פירוש המשנה לרמב"ם/חולין/יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ חולין יב

א

שילוח הקן נוהג בארץ ובחו"ל כו': אפשר שיהא זה במוקדשים כמו שאני אומר והוא שאם הקדיש עוף לבדק הבית והוא ברשותו ואח"כ עף ויצא מרשותו והיה מכירו ואח"כ מצאו רובץ על הביצים חייב להביא הכל ע"י גזבר שאינו נוהג במוקדשים זו היא הלכה שנאמרה בגמרא והיא שאפשר להיות וא"א זולתו כפי העיקר שבידינו שאין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו מוסיף על מה שנתבאר בפ' הזה. והורדיסיות מיוחסים אל הורדוס המלך שהוא התחיל לגדל יונים בבתים:

ב

עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי כו': אמר רחמנא כי יקרא קן צפור לפניך וצפור שם נופל על העוף טהור בלבד שנאמר כל צפור טהורה: וקורא הוא עוף ידוע פרדי"ץ בלעז והמין הזה רובץ הזכר מהן כמו שרובצת הנקבה ולפיכך נחלקו בזכר הקורא בלבד כמו שנמצא רובץ אבל הזכר מכל שאר מין הכל מודים שהוא פטור והלכה כחכמים:

ג

היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב כו': שלחה וחזרה שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה כו': שלח מקור והמקור נופל על המעט וההרבה ולפיכך חייב מצד שהוא מקור לשלח אותה ואפילו אלף פעמים וכל ההלכה הזאת מבוארת:

ד

הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו כו': והמצות האלו שהם לא תעשה שניתק לעשה כבר ביארנו בתחלת מכות שכל זמן שלא קיים מצות עשה שבה לוקה לפי שהלכה כרבנן אבל מי שלקח האם וקצץ כנפיה עד שאינה יכולה לעוף ואפי' שלחה מכין אותו מכת מרדות ואח"כ מניחה אצלו עד שיגדל כנפים ומשלחה כדי לקיים עשה שבה כמו שביארנו:

ה

לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את כו': כל ענין זה מבואר ואין צריך פירוש כל עיקר:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.