פירוש קדמון על ספר חסידים/מז
|
< הקודם · הבא > |
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו כו'. ק"ל למה אמר מלת מלפנו אצל "מבהמות", ומלת יחכמנו אצל ו"מעוף השמים", לכך אמר מלפנו מבהמות ארץ, ילמד אדם את בנו כו'. והאי מלת "מלפנו" ר"ל ילמד את בנו להיות נאמן מכלב, כמאן דאמא כלב מין בהמה שהוא נאמן לאדוניו מחמת לגימא שנותן לו לאכול, וכך ילמוד את בנו בעודו שהוא קטן ועושה דבר לקבל פרס, יהא עכ"פ נאמן למי שעושה לו טובה ככלב לאדוניו כנ"ל, ואח"כ כשהוא גדול ומעוף השמים יחכמנו: ילמד אדם כו'. ר"ל ילמד עצמו מדוכיפת שהשלים אמונתו בלי שום טובה שקדמה לו או שיצפה לקבל שום טובה בעבורה או שירא מפורענות, שהרי שבשביל כו'. ולכן כל שארית ישראל ישאו ק"ו כו': נ"א לשון תרמית, אחד בפה ואחד בלב כי הכל אמת וזהו חותמו של הקב"ה. ר"ל אדם הוא חותם של הקב"ה, כי בצלם אלהים עשה את האדם, ולא ישקר בחותמו של הקב"ה, ודרך פשוטו הוא דחותמו של הקב"ה הוא אמת:
וכן אמרו כו' בקריצותיו כו'. ר"ל כיון דאמרו הין שלך צדק כו'. ממילא נמי מה שהוא קורץ בפיו ורומז בעיניו יהי' צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף לפניו לומר הן או מנענע לצדדים לומר לאו, וכל האברים כגון רומז בידיו או ברגליו כולם יהי' אמתיים. ולקמן תתרנ"ח מביא ראיה לקורץ ורומז, ופסוק מישרים אהבוך. ראי' לנענוע ראש ואברים משרים אהבוך. אמר רב טבות כו'. ק"ל תלה אהבה במשרים, מה ענין זה לזה, ומתרץ רב טבות אי כו' כל המשנה מדיבורו כאילו עובד ע"א. והכי קאמר הפסוק המדבר משרים ואינו מדבר שקרים אהבוך, דהמשנה בדיבורו ונמצא דדיבר שקר כאילו עובד ע"א ואינו אוהב להקב"ה, והטעם דמשנה בדיבורו כעובד ע"א, דאיתא בפיוט דמוסף ראש השנה: אם ישקיט ומי ירשיע להשיבנו והוא באחד אמת חותמו להודיע שהוא אחד. ופירושו הוא דמלך בשר ודם אם רוצה לעשות דבר יש לו מוחים, אבל הקב"ה אם ישקוט כו' והוא באחד ואין מי שיכול למחות, לכך אמת חותמו. ור"ל שמאמת דברו להודיע שהוא אחד ואין כאן מוחה. ואיתא בגמרא והלכת בדרכיו. שילך במדות של הקב"ה. וא"כ אם אינו עובד ע"א והקב"ה הוא אחד ומחמת דברו ממילא ילך במדתו ואינו מדבר שקר, אבל אי משנה בדיבורו כאילו ח"ו מדות של הקב"ה שלא לאמת דברו משום שיש ח"ו מוחה וכביכול ח"ו שאינו אחד, ולפ"ז הוי כאילו כו'. וזהו שמסיים וכן כו' אבל כו'. דהקב"ה משלם מדה כנגד מדה, לכן כאשר עשה כן יעשה לו, ע"כ לא יעלה שקר גם על לבו כי ה' בוחן לבבות. גם יש לומר על דרך הנ"ל כי המשנה כאילו עובד ע"א, וכתיב הבל המה וגו' וכמוהם עושיהם וכל אשר בוטח בהם, לכך אפילו כשאומרים אמת אין שומעי' להם לידע ששקר והבל המה ועובדיהם והקב"ה כו'. משום שמתוך כך מוכח שהוא אחד ב"ה, שהרי מתוך שהולך בדרכיו של הקב"ה אינו משנה בדבורו אפילו להעלותו על לבו, וא"כ אם הקב"ה מקיים כל דבריו למעלה נראה מזה שהוא אמת וחותמו אמת ומאמת את דבריו ואין מי שמוחה מפני שהוא אחד ב"ה: |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |