פירוש המשנה לרמב"ם/בכורות/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פירוש המשנה לרמב"םTriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

א[עריכה]

הלוקח עובר פרתו של עובד כוכבים והמוכר לו אף כו': ההלכה הזאת כולה מבוארת מהעיקרים שהקדמנו בפרק הראשון ואע"פ שהכהן הוא שיאכל הבכור חייב הוא להקריבו ולאכול אותו בקדושה כפי התנאים שזכרנו באורם בה' מזבחים ולפי שהמשא והמתן בביאור ענין פטר חמור הוא מעט הקדים אותו לפטר בהמה טהורה ואח"כ חזר לענין המסכת הראשון כדי לגמור אותה:

ב[עריכה]

כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו כו': מום קבוע כגון חתיכת אבר והפרשתו מן הגוף ומום עובר כגון החזזית והגרב והשמטת הפרק והשבורה שאפשר להרפא ועוד יתבארו המומין כולן במסכת הזאת: ומה שאמר לאחר פדיונן אבל לפני פדיונן הרי הן אסורין בגיזה ועבודה וולדן וחלבן אסור ואותו הוולד שנולד קודם הפדיון יפדה ויצא לחולין והשוחטן בחוץ פטור ואפי' קודם שיפדו לפי שאין ראוין לבא בפנים כמו שהקדמנו באורו בסוף זבחים וכן מה שאמר אינן ראוין ואינן עושין תמורה ואפי' קודם שיפדו לפי שקדושתן אינה אלא קדושת דמים לא קדושת הגוף מחמת המום (יעב"ץ שקדם) הנזכר להקדש לפיכך עצמן אינן ראוין לגבי המזבח אבל דמיהם לוקחין בהם תמימים ומקריבין אותן ולפיכך אם מתו יפדו אחר מיתה לפי שהן קדושת דמים ודומה לקדושת בדק הבית אבל קדשי מזבח שהן ראויין לקרבן אחר ההקדש אם מתו יקברו כמו שיתבאר: ומ"ש חוץ מן הבכור והמעשר לפי ששנים אלו אע"פ שקדם מום קבוע להקדשן כגון שנולד הבכור בעל מום קדושה חלה עליהן ואין יוצאין לחולין כיון שנולד להגזז ולהעבד:

ג[עריכה]

כל שקדם הקדשן את מומם או מום עובר להקדשן כו': נאמר בפסולי המוקדשין ואם יהיה בו מום וגו' בשעריך תאכלנו וגו' כצבי וכאיל מה צבי ואיל פטורין מן הבכורה ומן המתנות אף פסולי המוקדשין פטורין מן הבכורה ומן המתנות וכן פסולי המוקדשין ר"ל קדשי המזבח אסורין בגיזה ועבודה אפי' לאחר פדיונן ואין מותר ליהנות מהן אלא אחר שחיטה. ומה שאמר וולדן אסור ע"מ שתתעבר קודם פדייה ותלד אחר פדיונן אבל אם נתעברה אחר פדיונה הולד תולין והשוחט בחוץ פטור לפני פדיונן לפי שאינן ראוין לפנים: ומה שאמר ועושין תמורה ואפי' לאחר שיפדו ואותה תמורה אין מקריבין אותה אבל דינה שתמות ר"ל שמניחין אותה בלא אכילה עד שתמות כמו החטאות שימותו כמו שיתבאר אבל תמורה שקנה פדיונה הרי היא נקרבת כמו שיתבאר במסכת תמורה:

ד[עריכה]

המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים ולדות פטורין וולדי כו': כבר ידעת שענין צאן ברזל הקיום ר"ל שלא יפסיד העובד כוכבים כלום ויש לו הריוח ותובע הקרן שלו שלם ושלא יפחת ממנו לעולם וזה מותר עם העובד כוכבים כמו שנתבאר במציעא וכשיתבע ממנו העובד כוכבים ולא ימצא בידו ממון נוטל הבהמה שנתן לו מכלל ממונו לפי שמעיקרא היא שלו והרי יד עובד כוכבים באמצע וכל יד עובד כוכבים באמצע פטור מן הבכורה ולפיכך בולדי הבהמה הזאת יש לעובדי כוכבים שייכות ופטורה מן הבכורה ולדי וולדות חייבין בבכורה וכן אפי' העמידו וולדות תחת אמותיהן והיו הולדות כאילו הן צאן ברזל כבתחלה הרי וולדי וולדותיהן חייבין בבכורה ור"ש אומר שהוא פטור על הולדות וולדי הוולדות מפני שאחריותן עליהן ועל כל היוצא מהן ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:

ה[עריכה]

רחל שילדה כמין עז ועז שילדה כמין רחל פטור כו': אע"פ שכל אחד משני אלו המינין חייב בבכורה כשתלד מין דומה למין אחר פטור שנאמר אך בכור שור עד שיהא הוא ובכורו שור. ומקצת סימנין ר"ל קצת הדמיון עד שיראה להן שהוא ממין פלוני:

ו[עריכה]

רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני כו': אי אפשר ר"ל שא"א לצאת שני ראשים כאחת אלא האחד קודם ומה שאמר ר' עקיבא משמנין ביניהן אינו מענין השיעור עד שיהא נגזר משומא ושמין אבל הוא מן שמן ר"ל מענין השומן והוא שהכהן נוטל כחוש וישראל נוטל השמן ואין הפרש ביניהן אלא הטוב שישראל נוטל הטוב לפי שהמוציא מחבירו עליו הראיה והוא מה שאמר כהן נוטל כחוש והא משמנים ביניהן תנן מאי משמנין ביניהן שמן יהיה ביניהן. ויתחייב השני במתנות ממה נפשך אם בכור הוא כלו לכהן ואם אינו בכור המתנות לכהן ולר' יוסי הואיל ונסתאב כאילו הגיע ליד כהן ונתן אותו לישראל שאינו חייב במתנות כמו שנתבאר בעשירי מחולין והלכה כר"ע בכל וכר' יוסי:

ז[עריכה]

שתי רחלות שלא בכרו וילדו ב' זכרים נותן שניהן כו': הפירוש על זה כמו שהפירוש במה שלפניו והוא ידוע שמאחר שאמר עד שתביא ב' נקבות אנו אומרים כל אחת ילדה נקבה בתחלה ולפיכך אין לכהן כלום והלכה כר"ע:

ח[עריכה]

אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו ב' זכרים כו': השמיענו מחלוקת ר' עקיבא ור' טרפון בהלכה הראשונה והוא שני זכרים מרחל אחת אבל בהלכה השניה שנתן להוולדות ג' אישים משתי רחלות היה עולה בדעתינו שהטוב והגדול הוא שנולד לבדו ויטלנו הכהן ואין ר"ע חולק על זה הודיענו שאפי' על זה ג"כ הוא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה ואין לכהן אלא הכחוש שבהם. אח"כ השמיענו ההלכה השלישית שאמר אחת בכרה ואחת שלא בכרה שמא יעלה על הדעת שאותה שלא בכרה היא שילדה הקטן הכחוש שכן הוא ידוע ושר' טרפון אינו חולק על זה הודיענו שאפי' בזה אומר ר' טרפון כהן בורר לו את היפה ומה שאמר ר"מ מחייב ר"ל שאפי' ר"מ אינו מחייב המתנות אלא לספק בכור על הסדר הזה אבל ספק מעשר פטור מן המתנות ואפי' לר"מ וכן הלכה וכבר אמרנו שהלכה כר"ע בכל וכר' יוסי:

ט[עריכה]

יוצא דופן והבא אחריו ר' טרפון אומר שניהם ירעו כו': יוצא דופן הוא שיקרע כסל הבהמה ויצא הוולד משם ועושים זה כמו כן באשה שתקשה ללדת והגיעה לשערי מות והלכה כר"ע:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.