פירוש המשנה לרמב"ם/מכשירין/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ מכשירין ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף משנה מפרשי הפרק שנדפסו על הדף רע"ב תוספות יום טוב תפארת ישראל - יכין מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם ר"ש הון עשיר רש"ש דפים מקושרים

א

מכונן. מלופף ותנא קמא סבר שצריכה לפי שיעור גדלה וקטנה וכששם החבית תחת צנור אין ספק שהוא נתכוין שיזולו המים בתוכה ואפשר שיזולו בתוכה לבד ולא תבלל מבחוץ ועל כן מים שבאחריה ובחבל אינן בכי יותן:

ב

כבר קדם לך שמשקין טמאים מטמאים לרצון ושלא לרצון על כן אמר אפי' היה האדם הזה אב הטומאה כי המים השותתין מגופו אינן מכשירין כיון שירידת הגשמים הם שלא לרצון אמנם אם נער גופו שיסיר מה שעליו מן המים ההם הנתזין ממנו מכשירין כיון שכוונתו שיסירהו כמו שקדם ודוגמת זה בתחלת המס' באילן:

ולהקר. לקרר גופו:

ולידוח. לרחוץ אם היה האדם ההוא טמא המים הנשפכים עליו משקין טמאים ואם הוא טהור הן מכשירין כשיגעו בהן פירות ברצון כמו שביארנו:

ג

זה מבואר ממה שהקדמנו:

ד

החבית הזאת היא מלאה פירות וב"ש אומרים שצריך לשבור החבית ואז יהיו הפירות בלתי מוכשרין בעבור היות המים שנפלו עליהם בלי רצון וכיון שידע סלקם בבת אחת ביותר מהירות שאפשר לו אבל אם הוציא ממנה המים ראשון ראשון כבר עברה בלילה ברצון וב"ה אומרים יוציא ממנה המים בלבד ואמרו והם טהורים ר"ל בלי מוכשרים:

ה

הניתזין. הניצוצות אשר ניתזין מהן בירידת הנוטפין והצפין המים אשר ירבו וישפכו על פניה אחר שנתמלאת מן הנוטפין אמנם המים נכנסו בתוך הכלי ב"ש אומרים כיון שלא שפכה במקומה כשמצא בה הנוטפים אבל נשאה במימיה כבר נרצה לו היות המים בה אותו הזמן ועל כן הרי הוא בכי יותן וכשישים פירות בעריבה ההיא אחר ששפך המים מתוכה או קודם לכן הוכשרו וב"ה אומרים כיון שנשאה במימיה לשפכן ולא להניחן שם אינן בכי יותן אבל כשהניח העריבה הזאת בכוונה כדי שיתרבצו בה הנוטפין הרי המים הנאספים בה בכי יותן ואפילו נטלה לשפכה (לדברי הכל) [לר"ה]:

ו

שמור עיקר זה והוא שהפירות שנבללות במבוע מים או במקוה מים לא הוכשרו לטומאה בעוד שהם במים ההם עד שיצאו המים ממקום קבוצם או ממבועם ויפלו בהם הפירות או יפלו עליהם בכוונה ואז הן מוכשרין וזה לשונו בסיפרי יכול אפילו הן הפירות בבורות שיחין ומערות יהיו מוכשרין תלמוד לומר בכל כלי יטמא ואמרו עוד מה כלי מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע אף אני ארבה את שמלאן לגבל בהן את הטיט ולכבס בהן את הכלים שהן תלושין מן הקרקע ומוציא את שבבורות ושבשיחין ושבמערות שאינן תלושין מן הקרקע ומשום זה העיקר אמרו בכאן כי צנון שבמערה נדה מדיחתו והוא טהור לפי שלא הוכשר כל זמן שהוא בתוך מי המערה עד שיצא ואפילו משהו ממי המערה ואז יהיה הקצה שיצא ממנו מוכשר בבלילה אשר עליו לפי שהמים שעל הצנון נתלש מן הקרקע ואז יטמא הצנון ההוא בנגיעת הנדה וזה הטעם עצמו בתורמוסים שבקופה לפי שהאיש הזה הטמא כשמעלה הקופה הוכשרו התורמוסין ונטמא מהם כל מה שנגע בקופה בעבור היות הקופה טמאה והיא הראשון לטומאה במגע הטמא הזה אשר נשאה מן המקוה ושאר כל התורמוסין טהורין לפי שהן תורמוסין של חולין ולא נמצאו בחולין שלישי כמו שביארנו בשני של טהרות:

ז

יתחיל מן ההלכה הזאת שטבילת ידים אינה צריכה כוונה וכבר העמיד הש"ס ההלכה הזאת בפירות חולין אמנם אם היו פירות מעשר או מה שהוא יותר קדוש מן המעשר אינו אפשר לו בלתי שיתכוין לטהר ידיו או ישארו בטומאה ואע"פ שהטבילן במים כיון שלא נתכוין דומיא דטבילת כל גופו שהיא צריכה כוונה כמו שביארנו בחגיגה:

ח

כבר ביארנו בתחלת הסדר שכלי חרס אין מקבל טומאה אלא מאב הטומאה בלבד או במשקין טמאין ושמגע טומאה נקרא כלי ראשון לטומאה בעבור היותו נוגע באב מאבות הטומאה וידוע ממה שביארנו שם כי אפילו המשקים אשר מטמאים בשני יטמאו הכלים ואמר בהלכה הזאת כי כשפשט האיש הזה אשר הוא אב הטומאה את ידו ונגע בקדרה הזאת שהיא טמאה ואע"פ שהיא בתוך המקוה לפי שנטמאה במגעו ולא נטהרה בעמדה במקוה מחמת המים אשר בתוכה כי הוא חוצץ כמו שנתבאר בעשירי של מקואות ואם היה זה שפשט ידיו ונגע בקדרה הזאת בתוכה מגע טומאות ר"ל ראשון אז היא טהורה והסבה בזה כי הוא אינו מטמא אותו במגעו כמו שהוא עיקרנו אכן יטמא משקין שבתוכה ואותן משקין יטמאו הקדרה כמו שנתבאר בח' של פרה וזהו אילו לא היתה בתוך המקוה אבל בעבור היותה בתוך המקוה לא יטמאו מים שבתוך הקדרה ואפילו נגעה בה הטומאה לפי שהמים הטמאים שנכנסו לתוך המקוה נטהרו ואע"פ שלא נתערבו בו כי המקוה מנען מלהטמא והוא בתוך המקוה והוא אמרו בסבת היותה טהורה ושאר כל המשקין טמאים [שאין] המים מטהרין את שאר המשקין ר"ל אילו היתה הקדרה הזאת מלאה שאר ז' משקים כגון השמן או הדבש ודכוותהון ופשט מגע טומאות ידו לתוכה אותן משקין הן טמאין והיו מטמאין הקדרה ואע"פ שהיא בתוך המקוה אמנם בהיותה מלאה מים לא יטמא המים בתוך המקוה לפי שהמקוה מטהר מים טמאים ובמסכת טבול יום (פ"א) אמרו חומר במשקין משא"כ במים שהמשקין אין להן טהרה מטומאתן ואין טהורין בגוף ופוסלין את המקוה בשנוי מראה משא"כ במים וכבר ביארנו העיקר הזה בסוף מקיאות:

ט

מי שדולה שממלא מים בתעלת עץ או חרס וכיוצא בהם כי המים הנשארים בקילון ההוא אשר מלא בו מכשיר את הפירות לפי שברצון נכנס המים בקילון והוא זה בתוך ג' ימים אחר הדליה אמנם אחר ג' ימים הדבר הנשאר בו אינו מכשיר לפי שאין רצונו שישארו המים באותו כלי יותר מן הזמן הזה ולא היתה כונתו אלא שהקילוח הוא ינגב אחר הזמן הזה ור"ע אומר כיון שלא נגבו כל לחלוחית שימצא בו ואפילו אחר ל' יום הוא ברצון ואין הלכה כר"ע:

י

המשקין האלו הן שאר ז' משקין כיון שיפול עליהן שמן או דבש ברצון ואח"כ ירדו עליהן מי גשמים שלא ברצון ורבו מי גשמים על המשקין אותן משקין אינם מכשירין ואע"פ ששקעו משקים טמאים בגוף העצים אותן עצים טהורין והמשקין טמאים ג"כ הנכנסים בתוך העצים טהרו ואפילו ירד עליהם מי גשמים במתכוין אותן מי גשמים טהורין ולא נאמר מי גשמים אלו אשר על גבי העצים נתערב בהן המשקין טמאין שבלעו ויהיה הכלי טמא שלא ישרף אלו העצים הבלולין במי גשמים אלא בידים טהורות כדי שלא יטמא מי גשמים שעל גבן ויטמאו אותן משקים התנור בעת ההסק כמו שנתבאר במס' כלים [פ"ט מ"ה] וחלק ר"ש על ת"ק ואמר כשאנו אומרים שמשקין שבלעו העצים טהרו ואינם מטמאין התנור דוקא כשהיו העצים לחים ותצא לחלוחית מן העץ עצמו בשעת שריפה יותר ממשקין טמאים שבלע אבל אם לא יהיה הדבר כן אז מטמאים אותן העצים התנור בשעת ההסק בעבור יציאת משקין שבלעו מתוכן ואין הלכה כר"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.