי גזלן אבל ל' כעין שגנב לא משמע אלא שעת הגניבה ממש וזה מוכרח מל' הברייתא דלעיל בכחושה והשמינה דנקט משלם כעין שגנב והתם עיקרא דמילתא לא אתא אלא לאפוקי משעה שאבדה מן העולם והיינו הטביחה דמטביחה ואילך עד שעת העמדה בדין לא שייך בה כחושה ושמנה וא"כ מוכח דלישנא כעין שגנב היינו דוקא שעת הגניבה ממש:

בתוספות בד"ה אנא מפטימנא כו' ולפ"ז הו"מ לאוקמי מלתא דרב כשנתפטמה מאליה עכ"ל. ולולי דבריהם היה נראה דלא מצי לאוקמי הכי דא"כ לא הוי א"ש לישנא דכשעת העמדה בדין אלא דכשעת איבודה מן העולם הל"ל דמשם ואילך תו לא שייך כחשא ושומנא אבל אי איירי לענין יוקרא וזולא א"ש דקמ"ל שאפילו הוקר' או הוזל' בין שעת העמדה בדין ובין שעת איבודה מן העולם אפ"ה משלם כפל ד' וה' כשעת העמדה בדין מיהו הרא"ש כתב להדיא דבד' וה' קושטא דמלתא דלא משלם אלא כשעת הטביחה ע"ש באריכות ודבריו צ"ע מאין הוציא כן דלישנא דתלמודא לא משמע כן ובסמ"ע סי' שנ"ד האריך בזה:

בגמרא אם עד שלא ראו העדים הודה משלם קרן וחומש ופי' רש"י משלם קרן כו' ואין כאן כפל דמודה בקנס פטור עכ"ל. ומשמע להדי' דאף ע"ג שבאו עדים אחר הודאתו אפ"ה פטור מכפל והיינו כמ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור אבל קשה אמאי לא מקשה מהכא לשמואל דס"ל לקמן בהאי פירקין דחייב בכה"ג מיהו בלא"ה מיתוקמא התם מלתא דשמואל כתנאי ואיהו אשכח תנא דסבר כוותיה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.