פירוש המשנה לרמב"ם/חולין/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ חולין ח

א

כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר כו': העוף עולה עם הגבינה על השלחן ואינו נאכל כו': כבר בארנו במקומות מנדרים שהעיקר שעליו סומכים בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל בזמן שחברו המשנה היו עושין שהנודר מן הבשר אסור ואפילו בבשר דגים ואין מותר לו זולתי בשר חגבים ומה שאמר בכאן מותר בבשר דגים על מנת שיהא שם ענין מורה על שהוא לא נשבע אלא על בשר בעלי ארבע רגלים וכבר נתבארו דוגמות רבות בענין זה בשביעי מנדרים ור' יוסי אינו חולק על ת"ק אלא שרצה המחבר להודיענו כי מה שנזכר למעלה מחלוקת ב"ש וב"ה הוא דברי ר' יוסי והלכה כב"ה והטעם מפני הרגל עבירה:

ב

צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד כו': מה שאמר רשב"ג אינו אלא באכסנאין שאין מכירין זה לזה ואין להם שייכות וקירוב אלו עם אלו כדי שיושיט ידו למה שאכל חבירו והלכה כרשב"ג:

ג

טיפת חלב שנפלה על החתיכה אם יש בה בנותן כו': הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו כו': המעלה את העוף עם הגבינה על השלחן אינו כו': כחל ידוע ודינו כפי מה שאומר והוא שכל זמן שקרעו שתי וערב וטחו בכותל מותר לבשלו לכתחלה עם הבשר ואם בשלו בלא קרע לבדו ג"כ הוא מותר והוא מה שאומר לא קרעו אינו עובר עליו ומותר ואם בשלו בלא קרע עם בשר אחר משערין אותו בששים אמרו כחל בששים וכחל מן המנין וכחל עצמו אסור וידוע שבשר בחלב מין בשאינו מינו ולפיכך משערין אותו בנ"ט ואם אין עובד כוכבים מצוי הרי אי אפשר לבדוק הטעם כגון הכחל עם הבשר ולפיכך משערין אותו כפי העיקרים שבארנו בסוף מסכת ע"ז ומה שאמר בלב לא קרעו אינו עובר עליו אבל אסור באכילה ואין מותר לאוכלו עד שיקרענו ויוציא מה שבתוכו מן הדם: ומה שאמר אינו עובר עליו בלא תעשה רוצה לומר אינו בא לידי לא תעשה לפי שבשר עוף בחלב עצמו מדרבנן היא כמו שיתבאר:

ד

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה וכו': דעת ר' עקיבא שחיה ועוף אסור לאוכלן בחלב מדרבנן ומותר לבשל לפי שלא אסר הכתוב אלא בישול בהמה טהורה ודעת ר' יוסי הגלילי שבשר חיה אסור לבשלו בחלב מן התורה כמו שיתבאר מתוך דבריו ובשר עוף מותר לבשלו בחלב ואפילו מדרבנן לפי שאינו מודה בגזירה זו והלכה כר"ע:

ה

קיבת עובד כוכבים ושל נבלה הרי זו אסורה המעמיד כו': הקיבה ידוע וכבר ביארנו במסכת ע"ז שפסקו ההלכה שקיבה היא כמו הזבל ומותרת ומותר להעמיד החלב לכתחלה בקיבת עובד כוכבים ובקיבת נבלה מפני שהיא פירשא בעלמא ודע שאין מותר לכתחלה להעמיד החלב בעור קיבת שחוטה ואם עבר והעמידו רואים אותו בנ"ט כשאר כל בשר בחלב ואם לא היה עובד כוכבים מצוי משערים אותו בששים כמו שזכרנו ולא נאמר הכל הולך אחר המעמיד שהמעמיד עצמו מותר בעינו לפי שהוא בשר שחוטה והאיסור שנתחדש בו הוא מצד התערובת בלבד אבל חלב שהעמיד בעור נבלה אותה גבינה אסורה ואין טועמים אותה לפי שהדבר המעמיד אסור בעצמו והכל הולך אחר המעמיד וזו היא סבת איסור גבינות העובדי כוכבים כמו שבארנו שם:

ו

חומר בחלב מבדם וחומר בדם מבחלב חומר כו': כל חלב לה' אמרו לרבות אימורי קדשים למעילה רוצה לומר למי שנהנה בהן בשוה פרוטה מעל כמו שנתבאר במעילה וכן אם היה אותו החלב נותר חייבים עליו משום נותר וכן אם אכל אותו אדם טמא חייבים עליו משום טמא וכן אם נתפגל הזבח כמו שנתבאר בשני מזבחים מי שאכל מחלבו חייב ודם קדשים נאמר בו ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר לכפרה נתתיו ולא למעילה וא"א שיהיה דם קדשים פיגול לפי שהוא בעצמו מתיר ואין מי שיתירנו כמו שנתבאר ברביעי מזבחים ונאמר עוד בדם מיעוט אחר והוא מ"ש ואני נתתיו לכם ונאמר מיעוט שלישי והוא שנאמר כי הדם הוא הנפש וגו' ר"ל שהוא עומד כמות שהוא אין איסור אחר נוסף עליו אמרו חד למעוטי ממעילה וחד למעיטי מטומאה וחד למעוטי מנותר וכבר נתבאר שהאוכל דם קדשים באיזה ענין שיהיה אינו חייב לעולם כרת אחר יותר על כרת של דם ודע זה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.