פורטל:תרי"ג מצוות/שלא נעבוד בעבד עברי עבודת בזיון כמו עבודת כנעני

לא תעבוד בו עבודת עבד (ויקרא כה לט)

בה"ג וסיעתו

לא תעבוד בו עבודת עבד. (בה"ג לאוין שבמלקות קנד)

ולא תעבוד בהם עבודת עבדיהם, ביען כי לי הם עבדים נמכרים. (רשב"ג)

עבודת עבד לא תעבוד בו. ציוה יוצרינו בפ' בהר סיני "כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד", לא יטייל אחריך בלונטיא, ולא יוליך אחריך כליך לבית המרחץ. בו אי אתה עובד, אבל אתה עובד בבן חורין עבודת עבד. (יראים רא (רפג))

רמב"ם וסיעתו

שהזהירנו מעבוד בעבד עברי בעבודה שיש בה ענוי גדול ושפלות כעבודת עבד כנעני. והוא אמרו יתעלה "לא תעבוד בו עבודת עבד" (ויקרא כה לט). ובספרא: שלא יטול אחריך בלינטא ולא יטול לפניך כלים במרחץ, ולינטא היא מחצלת קטנה שיושב עליה כשייגע ויקחה העבד וילך בה אחר אדוניו. וכן כל מה שדומה לזה העבדות מוזהר להעבידם בעבד עברי, אבל יצוה במה שיצוה השכיר והאומן במה שהסכים עמו לעשות דבר מלאכה אחת, והוא אמרו יתעלה (שם מ) "כשכיר כתושב יהיה עמך". (רמב"ם לא תעשה רנז)

שלא נעבוד בעבד עברי בעבודה שיש בה בזיון גדול והכנעה שדרך לעבוד כן בעבד כנעני, שנאמר (ויקרא כה לט) "לא תעבוד בו עבודת עבד". ואמרו זכרונם לברכה בספרא בפירוש ענין זה: שלא יטול אחריך בלינטא, והוא כלי של בגד קטן שעושין בני אדם לישב עליו בכל מקום שהם כשהם יגעים, ודרך העבד הנבזה שנוטל אותו כלי ומוליכו אחר אדוניו. וכמו כן אמרו, ולא יטול לפניך כלים לבית המרחץ. והם זכרונם לברכה ביארו אלו המלאכות, והוא הדין שנלמד מהם לכל כיוצא בזה. נמצא שיש לו לאדם שיתן אל לבו אי זו מלאכה יצוה לעבדו עברי, וזהו מכלל מה שאמרו זכרונם לברכה (קידושין כב.) כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו. ומכל מקום ממה שאמר הכתוב (שם, שם מ') כשכיר כתושב יהיה עמך, יש ללמוד שיכול אדם לצוותו בכל הדברים שדרך בני אדם לצוות השכיר והתושב. ובאמת השכיר שהוא אדם בן חורין, ברוב איננו נשכר למלאכה בזויה, וכמו כן התושב שהוא אדם שבא לגור בארץ אחרת, ודרכן של תושבים לעבוד בעל הבית שהם מתגוררים עמו לרצונם, ועל כן לא יעשו מלאכה בזויה ביותר. ועל כן אמר הכתוב כשכיר כתושב יהיה עמך, ששני אנשים אלו אף על פי שהם עובדים אין עבודתם עבודה בזויה ברוב הפעמים. ואף על פי כן צריך העבד לנהוג בעצמו מנהג עבדות ויכבד אדוניו בכל כחו, ולא יתגאה בכל זה שאמרנו. משרשי המצוה, כדי שיתן האדם אל לבו כי האומה שלנו היא הנכבדת מכולן, ומתוך כך יאהב אומתו ותורתו. ויתן אל לבו גם כן כי כמו שזה העבד העברי נמכר לו מפני דוחקו, כך אפשר שיקרה גם לקונה אותו או לאחד מבניו אם אולי יגרום להם החטא, ובכבדו עבדו יחשוב מחשבה זו בלי ספק, ומתוך מחשבתו זאת יזהר מחטוא ליי. ועוד תועלת אחר בדבר. שילמד האדם נפשו במדת החסד והרחמים ויתרחק ממדת האכזריות הרעה, ובהכין נפשו אל הטובה תקבל טוב. והשם חפץ להעניק מברכותיו אל בריותיו, כמו שכתבתי פעמים הרבה במצוות הקודמות. דיני המצוה, כגון מה שדקדקו זכרונם לברכה פרק קמא דקידושין (כב.) ממה שאמר הכתוב (דברים טו טז) כי טוב לו עמך, עמך במאכל ועמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן. וכן אמרו זכרונם לברכה שלא ידור האדון בכרך והעבד בכפר, שנאמר (ויקרא כה מא) ויצא מעמך. ויתר פרטיה, בספרא ובקידושין. ונוהגת בזכרים ונקבות, בזמן שהיובל נוהג. וכבר כתבתי בראש הסדר באיזה זמן היובל נוהג. ואף על פי שאין ראוי לאשה שתקנה עבד מפני החשד, בכלל המצוה היא מכל מקום. ועבר על מצוה זו ועבד בעבד עברי בעבודות הבזויות, עבר על לאו זה. אבל מן הדומה שאין בזה חיוב מלקות לפי שאין בו מעשה, כי בדברים יווסר עבד לעשות מלאכתו בזויה או נכבדת, וכבר כתבתי למעלה כי כל לאו שאפשר לעבור עליו מבלי מעשה אף על פי שנעשה בו שום מעשה שאין לחייבו מלקות עליו דלאו שאין בו מעשה נקרא מכל מקום. זה דרכי זך בעיני. (חינוך שד"מ)

שאר מונים

שלא יעבוד בעבד עברי עבודה של גנאי, שנאמר "לא תעבוד בו עבודת עבד". (סמ"ג רמזי הלאוין קעו)

כתוב בפרשת בהר "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד", פי' עבודות של גנאי שיהא נראה כעבד, כדתניא בתורת כהנים (בהר פרק ז): שלא ינעול לו מנעליו ולא יחלוץ ולא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ, בו אי אתה עובד אבל אתה עובד בבני חורין עבודת עבד, שהרי אין לו בושת בזה שאינו עובדו אלא ברצונו. (סמ"ג לאוין קעו)

שלא לעבוד בעבד עברי עבודת עבד, שנאמר "לא תעבוד בו עבודת עבד". טעם מצוה זו: לפי שהוא עבד ליוצר כל ית' "כי לי בני ישראל עבדים", ואיך ישתעבד* (*תדע שהרי עבד עברי אינו אוכל בתרומה ועבד כנעני אוכל, דממונו של אדם כגופו) בעבד עבדים. ולטעם היות עם קדוש ממחצב מקור הקדושה, לפיכך גם הגופות לא יהיו משועבדות זולת ליוצר כל ית', אבל משעבדו כמו שמשעבד השכיר והתושב ולא תעבוד בו עבודת עבד. (טעמי מצוות לר"מ הבבלי, לאוין רה)

ולא תעבוד בו עבודת עבד, שלא ינעול מנעליך. (סולת נקיה לבעל המטה משה)