פלתי/יורה דעה/נו

פלתי ‏ יורה דעה נו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) נטלו צ"ה האחרונים בכלל וביחוד הט"ז הסכימו עם הראב"ד וכפי מה שפי' הם אם קיימין רק נתקפלו ממקום חיבורן עד למעלה טריפה והט"ז דחק מאין יליף הראב"ד. #א) דינו ונ"ל בפשוט דהגמ' פריך והא נחתכו קתני ופירש"י כמש"ל בשמו דל"ל קמ"ל חתוכת העצם עם צ"ה וקמ"ל נטולת צ"ה לבד דא"כ ליתנו ניטל צ"ה וכ"ש נחתכה וקשה הא איצטריך נחתכה דאם נתקפלו צ"ה ונחתך ארכוב' מנא ידעינן דטרפה כי בצ"ה לא נעשה דבר עד שיטריף מחמתן כי רק נתקפלו וחתך עצם הא לא שמענו במשנה דמטרי' ומהכ"ת להטריף ולכך איצטריך לאשמועינן דחתוכת עצם ג"כ מטריף ולא מקשה הגמ' מידי ועכצ"ל דקפולת צ"ה ג"כ מטריף וא"כ בניטל צ"ה א"צ ואין נ"מ בחתוכת עצם והוא משנה שאין צריכה כי לא אפשר שיחתך שלא יקרה ע"י טרפות לצ"ה או שיהיו נחתכים ג"כ או עכ"פ נתקפלו למעלה והרי הן טריפה וא"ש. וכן נוטים דברי רש"י דכתב ארכובה בלי צומת הגידין דנשבר עצם ולא כתב בפשוט דנחתך וצ"ה נתקפל אלא ש"מ דטריפה. מיהו י"ל ה"מ כשמקום שהיה מחוברין ונתקפלו ג"כ נחתך א"כ א"א לשוב למקומן ולהיות הדר ברי' והרי הוא תלוי באוי' והן טריפה אף דבשביל חתך גופי' בעצם ליכא טריפות כדעת הרי"ף והרמב"ם אבל אי מקום שהיה מחוברים קיים רק צ"ה נתקפלו משם י"ל דכשר כי הלא יכולין לחזור למקומן ולחיות ע"י רפואה וכדומה מתדבקים כמקדם ומכל מ"ש אין ראיה לאסור כי ראי' שהבאתי הוא רק בנחתך ג"כ ארכובה שהיה דבוקין בו וצ"ע כי לא מצינו דינו של ראב"ד בשום מחבר ולפמ"ש ניחא קצת דלדעת הסוברים כרש"י אין נ"מ בדין זה דבלא"ה בנחתך טריפה ובקיפול בעלמא ועצם קיים עד שיכולי' לחזור ולהתדבק באמת כשר. #ב) מיהו יש לכאורה ראי' מרש"י להיפך דרש"י הביא ראיה מהך מחלוקת דשמואל ורב בנשבר עצם אי עצם מותר דהלכתא כלישנא קמא ונוטים הדברי' דס"ל לרש"י דשמואל ס"ל ג"כ כלישנא קמא כי דוחק לומר דרב ושמואל יחלקו בהנך תרי אוקמתא וקשה לשמואל איך יתרץ קו' הגמ' מאי וכן שניטלה צומת הגידין ול"ל ארכובה בלי צ"ה (ודקדוק נחתכה קתני ל"ק להו כ"כ) ופירש"י נשבר העצם וצ"ה קיימין דהא לשמואל ל"ל כך דלשמואל בנשבר בהמה מותרת ועכצ"ל לשמואל דוקא נחתכה וא"כ קשה איך אתה מוצא נחתך בלי צ"ה ועכצ"ל הא דנקט רש"י בלישנא נשברה לאו דוקא ולדוגמא נקטו רש"י די"ל באמת נחתך ומ"מ אין פגם בצ"ה דהמה נתקפלו וא"כ הדבר מבואר דלא כראב"ד. אבל #ג) באמת יש לדחות די"ל לשמואל אידך שינוי דמתי' מן ארכובה צ"ה ולמעלה מן ארכובה וצ"ה ודיוק מן ארכוב' ולמעלה לא דייקי לי' כולי האי בשלמא לרש"י לדידן לא נח להו בהך תי' דאיך נימא למעלה מצ"ה א"כ נשבר במקום צ"ה לא ידענא מה היה לו ואיך יעלים המשנה הדין זה להודיענו נשבר במקום צ"ה מה טיבו ולכך לא ס"ל הך פירושא אבל לשמואל שפיר י"ל כזה ול"ק א"כ במקום צ"ה מה טיבו דלשמואל באמת כשר דס"ל נשבר במקום צ"ה כשר ואין כאן קושי' ודוק. (ובאמת מהר"ם לובלין עמד בזה אם בארכובה ולמעלה פי' למעלה מצ"ה מקום צ"ה מה תהא עלה ע"ש). ונראה דעתו באמת דבמקום צ"ה העצם באותו מקום אינו טריפה מחמת עצמו וצ"ע. #ד) וכי הוא ממש נגד כל הפוסקים. ואין להקשות בנשברה ואין בשר החופה דה"ל כניטל א"כ הא צ"ה תלוי באויר דאותו עצם ה"ל כמאן דליתא ואין להם לצ"ה על מה שיסמוכו והיינו נתקפלו ויש לדחות דלאו לכל מילי ה"ל אותו עצם כמאן דליתא רק לענין חיותא דטריפות דלענין אמ"ה ה"ל כמחובר דקיי"ל אין בו אלא מצות פירוש וא"כ י"ל ה"ה לענין צ"ה ואין ללמוד בטריפות זה מזה. והנה הטור הביא בסי' זה דעת הרמב"ן לדעת הרי"ף דקיי"ל עצם אמצעי בנחתך למעלה מצ"ה דכשר אם נחתך צ"ה וחתך הוא למעלה עצם עם צ"ה והשליכה כשר וכתב הב"י דלא מצינו דעתו בפוסקים ולי נראה דכן דעת התוס' בדף נ"ז ד"ה ל"ל דהקשו ל"ל דאמר מתניתא ידענא בהמה שנחתכה רגליה וכו' ואמרי' וכן בעוף. #ה) והקשו התוס' בלאו זה ה"ל לדקדק ממשנה דקתני בהמה וה"ה לעוף וכן הקשו א"כ אי רק בעוף כשר ולא בבהמה יקשה ללוי דלא מנה וכו' והקשו מהקו' דהא י"ל רב ס"ל כרשב"א דס"ל נחתכה רגלים כשרה וכתנא דבי' ר"י לעיל בס"ד ואין כאן קו'. #ו) ולכך הקשה הואיל דרב אמר וכן בעוף ש"מ דס"ל הכא הלכתא. וגם על לוי ליכא קו' דבפלוגתא לא קמיירי כמ"ש התוס' בדף נ"ו ע"ב ד"ה איבעי וכו' והא רשב"א אף בבהמה מכשיר וצ"ל דס"ל לתוס' דרשב"א לא נחלק על צ"ה רק נחתכה רגלי' שיכול לכוות ולחיות אבל על נטילת צ"ה לא פליג. #ז) וכן מוכח מהא דנידה דף כ"ד בגוף אטום דס"ל לר"ז עד למעלה מארכובה ור"י עד נקביו וקאמר הגמ' דפליגי בטריפה חיה ולא קאמר ר"י כרשב"א ס"ל ונחתכה כשר ואין לחדש פלוגתא אבל לפי הנ"ל ניחא בגוף אטום אף צ"ה חסרים ובזה ל"פ רשב"א. (וא"כ מוכח ממש"ל דלרמב"ם נברא חסר בצ"ה טריפה כמו חסר רגל דהא בזה נברא חסר ודוק וא"ש): אמנם יש להבין דברי התוס' דף מ"ב דהקשו למה לא פריך מן בהמה שנחתכה צ"ה ותי' דהוה בכלל בהמה שנחתכה רגלי' וקשה תינח בקו' אבל בתי' ס"ל כרשב"א יקשה מהך צ"ה דהא בזה לא פליג רשב"א כמ"ש. #ח) וצ"ל דודאי מן צ"ה בלא"ה לא קשה די"ל דלא מנה בתוך ח"י טריפות רק מה שהם טריפות בהחלט אבל זה יכול לחזור לכשרותו אי מחתך לי' למעלה מצ"ה כדעת הרמב"ם רק קו' התוס' להך מ"ד דמארכובה תחתונה למעלה בכ"מ שיחתוך טריפה א"כ א"א לחזור לכשרתו לעולם כשיחתוך למעלה פשיטא דטריפה וא"כ פריך לחשוב צ"ה ומתרץ הגמ' דכיון דרשב"א ס"ל דנחתך כשר א"כ הדר דינו של רמב"ן לדוכתי' דיכול לחתוך מה שלמעלה ממנו וחוזר לכשרתו ולא קחשיב ודוק ודברי רמב"ן מוכרחים בתוס'. ובאמת לפי מה שמחלק מהרש"ל לעיל גבי כוליא שהקטינה לחלק בין נלקח בידי אדם ובין ע"י חולי אפשר גם בזה י"ל כן ונדחה בזה כל טענות של רשב"א ור"ן ולכך ח"ו לסמוך אהרמב"ן בזו אך אפשר לשארי צדדים יש לצרפו מאחר לענ"ד דעת התו' מסכימין לכך ודו"ק. ובאמת #ט) לישנא דגמ' מסייע רמב"ן דהקשה מי איכא מידי דאלו מדלי' פסיק לי' וחיה ואלו מתתא פסיק ליה ומתה וקשה מאי קושי' הא דמתתא פסיק ליה אין טריפות מחמת עצם רק מחמת צ"ה אבל מדלי' טריפות מחמת עצם ועי' רמב"ם פ"ח מהל' שחיטה דין נ"ד ואין העניני' דומין זה לזה. ולכך ס"ל לרמב"ן דקושי' הגמ' כך דטריפות חוזר לכשרתו דמתתאי טריפה ואח"כ יחתוך למעלה וכשרה. והתוס' #י) בע"ז ובזבחים דהקשו על מה דפריך הגמ' בנח דלקח בעלי חיים שאינם טריפות הכתיב אתך בדומה לך ופריך הגמ' דלמא נח גופי' טריפה הוי והקשה תוספות הא חי' אח"כ זמן רב וקשה מה קושיא הא בלא"ה כתבו התוס' דמה דס"ד דטריפה הוי היינו טריפות נכר מבחוץ ואם כן י"ל בשעת לקיחת הב"ח נשברו רגליה בצ"ה או נחתך והיה טריפה כדין כל טריפות ואח"כ חתך נח למעלה הימנו ונתרפא מן טריפות וחיה זמן רב ועל כרחך צריך לומר דלא כרמב"ן ואינו חוזר לכשרתו ודו"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.