פירוש המשנה לרמב"ם/מקואות/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ מקואות י

א

אמרו פה שלא מרקן הוא לקוח מן ומורק ושוטף במים (ויקרא ו כא) והכונה שהוא יניח ידו ביד הכלי עד שיכניס המים בו כי רוב הידות הם חלולות ואמרו או שמרקן ונשתברו רומז אל כלי המתכות לבד אם תשבר היד ולא יבנה אבל נתמעך קצתו אשר אי אפשר למים להכנס לאלה המקומות המגולים וכן ביאר בתוספתא שהדיבור בידות החלולות וכאשר אפשר בהם שיתגלו. הטבילו דרך פיו שישים פי הכלי למטה על פני המים ומושבו מלמעלה כי המים לא יגיעו אל תוך הכלי כולו כי האויר ישאר בו מוחש וידחה המים:

וזיבורית. הוא הדבר החסר שאין המים נכנסים ואשר ירצה בו פה הוא אשר הטביל את הכלי ולא ישקיע קצותיו בטבילה אם יהיה לו זויות ותוספות ואולי היה בקצת הכלים תוספות מה היו קורין אותו זיבורית אי אפשר שיכנסו בה המים עד שיטה על צדה. פי השקוע לתוכה שתהיינה השפתות כפופות לתוך הכלי כזאת וברוב לא יעשה כזה:

וקלמרין הדיוטות. בלעז קלמ"ר וזאת תעשה מעופרת כפופה לתוכה עד שאם תתהפך לא ישפך מה שיש בה מהדיו והוא ברוב נעשה אצלנו והנה בלי ספק תצטרך שינקב בצדה עד שיבאו המים לזאת הכפיפה וזו היא צורתו: תבנית:תמונה להוספה

ב

כסת עגולה. עשויה מעור בהיקף ורוב מה שיעשו אותה הם הסוחרין ובעלי הרכיבה תחת מרכבם בעת שבתם לקנות ולמכור והיא תפורה מכל צד ואין לה פה יצא ממנה המלוי ויושם כשאר הלקוחים ואמנם תתפר על מלואה כשאר המשכבות:

וכדור. כדור אשר ישחקו בו אנשי הצחוק:

והאמום והקמיע השמירה. ותפילה הוא תפילין של ראש או של יד אע"פ שלאלה כולם יש חללות אחר שלא נעשו למלאת ולהריק אבל להשאר בענינם המלאים עד שיחתכו הנה משפטן כמשפט הגוף הבלתי חלול כמו שהתבאר בכללים אשר זכרנו:

ג

קשרי העני. הקשר אשר יקשרו בגדיו אם יקרעו ואשר אין כונתו להתירן וכן קשרי הנימין והם הקשרים אשר יקשרו קצוות פתילין היוצאין מן הבגד ואל ביאניס וכיוצא בהן:

וחבט של סנדל. לולאות האזנים:

תפילה של ראש בזמן שהיא חוצה. אם תהיה רחוקה מן הקציצה רוצה לומר שתהיה הלולאות אשר יבא בה רצועות התפילין כבר נתפר עליה עור עד שתתערב הקציצה עם הרצועה. ושל זרוע בזמן שאינה עולה ויורדת רוצה לומר שלא תהיה ממעדת ברצועה אבל נלחצת על המקום שלא ימעד ממנו. וכבר ביארנו פעמים שחמת הוא הנוד ותרמיל כלי עור ישאוהו הרועים:

ד

כבר ביארנו בכ"א מכלים פרקסין שהן חלוקין אשר להם קשרים ולולאות ואמרו שבכתף רוצה לומר קשרי הלולאות שבכתף בקצת הבגדים. ורצועות של סנדל אשר יכניסום בלולאות האישכפים לקבצם ולקשרם וכונת שצריך למתח שימשוך הקמטים במים ויסירו קמטיו כי הוא דבר רחב יקמט ויכויץ וכ"ש העליון מהם. ומדרך הבגד שאם יושלך במים יתבעבע על פני המים ויעלה מקום ממנו וישפל אחר בסיבת האויר אשר תחתיו וזהו ענין אמרו עד שיתבעבע רוצה לומר שישטחהו במים עד שיבעבע ומזו הכונה שחין פורח אבעבועות (שמות ט) וכאשר יאריך לעמוד הבגד במים ויטפח יסור זה הבעבוע לפי שהוא אם הפשיטו פעם אחר פעם יצא האויר כולו והוא אמרו וינוחו מבעבוען:

ה

ידוע הוא ששלשלת מחוברת מטבעות וכאשר יגיע אל י' טפחים או אל ארבעה אל קצת טבעות מטבעותיו אמר תנא קמא שהוא יטביל עד מקום המדה לבד ור' טרפון אומר שהוא יטביל הטבעות כולן אשר תגיע המדה לקצתן ואין הלכה כר' טרפון ולא כר' יהודה:

ו

כבר זכרנו שהמים אם יטמאו יטהרו במי המקוה וזה כשיושמו בכלי ותשים זה הכלי במקוה עד שיצופו המים אשר במקוה על פני המים אשר בכלי ואז יטהרו אלה המים כמו שהתבאר במסכת ביצה (דף יח:) וכן יטהר הכלי גם עם המים אשר בו יחד ואם היה הכלי טמא רוצה לומר שיקבל טומאה וזה במים לבד אמנם שאר המשקים הנה לא יטהרו לעולם אחרי הטמאם ועוד נבאר זה בד' ממכשירין שאמרו ב"ש שבעת טהרת המים הטמאים לא יטהרו אלא במקוה ממינו שאם היו מים חמים הנה טהרתם במקוה שיהיו מימיו חמים ואם היו המים מרים הנה טהרתם במקוה שיהיו מימיו מרים כי הכונה בטהרת המים שהוא ישוב עם מי המקוה כדבר אחד ויראה זה במים כמו שביארנו אמנם אם היה זה הכלי טמא מלא משקים זולת המים והטבילו כאילו לא טבל כי אלו המשקים לא יטהרו במי מקוה ואם יהיה בזה הכלי מי חטאת אשר הוא מים ואפר הנה לא יצטרך שיהיה הכלי מלא אבל קצתו ורובו רק מצד שתכנס מי המקוה לתוך הכלי ויגברו על מי חטאת שבכלי ואז יטהר הכלי וא"ר יוסי שאפילו יהיה זה הכלי מכיל שלשים סאה והיה בו רביעית ממי חטאת והטביל הכלי כולו במקוה הנה הוא ישאר בטומאתו כאילו לא טבל עד שיסור מה שבו ממי החטאת ויטבילו ריקן ואין הלכה כרבי יוסי:

ז

לא אצטרך שאבאר כל פעם שהוא אמנם רצה לומר במשקים שבעה משקים וכבר ביארנו בראש טהרות שחצי פרס כביצה ומחצה וביארנו מדת הרביעית פעמים רבות והיות האוכלים כולן מצטרפים קצתן לקצתן וכן המשקים להשלים מהם השיעור מאמרו (ויקרא יא לד) מכל האוכל אשר יאכל ואמר (שם) וכל משקה אשר ישתה וגו' אמנם המקוה לא ישלם שיעורו בשאר משקים אמנם צריך שיהיו מ' סאה כולם מים לאמרו השם יתעלה (שם) מקוה מים ולשון ספרי מקוה מים לא מקוה כל המשקין כולם ולזה יפסלו המשקין כולן המקוה אם נשתנה מראהו כמו שקדם ולא יוסיף בשיעורו כמו שביארנו:

ח

כבר ביארנו שהמים לבדם בלתי שאר המשקין הם אשר יטהרו אם נשאם בתוך זה המקוה ולכן אם טבל זה האיש ויש מים טמאים באסטומכא יטהרו להגיעם בתוך המקוה והוא אמרו מפני שהם טהורים בגוף לפי שנטהרו והם בתוך האצטומכא להגיען בתוך המקוה ולכן אם הקיאן שמה יהיו טהורים וזה אשר בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת לא תטמא הטבעת לפי שהוא מציל עליה וכן אילו אכל בשר המת ונכנס לאהל לא יטמא האהל כמו שהתבאר באחד עשר מאהלות והיא בתוספתא כלים הבלועין מצילין על הטהורין מליטמא והחץ אשר הוא תחוב בגוף הנה יתראה קצהו בשטח הגוף ואז יהיה חוצץ כמו אילו היה על שטח הגוף והנה ישקע בבשר וישוב תוך הגוף ולא יקפיד בו אז ואפילו היה חץ טמא:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.