פורטל:תרי"ג מצוות/תפילין של הראש

והיו לטוטפות בין עיניך (דברים ו ח)

בה"ג וסיעתו

פארך בראשך, יד תישאנו (רבינו אליהו הזקן)

טכסיסי האות אשר נתתיך. (ר"י אלברגלוני)

בכור בנים תפדה וטוטפות תעדה. (רשב"ג)

רמב"ם וסיעתו

והמצוה הי"ב היא שציונו להניח תפילין שלראש, והוא אמרו יתעלה והיו לטוטפות בין עיניך, וכבר נכפל הציווי במצוה זו ארבע פעמים. (רמב"ם מצות עשה)

להיות תפילין על הראש. (המנין הקצר בראש הל' תפילין ומזוזה וס"ת)

להניח תפילין על הראש, שנאמר והיו לטוטפת בין עיניך. הנה כתבתי במצוה הקודמת מהו ענין התפילין, שהוא ארבע פרשיות הכתובות בתורה בסדר "בא אל פרעה" ובסדר "ואתחנן" ובסדר "והיה עקב". ונצטוינו לכתוב ארבע פרשיות אלו בקלף, ולהניחן על ראשנו בין עינינו, ועל זרוענו כנגד הלב. והענין בארבע פרשיות אלו יותר מבשאר פרשיותיה של תורה, לפי שיש באלו קבלת מלכות שמים, ואחדות השם, וענין יציאת מצרים שהוא מכריח אמונת חידוש העולם והשגחת השם בתחתונים, ואלו הן יסודות דת יהודית. ולכן נצטוינו להניח יסודות אלו כל היום בין עינינו ועל לוח לבנו, כי שני אלה האברים יאמרו חכמי הטבע שהן משכן השכל, ובהניחנו עליהם דברים אלה לזכרון נתחזק בהם ונוסיף זכר בדרכי השם ונזכה לחיי עד. וקצת דיני תפילין... ומקום הנחת תפילין בראש, כלומר קציצת העור שהפרשיות מונחות בתוכה הוא כנגד המוח, מקום שמוחו של תינוק רופס (מנחות לז.). וזהו הפירוש המקובל לנו ב"והיו לטוטפת בין עיניך", שזהו הנקרא בין העינים, והמניחן בין העינים ממש הרי זה מכחיש דברי קבלה. ויתר פרטי המצוה וכל ענינה כמו בחברתה הקודמת. (חינוך תכב)

שאר מונים

באות וטוטפת לתהלה. (רס"ג)

סיני גדילים תעש למענהו לזכור מצות שדי, ואות וטוטפות ומזוזות ושלוש תפלות למדי, הנך דוברת בכל יום השכם והערב יי אחד ואתם עדי, למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי. (רס"ג בעשרת הדברות, א ג)

תפילין ומזוזות ומצות ציצית. (אתה הנחלת א פ)

לקשור תפילין בראש, שנאמר והיו לטוטפות בין עיניך. (סמ"ג עשה כב)

לקשור תפילין כדכתיב וקשרתם לאות על ידיך זו תפילה של יד וכו', להניח תפילין של ראש כדכתיב והיו לטוטפות בין עינך. (סמ"ק קנג)

ובכלל "והלכת בדרכיו" להניח תפילין, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ברכות ו.) מניין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין, שנאמר (ישעיה סב ח) נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו - אין ימינו אלא תורה, שנאמר (דברים לג ב) מימינו אש דת למו ואין עוז אלא תפילין שנאמר (תהילים כט יא) ה' עוז לעמו יתן, וכתיב (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין של ראש. ענין תפילין ארבעה בתים של ראש, הראשונה קדש לי כל בכור - מורה על ראשית חכמה, השניה להתבונן על יציאת מצרים - מורה על בינה, השלישית שמע - מורה על אהבת חסד, רביעית והיה - מורה על מידת הדין הקשה. וזהו שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין, לפי שהוא כלול ומוכתר על מידת הדין הקשה. ובעבור כי הספירה הראשונה סובבת ומעמדת הכל ונקראת כתר, אמרו חכמינו זכרונם לברכה (שם) "בתפילין דמרי עלמא מה כתיב, "ומי כעמך ישראל". (רבינו עזרא מגירונא, דיבור אנכי)

להניח תפילין בראש, שנאמר "והיו לטוטפות בין עיניך". טעם מצוה זו: להיות בראשו פרשיות הללו כנגד חיות המרכבה הנושאות הכסא, והכסא נושא אותם, ועל ידן נעשה האדם כסא לשרות עליו השכינה*. (*דע שאישוני העינים באדם קדושים לשרות שם השכינה דומיא דכרובים בין בדי ארון, ז"ש ובך בחר הש"י כו'. ומכאן תשכיל למה סוגרים עינים למת) והם כנפים לעלות שנעשה מרכבה על שני אברים מיוחדי' שהם המוח והלב, כאלישע בעל כנפי'*. (*כאן תירץ קושיא חזקה אליבא דרע"ק, אלו לא היו גדפי וטטפת בעולם, לא היינו יודעין ד' פרשיות מן התורה מנין עיי"ש) טט בגדפי שתים, והיו לטוטפות בין עיניך. (טעמי מצות לר"מ הבבלי עשה קעט)

לקשור תפילין של ראש, שנאמר "והיו לטוטפות בין עיניך". ומצותן כל היום, וכן היה המנהג בזמן התנאים והאמוראים והמפרשים, וגם היום נוהגין כן קצת אנשי מעשה. ולילות ושבתות ומועדים לאו זמן תפילין הוא. ונשים פטורות. ממנין תרי"ג. (חרדים פרק טז טו)

רז"ל מנו ארבע מצות בתפילין של ראש וארבע בתפילין של יד, שהרי בשתיהן צוה בכל ארבע פרשיות. והשתים הם ממנין תרי"ג, והששה הם ענפי מצוה. (חרדים פרק טז, טז-יט)

אמרו ז"ל פ"ג דמנחות והביאוה כל הפוסקים: וחייב אדם למשמש בתפילין כל זמן שהם עליו, כדי שלא יסיח דעתו מהם אפילו רגע, ולמדוה מק"ו מציץ: ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת, אמרה תורה והיה על מצחו תמיד - שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהם כמה אזכרות על אחת כמה וכמה. ענף מצוה. (חרדים פרק טז כ)