פורטל:תרי"ג מצוות/שלא להניח לגוי לעבוד בעבד עברי הנמכר לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לא ירדנו בפרך לעיניך (ויקרא כה נג)

רמב"ם וסיעתו[עריכה]

שהזהירנו מהניח העכו"ם השוכן בארצנו להעביד עבד עברי שמכר עצמו בעבודת פרך. והוא אמרו יתעלה "לא ירדנו בפרך לעיניך", ולא נאמר אחר שזה העבד עברי עבר על נפשו ומכר את עצמו לעכו"ם, נעזבהו וימצא מה שימצא ויעשה לו מה שיעשה, אבל נצוה על העכו"ם הזה ונמנעהו מהעביד בו עבודת פרך. (רמב"ם לא תעשה רס)

שלא נניח הגוי השוכן בארצותינו להעביד בעבד עברי שמכר עצמו לו, בעבודת פרך, שנאמר (ויקרא כה נג) לא ירדנו בפרך לעיניך, ולא נאמר אחר שזה העברי עבר על נפשו ומכר עצמו לגוי נניחנו לסבול כל עבודה. ואמרו בספרא: לא ירדנו בפרך לעיניך, אין אתה מצווה אלא לעיניך, כלומר שאין אנו חייבים לחזר עליו ולהכנס בבית הגוי לראות אם יעבידנו בפרך אם לא, אלא כל זמן שנראה הדבר נמנענו ממנו. שורש מצוה זו, נגלה הוא לכל רואי השמש. דיניה כלולים בעיקרה. ונוהגת בזכרים ונקבות, בזמן שידינו תקיפה על האומות, שיש בנו כח עליהם לצוותם לעשות דבר או שלא לעשותו. ועובר על זה וראה הגוי מעביד הישראל בעבודת פרך, ויש כח בידו למנעו ולא מנעו עובר על לאו זה, אבל אין מלקין אותו עליו לפי שאין בו מעשה. (חינוך שמח)

שאר מונים[עריכה]

ונלאה רעיך ונמכר למו, גאולה תהי' לו.[1] (רס"ג בעשרת הדברות, ב ר)

שלא נניח לעבד עברי הנמכר לגוי שירדנו בפרך, שנאמר "לא ירדנו בפרך לעיניך". (סמ"ג רמזי הלאוין)

עבד עברי הנמכר לעכו"ם, אם רודהו העכו"ם בפרך הרי ישראל מצווין למונעו, ואם הניחוהו עוברין בל"ת שנ' "לא ירדנו בפרך לעיניך". ואין אנו זקוקים ליכנס ברשותו של עכו"ם לראות ולבדוק אחריו שלא יעבדנו בפרך שנ' "לעיניך". (סמ"ג לאוין קעז)

ואם מכר עצמו לכותי וידינו תקיפה עליו נזהירהו מזה, שנאמר "לא ירדנו בפרך לעיניך", ואמר בספרא: אי אתה מצווה בו אלא לעיניך והיא אזהרה אחרת זולת הראשונה. (זהר הרקיע לרשב"ץ לאוין צו)

עברי אחיך לעקר משפחת גר כי ימכר משען לחם להשען, עיניך אל תראינה ביום אידו כי עבודת פרך עליו יטען. (מעין החכמה)

  1. מנה רק העשה ולא הלאו, לא במנין זה שעל עשרת הדברות ולא במנין שבפיוט, וראה על כך בביאור הגרי"פ סוף עשה רעג